כותרות TheMarker >
    ';

    ארכיון

    0

    התבונה של הקהילה

    23 תגובות   יום ראשון, 22/7/07, 17:37

    האם לקהילה יכולה להפיק תבונה שהיא מעבר לסה"כ הצירופי של חבריה?

     

    זו אינה שאלה מוזרה. ויש תחום מחקרי הטוען כי התשובה לכך היא עקרונית חיובית. קוראים לתחום זה 'אינטלגנציה קולקטיבית'(Collective Intelligence).

    עקרונית יש שתי גישות ל'אינטלגנציה קולקטיבת'

    הגישה האחת נשענת על הממצאים המראים כי ידע קולקטיבי הוא בעקרון עולה על ידע שניתן להפיק מהמומחים הגדולים ביותר בתחום. הדבר הוכח בעיקר באשר ליכולת לנפק ניבויים. סיכום הניבויים של אנשים המתמצאים בתחום, אך אינם נחשבים כמומחים, יהיה טוב יותר מאשר הניבוי של המומחה הטוב ביותר בתחום. תיאורים מאלפים על כך ניתן למצוא בספרו של Philip Tetlock - Expert Political Judgment: How Good Is It? How Can We Know? 

    אם נצליח לאסוף את השיפוטים או החיזויים של ההמונים הרלוונטיים – כלומר אלה שמייצגים את פיזור השונות המקסימאלי של הידע, נוכל לקבל שיפוטים או חיזויים המייצגים אינטלגציה קולקטיבית שאיכות הניבויים שלה יהיו טובים יותר מאלה המושגים על ידי פניה למומחים. 

     אך קיימת גם גישה אחרת. זו היא גישה העוסקת בקוגניציה קולקטיבית מתפתחת. 

    בעוד שהגישה הראשונה עוסקת באיסוף שיפוטים וניבויים, הגישה השנייה שואלת כיצד ניתן לגרום לכך שעצם המפגש בקהילה, המתקיים בין הגישות והתפיסות של אנשים שונים, שהם גם בעלי יכולות קוגניטיביות שונות ובאים למפגש מתוך התנסויות אחרות, יוכל לגרום להעשרה הדדית ולשינוי התפיסות של המשתתפים בשיח הקהילה. במילים אחרות, בעוד שהגישה הראשונה מלקטת את השיפוטים, הגישה השנייה עוסקת בפיתוח ושינוי שיפוטים אלה וקידומם, הן אצל הקהילה כקבוצה והן אצל היחידים המשתתפים בה. 

     העיסוק בשאלות אלה אינו חדש. הוא החל עוד שנים רבות לפני שמישהו דמיין לעצמו את  ה-2.0 Web. תחילת העיסוק בתחום הקוגניציה הקולקטיבית והשפעותיה על קידומה של הקוגניציה האישית ועל היכולות המשותפת ללמידה ופתרון בעיות, היה עוד בשנות העשרים של המאה הקודמת, בבריה"מ, על ידי חוקר התפתחות הקוגניציה אצל ילדים בשם לב ויגוצקי  Vygotsky. (סיפורו של ויגוצקי הוא מופלא לדעתי וראוי לפוסט בפני עצמו ואני אשתדל לשתף אתכם בו באחד הפוסטים הבאים שלי). 

    ה- 2.0 Web הוא שייצר הזדמנות לפריצת דרך מלהיבה בתחום זה, הן משום יכולתו להוות רשת להתלכדות של קהילות עניין שבו משתתפים בני אדם רבים הרחוקים זה מזה פיסית אך מקיימים קשר קהילתי דרך הרשת והן משום הכלים החדשים שמתפתחים במסגרתו ושניתן לרתום אותם על מנת להפוך את התהליכים הקגניטיביים הנחוצים לכך, לנגישים לכולם.  

    הצורך בקוגניציה השילובית הולך וגובר ככל שסביבת הפעולה האנושית נעשית סבוכה ודינאמית יותר ונדרשים בה פתרונות שילוביים חדשים שיהיו רלוונטיים לסביבה זו.   

