אהוד ברק קיבל הזדמנות בלתי חוזרת לשקם את מפלגת העבודה. שלושה עשר מנדטים הוא הפסד לא משפיל מדי אבל בהחלט הפסד שלא מאפשר למפלגת העבודה להצטרף לקואליציה. הגיע הזמן שהמפלגה הזו תבין שאופוזיציה אינה מילה גסה. אופוזיציה היא חלק אינטגרלי של הדמוקרטיה ומציבה מפלגה בימים מסוימים מחוץ למעגל השלטוני. זה אמנם קשה, כי אין פוליטיקאי שאינו אוהב את השררה. יש בה משהו בשררה, לא רק כסף. הישיבה בממשלה מאפשרת לחבריה כוח ויכולת לקבוע את עתידנו ועתידה של מדינת ישראל. אהוד ברק הוכיח לנו בשמונה עשר החודשים האחרונים כי הוא איש ביצוע טוב. הוא ידע לשמש שר ביטחון מאוד ראוי. אדם שיודע מה לעשות, מתי ובאיזו צורה. יש תחושה שהאיש התבגר ומבין יותר מבעבר שבחיים הציבוריים מקבלים את תעודת הגמר מהציבור ולא מאנשי שררה אחרים בתחום העיסקי. מפלגת העבודה משום מה לא מסוגלת לחיות באופוזויציה ועשתה בעבר כל מאמץ להצטרף לחגיגה. אם אתה בקואליציה אתה מסוגל לחלק ג'ובים ותקציבים. באופוזיציה מאפשרים לך בקושי להתלונן. .חברי אופוזיציה יכולים לצד הפעילות הפרלמנטרית לעשות עוד דברים חשובים אחרים. מפלגת העבודה צריכה לחדש את קשריה עם הבוחרים הקיימים ועם אלה שהמפלגה איבדה בדרך. לא יזיק לחבריה לייעץ ולסייע לאזרחי ישראל. בקיצור עבודת שטח ראויה בשלוש השנים הבאות. אני מבטיח לכם שאם אהוד ברק יעשה את שאמרתי כאן אפשר שימצאו עצמו בתוך שלוש שנים בלשכת ראש הממשלה 

יום נפלא