הדרך למעלה,לבקתה, שהסתתרה לה מנהגים מהירים
התגלתה לבנות,שהאטו את המקצב.כל כך קל היה  להבחין בהבדלים למיצוי החיים עד שכבר זה לא ענין איש. הנשים בבקתת העץ לא הבחינו בנהגים הממהרים,אגב לאן? והם בתגובה לא האטו להביט או לשאול מה לכל הרוחות ,שלוש נשים יפיפיות מסתתרות על הצוק ששימש מנהרה.לא אלה ולא אלה הודו לאיש שהמציא את החפירה מתחת להר הגבוה והשאיר לשני המקצבים לחיות יחד בשלום,למרות הבוז שהם חשים זה לזה.
אלנה התקלחה ראשונה,ממרקת את שיניה הצחורות ממילא,מקרצפת את עורה החלק ,למרות חמישים וארבע שנותיה,"גנטיקה" לפעמים אימהות מורישות משהו למרות שלא התכוונו,ואמא של אלנה יפה היום כמו שהיתה אז,כשאושפזה לראשונה בבית המשוגעים,מבלה עם כל הדרה ,היום,בבית אבות ברעננה.גאלנה וואלנה,נשארו בחוץ מעוותות את פניהן מרעש  קשקושיה האי-ןסופיים של חברתם שגם טלטול יסודי של מברשת השינים לא יצליח להפסיקם.

הן התנשאו עליה והיא לא ביקשה שיפסיקו,לא היה לה בלכסיקון סוג אחר של יחס