    מאז תחילת שנות התשעים עוסקת 'פרקסיס' במחקר ופיתוח כלים  לקידום יכולות החשיבה היצירתית ופתרון הבעיות על ידי תהליכים סוציו-קוגניטיביים בתחום ה'בין' שבין הקוגניציה האישית והקוגניציה של הקבוצה. לתחום זה אנו קוראים 'קוגניציה שילובית' (Joint Cognition).

    הופעת ה- Web 2.0 איפשרה להעתיק את מוקד הפיתוח לסביבת הרשת ועתה אנו מפתחים את המתודות והכלים שיאפשרו באמצעות הרשת להפעיל תהליכים סוציו-קוגניטיביים אלה.

    בכך אנו מקווים להעלות בחזקה את מספר הנוטלים חלק בתהליכים כאלה ואת היכולת לקדם את היצירתיות האנושית לחדשנות ופתרון בעיות.

    www.praxis.co.il

    דרג את התוכן:

      תגובות (16)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        24/4/10 18:15:

      צטט: beywolf 2010-04-22 19:07:07

      הגישה השנייה שואלת כיצד ניתן לגרום לכך שעצם המפגש בקהילה, המתקיים בין הגישות והתפיסות של אנשים שונים, שהם גם בעלי יכולות קוגניטיביות שונות ובאים למפגש מתוך התנסויות אחרות, יוכל לגרום להעשרה הדדית ולשינוי התפיסות של המשתתפים בשיח הקהילה. במילים אחרות, בעוד שהגישה הראשונה מלקטת את השיפוטים, הגישה השנייה עוסקת בפיתוח ושינוי שיפוטים אלה וקידומם, הן אצל הקהילה כקבוצה והן אצל היחידים המשתתפים בה.חשבת אולי להרים את הרעיון הזה,בצורה פרקטית,ברמה גלובאלית,כמובן עם תנאי כניסת רמת סף גבוהה יותר?

       

      אשמח מאוד אם תפרט למה כוונתך . רצוי עם דוגמא.

      צבי לניר

        22/4/10 19:07:
      הגישה השנייה שואלת כיצד ניתן לגרום לכך שעצם המפגש בקהילה, המתקיים בין הגישות והתפיסות של אנשים שונים, שהם גם בעלי יכולות קוגניטיביות שונות ובאים למפגש מתוך התנסויות אחרות, יוכל לגרום להעשרה הדדית ולשינוי התפיסות של המשתתפים בשיח הקהילה. במילים אחרות, בעוד שהגישה הראשונה מלקטת את השיפוטים, הגישה השנייה עוסקת בפיתוח ושינוי שיפוטים אלה וקידומם, הן אצל הקהילה כקבוצה והן אצל היחידים המשתתפים בה.חשבת אולי להרים את הרעיון הזה,בצורה פרקטית,ברמה גלובאלית,כמובן עם תנאי כניסת רמת סף גבוהה יותר?
        23/10/08 08:29:

      פוסט מעניין על נושא מרתק.
      מתכונת לקרוא עוד.
      תודה
      לואני
        18/3/08 07:00:

       

      צטט: אלי כהן 2008-01-11 09:19:57

      צבי

       

      לצערי אני קורא את הבלוג שלך הרבה אחרי כתיבתו ולשמחתי לא מאוחר ליהנות ממנו.

       

      מניסיוני, הידע הקולקטיבי בקבוצות יוצר לעיתים ידע אישי שלא ידענו שאיננו יודעים, ומאפשר התקדמות הן ברמת הפרט והן ברמת הקבוצה.

       

      האתגר הגדול שאני מוצא בעיצוב והנחייה של תהליכים קבוצתיים שמטרתם יצירת ידע כזה הוא להוביל לכמה מטרות ביניים:

      א. לזרימת הידע - שכולם ישמעו מה שהאחרים יודעים ( במנותק מעמדותיהם ).

      ב. לשילוב הידע - ליצירת ידע מצרפי על בסיס הידע האישי הקיים.

      ג. למיצוי הידע - שכל הידע הרלבנטי שיש בידי המשתתפים ישתלב כנ"ל.

