0
| מילים כבדות נושבות בבוקר הדים מעצבים בארץ מבנים מנותצים של גזל הכוח הוא בעיניי המתבונן. סככות פח מחלידות דעת אבנים חשופות רוח אני נושם בעפר הארץ חלומות חדשים לחישה. שדות עטורי ארגמן צורבים בערפלי הנפש את שירת הארץ השכוחה מיתרים אפלים של זמן. דמויות הסדר עומדות על רגליהן מעבר לדוכני הכאב החסוי השקט מלטף באדמה הפצועה מילים כבדות של שכחה. |