לדייק יותר,היא ידעה רק להתיחס להתנשאויות,היא הכירה אותן הכי טוב וכשעמדה מולן קיבלה אותן באהבה ,כמו ילד שמשבחים אותו על הצטינות בלימודים. גאלנה זיהתה את דפוס ההתנהגות וניסתה ללמד אותה את הזכאות לליטוף ואהבה, מידי פעם החמיאה לטוב ליבה האין סופי,להתאוששות המהירה שלה ממצבים קשים ואלנה גמלה לה בהוקרה וצינה תמיד שהיא אוהבת אותה. הן מעולם לא רבו ביניהן ,שתיהן לא ידעו שמותר לריב או לכעוס על מישהו. שתיהן לא היו זכאיות למשהו שלא היה להן כבר וואלנה תמיד ידעה שמגיע לה הרבה יותר ועמדה על כך היא ניהלה את רוב החיים בבית העץ והשתים הסכימו בשתיקה ובהכנעה ארוחת הבוקר היתה מורכבת מעגבניות שאלנה קטפה בגינה ,צרור פטרוזליה ,לימון מהעץ העתיק שהניב כל השנה ושמן זית שהאיש המוזר היה מביא פעם בחודש- הן לא הבינו אותו והוא לא טרח לשאול מי הן ,בפשטות כפרית ,הוא הביא את כל הרשימה שהן הכינו ,מראה להם את הסכום,וואלנה היתה מתווכחת איתו על האיכות,כדי שיתאמץ קצת יותר בפעם הבאה,הוא ,בדרכו, נזף או ברך בצרפתית מוזרה,לסיום ירק תערובת של רוק ושאריות טבק צרפתי משובח, והטקס חזר, אחת לחודש,אלא אם כן נחגג איזה יום פטריק הקדוש , ואז התחיל העסק להתבלבל,אבל כל המשתתפים נכנסו מהר מאוד לרוטינה החדשה-ישנה. ירקו והתוכחו והכל חזר למקומו בשלום. הבוקר חתכה אלנה את העגבניות לאורך, בניגוד לתמיד ,ובתגובה לשינוי,היא הסבירה שזה זן שחיתוך מסוים יותר הולם לו . "שיהיה" התנשאה וואלנה. "הבוקר חשבתי לחפש למטה אם יש כבר דומדומניות" ניסתה אלנה "תנסי" המשיכה וואלנה,מבלי להיישיר את המבט הכחול שלה . " ארד איתך,נבדוק יחד" גאלנה מנסה להוריד את כמות ההתנשאות שחברתה חוטפת בין השלוש יש תמיד בדיקה "מי עם מי" יותר ואיזה קואליציות נבנות בדינמיקה החדשה שכל מילה יכולה ,באחת, לשנות את מבנה הקהילה, הן שיתפו פעולה כמעט בכל דבר,לא היו תפקידי נשים או גברים. שלושתן הכירו את ההבחנות המעצבנות האלה כהוקרה לסלידה מהן, עטו על שיתוף פעולה אמיתי,כל פעם שהנושא היה רלונטי,
המשך יבוא |