0
| חרש ברזל מצועצע ניסה לחשל אותי לצבא יכולתי לשמוע את קולו בוקע מבעד לשרשראות המכונה. צירי הדעת הכבדים נמסים למגע האור איש לא יוכל לגעת בי כאן האש מאכלת בפלדה. שעת ירח מלאה רוחשת בהילת החשכה מיתרים כבדים של הכרה צורמים בנפשי החדלה. הכאב נאגד לשעות הפחד נמרים ודרקונים בשיר ישן מעטרים את כוכבי הלילה אני הולך לישון בעיניים פקוחות. |