הוא אשר חפץ בבגדי הרקיע
לו היו בידי אריגי הרקיע מעוטרי הרקמה, שזורים כסף ובוהק זהב, בדי הכחול והעמום והאפל של לילה, דמדומים ואור, הייתי פורש אותם תחת רגלייך; אך אביון הנני ובידי רק חלומותי; פרשתי את חלומותי למרגלותיך; פיסעי ברכות כי את פוסעת על חלומותי.
וויליאם באטלר ייטס
... (תרגום בכוחות משותפים של שלמה ומיכל..)
|
שלוימ'ה (חוני)
בתגובה על סיני. סאווה. לוקאס.
שלויימה (חוני)
בתגובה על אנחנו נפרדות מסאווה..
עצרתי כאן לרגע
בתגובה על
תגובות (12)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
חוני אולי פעם אחת בחייך הנדירים
תקבל את הקרדיט ותשתוק..??
לא נגעתי בתרגום שלך כהוא זה..
מתה עליך מוכשר יקר
לא שום "אדיבות"
עשית פה לא פחות ממני,
קחי מעט קרדיט גם לעצמך,
אם היית שמה את זה בפוסט נפרד,היה אפשר לככב ...
when you are old
WHEN you are old and grey and full of sleep,
And nodding by the fire, take down this book,
And slowly read, and dream of the soft look
Your eyes had once, and of their shadows deep;
How many loved your moments of glad grace,
And loved your beauty with love false or true,
But one man loved the pilgrim Soul in you,
And loved the sorrows of your changing face;
And bending down beside the glowing bars,
Murmur, a little sadly, how Love fled
And paced upon the mountains overhead
And hid his face amid a crowd of stars.
בזקנתך
בזקנתך, ראשך שיבה, וכולך תנומה,
ובמנוד ראש, מול האח,את ספרי תקחי,
ולאט תקראי, ותזכרי,
את עומק מבטך,
ורכות מבעם,
כמה אהבו את חסדייך הרגעיים,
וליופייך החמיאו, חלקם אמת,
אחרים כיזבו,
אבל אחד, העריץ את זכות נשמתך,
ואת העצבות בפנייך המשתנים,
שפוף מול הגחלים הלוהבים,
מילמל בעצב,
על אהבתו שפרחה,
אל פסגות ההרים פרש,
להחביא פניו בהמון הכוכבים.----------------------------------------
*באדיבות חוני המעגל
תודה
זו השורה האהובה עלי גם..
לפני שהעולם נברא
אם אשחיר את ריסי
ואעטוף בזוהר את עיני,
ושפתיי בארגמן אמשח,
או אשאל אם טוב הכול,
בבואה אחר בבואה,
לא יוהרה ניבטה:
אבקש רק את פניי, שהיו,
לפני שהעולם נברא.
ואילו אפגוש אדם,
ואנהג בו כאהובי,
ודמי, כקרח יצוק,
אף לא זע ליבי?
מדוע יחשוב זאת לאכזריות
או שיחוש נבגד?
אני אבקש שיאהב,
את הדבר שהיה,
לפני שהעולם נברא.
וויליאם באטלר ייטס
Before The World Was Made
If I make the lashes dark
And the eyes more bright
And the lips more scarlet,
Or ask if all be right
From mirror after mirror,
No vanity's displayed:
I'm looking for the face I had
Before the world was made.
What if I look upon a man
As though on my beloved,
And my blood be cold the while
And my heart unmoved?
Why should he think me cruel
Or that he is betrayed?
I'd have him love the thing that was
Before the world was made.
גם גאון . גם משורר. ומחזאי. וסנאטור אירי.
גם זוכה פרס נובל לספרות... וגם חתיך לא נורמלי..
על זה שנאמר.. יממממ..
הוא בדרך..
עשית הרבה. תודה.
וגם על השיר השני..
אולי אביא לכאן את השיר ההוא..
ממנו החל הכול..?
לפני שהעולם נברא..
פיסעי ברכות כי את פוסעת על חלומותי.
אהבתי killing me softly
עד העונג הבא...
אוסיף לך עוד אחד.
Broken Dreams
There is grey in your hair
Young man no longer suddenly catch their breath
When you are passing
But maybe some old gaffer mutters a blessing
Because it was your prayer
Recovered him upon the bed of death
For your sole sake - that all hearts ache have known
And give to other all heart ache
From meagre girlhoods putting on
Burdensome beauty - for yuor sole sake
Heaven has put away the stroke of her doom
So graet her portion in that peace you make
By merely walking in a room.
חלומות מנופצים.
יש שיבה בשערך
גברים,
לא עוצרים יותר נשימתם,
בעוברך לידם,
אבל על שפתי מזקין,
ברכה נישאת,
כי הייתה זו משאלתך,
להשיב רוחו,
בטרם מותו,
אבל עבורך,
שכאבי כל הלבבות,
הכרת,
ולאחרים,
מטובך נתת,
טוב לב ,
שמילדותך, נשמרה,
ואת בבואת יופייך,
שרק למענך,
עצרו השמים,
את פסק גורלו,
והוא התחפר,
בשלוות חיקך,
אם רק פסעת בחדר,
לא יותר.
תרגום יפה מיכל,
שום שלמה,
אני לא עשיתי כלום פה.
חיוויתי דיעה זה הכל,
אל תקשרי כתרים לראשי,
איני ראוי להם...
Aedh Wishes For The Cloths Of Heaven
HAD I the heavens' embroidered cloths,
Enwrought with golden and silver light,
The blue and the dim and the dark cloths
Of night and light and the half-light,
I would spread the cloths under your feet:
But I, being poor, have only my dreams;
I have spread my dreams under your feet;
Tread softly because you tread on my dreams.
W. B. Yeats