יומיים אחרי הבחירות לכולם ברור מי יהיה ראש הממשלה הבא של מדינת ישראל. השאלה הגדולה כמה זמן הוא יחזיק בתפקידו. יש בבחירות האלה בחירה אסטרטגית על מהות התהליך המדיני של ישראל ותפיסת הביטחון שלה. מעניין יהיה לראות אם ממשלה בראשות נתניהו עם אביגדור ליברמן לצידו תוכל לקדם תהליך מדיני ראוי. לצערינו בעבר למדנו שדווקא ממשלת ימין היא שיודעת לקדם מהלכים מדיניים ראויים. השאלה מה עושים עם ליברמן. על פי ההתבטאויות שלו האיש באמת קיצוני ואפשר להסכים עם כמה מהטוענים שהוא פשיסט. שמעתי אותו בראיון בקול לישראל אחרי שבועות רבים ששמר על שקט. הוא היה מרוצה וזה בסדר, אבל מאיים!!! הוא שוב הילך אימים על התקשורת שלא התרגשה מדי מהביקורת הנוקבת של עובדיה יוסף כלפיו. לא עזרה גם ההערה של יוסי שריד שכונה על ידי הרב יוסף "עמלק". יש לקוות שחקירת המשטרה הפעם תוליד כתב אישום אם האיש באמת מושחת. אין ספק שזו תהיה דרך אלגנטית במיוחד לסיים את הסאגה הליברמנית. 

מפלגת העבודה צריכה לא רק לשבת באופוזיציה אלא לעשות עבודת רגליים בכל עיר ברחבי ישראל. אנשיה חייבים להיפגש עם אזרחים, לסייע להם ולעשות כל שאפשר להתחבר אל העם. האג'נדה של מפלגת העבודה ראוי ונקי, ראוי מדי. הכל נראה בסדר אבל משעמם. יש הזדמנות בלתי חוזרת לחזור אל העם. לאפשר לעם ישראל להתגעגע לאהוד ברק שהוכיח כי הוא מנהיג טוב. גם מנהיג עם תפיסת עולם צבאית ראויה וגם מנהיג מדיני אחראי שיכול להוביל את מדינת ישראל ליעדים שאנו מקווים שהנהגה אחראית תוביל אותנו.

בוקר טוב