סוף סוף יש לי מעט זמן לכתוב לך, אבל לא יודעת מאיפה להתחיל.  רצית שאכתוב את דעתי על נישואים ורומנטיקה... אז ככה..... לא הייתי רוצה שזה יעלם, לא בנשואים ולא בכלל, כי אין טעם לזוגיות בלי רומנטיקה . רומנטיקה זה לדעת להפתיע ולחזר, לחבק מכל הנשמה, זה לאכול יחד באור נרות וירח, זה ללכת יחפים בחוף ים צמודים צמודים ולשתף אחד את השני בחוויות, לצפות בשקיעה  ולהיתנשק תוך כדי להיסתכל בעניים, זה לצחוק ולבכות יחד , לתמוך נפשית ופיזית בלי לעשות חשבון, לחזק, לפרגן, לשלוח הודעות sms  מגרות ומלאות תשוקה , להשאיר מכתבי אהבה קטנים ומרגשים במקומות לא צפוים, ועוד ועוד ועוד... לי לא היה מזל להיתנסות עם בן זוג רומנטי. הוא היה בכלל נטול רומנטיקה וזה כאב לי לנשמה ועדיין ממשיך לכאוב... יודע? איאפשר להיתרגל לזה בכלל. זה חסר לך כמו אויר לנשימה.  אני בוכה המון   כשאני צופה בסרט רומנטי. זה מתוך געגוע והזדהות.. לשיר שיר אהבה בכלל אני לא מסוגלת מרוב שאני מזדהה במילים  אני מתרגשת מזה... אז הייתי משאירה את הרומנטיקה בכל מצב בכל תנאי אם זה היה תלוי בי, אבל מסיפורים שאני שמעתי השנים והשיגרה הורסים  הכל.. לא מתוך ניסיון.. ניזכרת בזוג מבוגרים בשנות ה70 שלהם שגרו בסביבה שהייתי גרה לפני כ4 שנים. ראיתי אותם עושים הליכה ברגל יחד. לא תמיד יד ביד, אבל מה שאהבתי שתמיד שוחחו בכייף וסיפרו אחד לשניה דברים, וצחקו ונהנו מהיחד שלהם וזה כל כך בלט תמיד נהניתי לראות אותם, הם היו זוג רוסים  אינטיליגנטים מאוד אבל מהאנשים הפשוטים. הם עשו רושם מדהים עלי. פשוט קינאתי בהם, כי הם כל כך אהבו, כל כך ידעו לחיות יחד בשלווה ותמיד מחוייכים היה להם על מה לשוחח , כי אהבו לראות סרטים ולקרוא ספרים. פשוט אם הייתי עדיין גרה שם, מה שהייתי עושה, הייתי ניגשת אליהם ושואלת אותם את סוד החיים הטובים שלהם.... וניסיון..

מה אתם חושבים על רומנטיקה בחיי הנשואים? איך לשמור עליה .. שתפו אותנו.. ספרו לנו