אזהרה, הפוסט הזה הולך להיות פיוטי ואולי לא מובן. הוא מיועד למי שכמוני מסתכל על השמיים ומנסה לנשום את האוויר.

היום יש לי יומולדת.  

ז"א לא בדיוק בערך. היום זה התאריך העברי.  היום ז' באב. שמתי לב שבמתייחס לעונות השנה ולמראה שמיים לוח השנה היהודי יותר מדייק. באווירה ז"א. כל שנה ביולי קצת לפני ט' באב השמיים נראים קצת אחרת. פתאום השמיים נהיים כחולים, צלולים, האוויר מתנקה והאובך שבדרך כלל נמצא פה נעלם. האמונה קושרת את זה איכשהו לחורבן המקדש. אלה נחשבים לימים קשים. בעייני אלה הימים היפים ביותר. לפני כמה ימים הלכתי ברחוב ופגשתי מכר. שנינו התבוננו בשמיים המרהיבים. שמיים של שבת אחה"צ של ילדות, אלא שזה היה אמצע השבוע. אוויר צלול. שמי *פולרייזר כמו שהוא קרא לזה. שמיים שבהם אתה יכול להסתכל לכיוון השמש ולראות כחול מסביב.  כחול עז.  אין הרבה ימים כאלה בשנה. כמה ימים באפריל. כמה ימים לפני ט' באב. וכמה ימים לפני ראש השנה.  מי שכמוני שם לב ליקום שם לב אולי שהרימונים מבשילים מוקדם השנה. מתואמים עם ראש השנה העברי ולא עם יולי. לוח השנה העברי עובד לפי החקלאות. באווירה הוא כנראה יותר מדייק. אז אולי זה לא לוח שנה לחיות על פיו. אבל זה כנראה לוח שנה להרגיש על פיו. בראש השנה סתיו בפסח אביב ובאב הדר. בעוד כמה ימים ישובו הימים הרגילים. האובך ישוב והשמש תכה על ראשונו (ומה אחמינג'אד מתכנן רק אלוהים יודע). אבל למרות הכל נראה לי שאכן החיים יפים. 

* פולורייזר זה פילטר שצלמים נוהגים להשתמש בו על מנת לחתוך השתקפויות ולהפחית אובך. בהתבוננות בשמיים הפילטר מחזק את הכחול והופך אותם לצלולים יותר.