כתיבת קורות חיים / ויסלבה שימבורסקה מַה מָחוץ? נָחוץ לִכְתבֹ בַקָשָה ולְצָרֵף לָה קוֹרוֹת חַיִים. לְלֹא קֶשֶר לְארֶֹךְ הַחַיִים עַל הַקוֹרוֹת לִהְיוֹת קְצָרוֹת. תִמְצות הָעֺבְדוֹת ובְחִירָתָן הֶכְרֵחִיִים. הֲמָרַת נוֹפִים בִכְתוֹבוֹת וְזִכְרוֹנוֹת רוֹפְפִים בְתַאֲרִיכִים מְקֺבָעִים. מִכָל הָאֲהָבוֹת לִרְשםֹ אֶת הַמִשּׂואִין בִלְבַד, ומֵהַיְלָדִים רַק אֶת אֵלֶה שֶמוֹלְדו. זֶה שֶםַכִיר אוֹתְךָ חָשוב יוֹתֵר מִזֶה שֶאַתָה מַכִיר. טִיולִים רַק בְמִדָה ולְחוץ לָאָרֶץ. הִשְתַיְכות לְמָה אַךְ בְלֹא הַלָמָה. צִיונִים לְשֶבַח בְלֹא הַמִםוקִים. כְתבֹ כְאִלו מֵעוֹלָם לֹא דִבַרְתָ עִם עַצְמְךָ וכְאִלו עָקַפְתָ עַצְמְךָ מֵרָחוֹק. הִתְעַלֵם מִכְלָבִים, חֲתולִים וְצִפֳּרִים, מַזְכָרוֹת נוֹשָנוֹת, חֲבֵרִים וַחֲלוֹמוֹת. מְחִיר וְלֹא עֶרֶךְ כוֹתