0
| שורות המוות בצל התבנית מאגדים של חושך ואור מפלצות של לילה כבד אוחזות בשולי המסך. הדרך הביתה ארוכה ומייגעת הינה אני אוחז בגבולות הנצח מתק הבשר החרוך עיניי משוללות הכרה. בברמינגהאם קניתי אקדח שחור לגעת במשך הכאב הצרוב אסור לדבר על שעת הערב הזאת המילים מסתחררות בחשאי. אויבי הרגש הנכון מפערים בסדק את הסדר הנכון להתניה הינה אני מתנתק מהציר פרפורים שלווים של חופש. |