      ד. ליצירת ידע - שייווצר ידע חדש לחלוטין שהקבוצה יצרה בעצמה בתוך התהליך.

      ה. לפריצת דרך - איתור דרך חדשה ומוסכמת לפעולה באמצעות הקבוצה.

       

      האתגר העצום נובע מהצורך לשמור על שליטה בקבוצה תוך התגברות על כמה מלכודות ובהן בעיקר בעיות אגו, נטייה לווכחנות, דיבור לא רלבנטי, בזבוזי זמן ועוד מלכודות אחרות.

       

      לאחרונה יצרתי פורמט מקורי מוקפד ( במספר גרסאות ) להנחייה של תהליכים קבוצתיים כאלה. הפורמט ( גם בגלל שהוא מקורי וגם בגלל ההקפדה ) מנטרל מראש כל אפשרות להתנצחות או לברברת, מאפשר התגברות על רוב המלכודות הנ"ל ומניב תוצאות חיוביות מעניינות.

       

      תודה לך על הפוסט המרתק ::))

       

       

       

       

      אלי

      רק עתה, ושוב באיחור, נתקלתי בתגובתך-תרומתך, לפוסט. תגובתך סיקרנה אותי ובעיקר מה שמסתתר מאחוריה. לכן פניתי לבלוג שלך, קראתי ורציתי להגיב, אך משום מה (שוב תקלות טכניות?) לא הצלחתי לקבל את פורמאט התגובה.

      אני רואה את המשותף המלהיב בין מה שאנו עושים כאן ב-Praxis, ובין מה שאתה עושה, חושב ואוהב.

      אני מקווה שתהיינה לנו הזדמנויות להעשיר זה את זה ברוח הגישה של האינטלגנציה השילובית.

      צבי לניר

        11/1/08 09:19:

      צבי

       

      לצערי אני קורא את הבלוג שלך הרבה אחרי כתיבתו ולשמחתי לא מאוחר ליהנות ממנו.

       

      מניסיוני, הידע הקולקטיבי בקבוצות יוצר לעיתים ידע אישי שלא ידענו שאיננו יודעים, ומאפשר התקדמות הן ברמת הפרט והן ברמת הקבוצה.

       

      האתגר הגדול שאני מוצא בעיצוב והנחייה של תהליכים קבוצתיים שמטרתם יצירת ידע כזה הוא להוביל לכמה מטרות ביניים:

      א. לזרימת הידע - שכולם ישמעו מה שהאחרים יודעים ( במנותק מעמדותיהם ).

      ב. לשילוב הידע - ליצירת ידע מצרפי על בסיס הידע האישי הקיים.

      ג. למיצוי הידע - שכל הידע הרלבנטי שיש בידי המשתתפים ישתלב כנ"ל.

      ד. ליצירת ידע - שייווצר ידע חדש לחלוטין שהקבוצה יצרה בעצמה בתוך התהליך.

      ה. לפריצת דרך - איתור דרך חדשה ומוסכמת לפעולה באמצעות הקבוצה.

       

      האתגר העצום נובע מהצורך לשמור על שליטה בקבוצה תוך התגברות על כמה מלכודות ובהן בעיקר בעיות אגו, נטייה לווכחנות, דיבור לא רלבנטי, בזבוזי זמן ועוד מלכודות אחרות.

       

      לאחרונה יצרתי פורמט מקורי מוקפד ( במספר גרסאות ) להנחייה של תהליכים קבוצתיים כאלה. הפורמט ( גם בגלל שהוא מקורי וגם בגלל ההקפדה ) מנטרל מראש כל אפשרות להתנצחות או לברברת, מאפשר התגברות על רוב המלכודות הנ"ל ומניב תוצאות חיוביות מעניינות.

       

      תודה לך על הפוסט המרתק ::))

       

       

       

       

        13/9/07 09:30:

      אלונה יקרה,

       

      במחשבה שניה  ולאחר שקראתי שוב את מה שכתבת כאן, נדמה לי שמה שמעסיק אותך הוא בעיקר הפאן האישי של החשיבה והיכולת לדעת את העולם" שם" (משל המערה). לכן אני מפנה אותך לפוסטים 'על שועלים וקיפודים', 'אופק השועל הולך לים' ו'מסע הישרדות בשלג' שעוסקים יותר בפאן האישי.

