יש הרבה קופסאות שהאדם הממוצע חושב בהן.

עוד אחת מהן היא זו שלא צריך לרדוף אחר האושר יתר על המידה כי כף אף פעם לא מרוצים ואף פעם לא שקט.

זה קצת מזכיר לי את הטיעון נגד הליכה לטיפול פסיכולוגי - "מתמכרים לזה ונתקעים בזה שנים וכל הזמן חופרי חופרים חופרים למצוא מה לא בסדר.

אז איך אני ניגש לפתור את זה? הו, טוב ששאלתם.

כעוד תמה שאני מנסה להחיל בחיי - גם פה אני רוצה רק מטויבציות חיוביות.

ואיך זה נגזר לגבי הנושא דנן? הו, עוד שאלה מצוינת. אתם על האש היום.

אני מדמה בעיני רוחי מדרגה בה כל החסכים והפצעים והלכלוכים נפתרים. מקום של מודעות עצמית מלאה.

אבל במקום להשאר CONTENT או אפילו די מאושר להמשיך לרצות ולחפש.

לטרוף את החיים.

לא מתוך איזה תחושה שלילית של משהו בנו ובחיינו לא בסדר ושהמסיבה הכי טובה תמיד נמצאת במקום אחר.

אלא מתוך מקום שרואה את כל העושר העצום שיש לחיים האלה להציע והידיעה שצמיחה וגדילה הן הכלי והזרז לנגיסות יותר בשרניות מהעושר הזה.

מוטיבציה חיובית.