       

      ובנתיים שיהיה לך חג שמח 

       

      צבי לניר 

        10/9/07 18:06:

       

      צטט: לניר 2007-09-06 18:16:22

       

      צטט: alonaby 2007-09-05 20:12:41

      אני חושבת על השאלה שלך תוך ניסיון להתכתב עם "משל המערה" של אפלטון.

      אם הבנתי נכון, הגישה הראשונה עוסקת באיסוף  השיפוטים והניבויים של "שוכני המערה" + "האסירים המשתחררים" + "שוכני החוץ". 

      הגישה השנייה שואלת היכן יכולים "שוכני החוץ", "האסירים המשתחררים" ו"שוכני המערה" - להיפגש כולם יחד ולהשפיע זה על זה? 

      או אז, האם הקוגניציה השילובית בעזרת web2.0 ומה שעוד יפותח באה בעצם: 

      לאפשר לשוכן המערה "לראות" את שבחוץ?

      לאפשר לאסיר המשתחרר לשוב מן החוץ ולבקר במערה מבלי למעוד בחשיכה ובלא חשש לחייו?

      לאפשר לשוכן החוץ מבט לתוך המערה מבלי חשש ל"מאור עיניו"? 

      ואם התשובה לאלה היא כן - האם זה יגדיל את התבונה המצרפית?

      אולי. 

      נניח שכן ואז נשאל: בידי מי היא תהיה ומי ינווט בה ולאיזו מטרה?

      התקבצות כולם בצד "הנכון" של המדורה לא מבטיחה את הגדלת אורה וחומה או משך בעירתה.

      היא מבטיחה אבל שמי שהשמן / הגפרורים בידו - גם הכח והשליטה יהיו בידו. 

      alonaby

      אלונה

      מה שאני מתכוון אליו הוא הפוטנציאל לפיתוח עצמי באמצעות השותפות ביצירת תובנות משותפות עם האחרים ברשת. המצב כיום הוא שפוטנציאל זה עדיין אינו מנוצל.

      לא ברור לי כיצד כל זה קשור במשל המערה של אפלטון?..

      צבי לניר

       

       

      צבי היקר

       

      ייתכן שלא הבנתי את שכתבת בפוסט.

      ייתכן שלא הבנתי את "משל המערה" של אפלטון.

       

      ייתכן מאד - שאת שניהם.

       

      לכן - אני קוראת את שניהם שוב. וחושבת.

       

      תודה על הסבלנות. מורה טוב הנך.

       

      alonaby

        6/9/07 18:16:

       

      צטט: alonaby 2007-09-05 20:12:41

      אני חושבת על השאלה שלך תוך ניסיון להתכתב עם "משל המערה" של אפלטון.

      אם הבנתי נכון, הגישה הראשונה עוסקת באיסוף  השיפוטים והניבויים של "שוכני המערה" + "האסירים המשתחררים" + "שוכני החוץ". 

      הגישה השנייה שואלת היכן יכולים "שוכני החוץ", "האסירים המשתחררים" ו"שוכני המערה" - להיפגש כולם יחד ולהשפיע זה על זה? 

      או אז, האם הקוגניציה השילובית בעזרת web2.0 ומה שעוד יפותח באה בעצם: 

      לאפשר לשוכן המערה "לראות" את שבחוץ?

      לאפשר לאסיר המשתחרר לשוב מן החוץ ולבקר במערה מבלי למעוד בחשיכה ובלא חשש לחייו?

      לאפשר לשוכן החוץ מבט לתוך המערה מבלי חשש ל"מאור עיניו"? 

      ואם התשובה לאלה היא כן - האם זה יגדיל את התבונה המצרפית?

      אולי. 

      נניח שכן ואז נשאל: בידי מי היא תהיה ומי ינווט בה ולאיזו מטרה?

      התקבצות כולם בצד "הנכון" של המדורה לא מבטיחה את הגדלת אורה וחומה או משך בעירתה.

      היא מבטיחה אבל שמי שהשמן / הגפרורים בידו - גם הכח והשליטה יהיו בידו. 

      alonaby

      אלונה

      מה שאני מתכוון אליו הוא הפוטנציאל לפיתוח עצמי באמצעות השותפות ביצירת תובנות משותפות עם האחרים ברשת. המצב כיום הוא שפוטנציאל זה עדיין אינו מנוצל.

      לא ברור לי כיצד כל זה קשור במשל המערה של אפלטון?..

      צבי לניר

        5/9/07 20:12:

      אני חושבת על השאלה שלך תוך ניסיון להתכתב עם "משל המערה" של אפלטון.

      אם הבנתי נכון, הגישה הראשונה עוסקת באיסוף  השיפוטים והניבויים של "שוכני המערה" + "האסירים המשתחררים" + "שוכני החוץ". 

      הגישה השנייה שואלת היכן יכולים "שוכני החוץ", "האסירים המשתחררים" ו"שוכני המערה" - להיפגש כולם יחד ולהשפיע זה על זה? 

      או אז, האם הקוגניציה השילובית בעזרת web2.0 ומה שעוד יפותח באה בעצם: 

      לאפשר לשוכן המערה "לראות" את שבחוץ?

      לאפשר לאסיר המשתחרר לשוב מן החוץ ולבקר במערה מבלי למעוד בחשיכה ובלא חשש לחייו?

      לאפשר לשוכן החוץ מבט לתוך המערה מבלי חשש ל"מאור עיניו"? 

      ואם התשובה לאלה היא כן - האם זה יגדיל את התבונה המצרפית?

      אולי. 

      נניח שכן ואז נשאל: בידי מי היא תהיה ומי ינווט בה ולאיזו מטרה?

      התקבצות כולם בצד "הנכון" של המדורה לא מבטיחה את הגדלת אורה וחומה או משך בעירתה.

      היא מבטיחה אבל שמי שהשמן / הגפרורים בידו - גם הכח והשליטה יהיו בידו. 

      alonaby

        1/9/07 17:44:

      לצחי שלום

      קראתי את הפוסט המעניין שלך והגבתי עליו ארוכות.

      כאן הייתי רוצה רק להוסיף, כי העבודה של לואיס ואן הון שיכת לאותו זרם של של 'חוכמת ההמונים' ואילו מה שאנו מנסים לפתח כאן הוא את 'תבונת הקהילה'. אלה הם שני דברים שונים הן מבחינת המטרות שלהם והן מבחינת המתדולוגיות שלהם.

      הפוסט שכתבי על 'תבונת הקהילה' הוא מאוד דחוס. מציע שתעיין שנית בהבחנות שעשיתי בין שתי גישות אלה ואם ההבחנות, שלדעתי הן עקרוניות, אינן ברורות, או שאתה רוצה להשיג עליהם. בבקשה.

      אשמח לכל התייחסות כי רק דרך התייחסויות כאלה ניתן להבהיר מה מובן ומה מחייב עוד הסבר, או שוב חשיבה - בקיצור, שועליות.

      תודה,

      צבי לניר

        1/9/07 09:12:

      היי לניר,

      תודה על הפוסט המעניין.

      לפני מספר חודשים יצא לי לראות הרצאה מעולה של לואיס ואן הון (חלון חדש), על העזרות בבני אדם כדי לפתור בעיות שמחשבים לא יכולים, עדיין, להתמודד איתם (ואולי לא יוכלו לעולם).

       

      במהלך השבוע האחרון צץ בראשי רעיון איך להשתמש בגולשים ברשת לבניית פרופלים פסיכולוגיים אחד של השני. הורדתי את הרעיון לפוסט (חלון חדש). הייתי שמח לקרוא את דעתך.

      צחי

       

        7/8/07 20:20:

       

      rebecca

       

      תודה על המחמאות.

       

      אני מכיר ומוקיר את אשר עידן עוד מאז בחרנו את אותם השעורים בפילוסופיה באוניברסיטת תל אביב. להערכתי הוא אחד העתידנים החשובים ביותר בארץ בנושאי הרשת.

       

      שנינו שונים בסגנונו, בנקודת המוצא של בחינת הדברים ובדגשים המענינים אותנו. ודווקא משום כך אנו גם משלימים זה את זה. כל אחד מאיתנו הולך בשביל שהוא מפלס, ולעיתים השבילים נפגשים.

       

      אני מציע לך לטייל בין השבילים ולהנות משניהם, עד שיום אחד, כך אני מאחל לך, תמצאי עצמך מפלסת את השביל שלך

       

      צבי לניר 

        7/8/07 10:01:

      צבי הפוסט מרתק

      כל התחום של ההתפתחויות בעקבות

      web2 מאד מעניין (סוציולוגיות, עיסקיות ועוד)

      בינתיים קוראת את דבריך (ואת דבריו

      של ד"ר אשר עידן) ולומדת את התחום .

      תודה וכוכב

        24/7/07 14:06:

      לנתי והראל תודה על תגובתכם והתענינותכם.

       

      נתי. אני מבין את הקשיים שנתקלת בהם. יש מתודות וכלים לניהול יעיל של תהליכים כאלה. אשמח לייעץ לך ובמידת הניתן אף לעזור ולהעמיד את הכלים לרשות הפרוייקט שלך.

       

      הראל. שאלתך מאפשרת לי לציין פאן נוסף של הגישה. בתחומים אלה המחשב אינו יכול להחליף את המוח האנושי. אצלנו המחשב משמש כ- enabler לתהליכי החשיבה האישיים והקבוצתיים. זהו תהליך מובהק של  man in the loop. זאת בניגוד לגישות של 'אינצלגנציה מלאכותית'

      שמנסות להגיע למצב בו המחשב יוכל להחליף את המוח ואת ה- seense האנושי. המחשב יוכל להחליף את המוח האנושי בחשיבה לוגית, אך לא בחשיבה יצירתית שהיא תמיד שוברת את המודל הלוגי ויוצאת אל מחוץ לו. המחשב גם לא יכול להחליף את ה- sense, האנושי.

       

      על כך באחד הפוסטים הבאים.

       

      צביקה לניר

        24/7/07 11:12:

      אני גם חושב שהתחום מדהים, מאוד חם והפוסט עצמו מרתק. שמעתי על טכנולוגית ה-grid computing, שבה מתקיים שיתוף משאבים ובסיסי נתונים בין מחשבים בארגונים גדולים ו/או קבוצות מחקר המספקים פתרונות רחבים, אבל לקהלים ספציפיים (אקדמי בעיקר).

      מתוך חיבתי הרבה לתחום השיתוף ברשת, מסקרן אותי לדעת האם קיימות או מתוכננות להתקיים אפליקציות אינטרנטיות לקהל הרחב, שנשענות על מודל ה-SRT שלכם (גם על פלטפורמת ה-grid) ובאילו דרכים אתם מגדירים ו/או מסננים השפעות שליליות.

      מחכה לעדכונים

        23/7/07 22:01:

      מרתק, אשמח לשמוע עוד על הפיתוחים שלכם.

      בחודשים האחרונים אני מוצא את עצמי שואל עוד ועוד שאלות בכיוון שאתם חוקרים.

      המחשבות שלי הן לגבי יצירתיות. האם ישנה אפשרות ל"בריינסטורם" קולקטיבי מפרה. אני בטוח שכן. בוודאי יש דוגמאות.

      בפרוייקט שלי - שמנסה לכתוב את תסריט הוויקי הישראלי, אני מוצא שהמשיקה קשה משחשבתי. אולי מכיוון שהתחלתי את התהליך בספונטאניות ללא מתודה מסודרת.

       

      * מחכה לקרוא עוד פוסטים על נושא מרתק זה. (כיכבתי בירוק :-) 

      הבלוג של צבי לניר

      על החשיבה, ה- Web ומה שמסתתר ביניהם. ועל מה שרואים משם ולא רואים מפה.

      פרופיל

      לניר
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין

      הפוסטים שלי כולם

      פוסטים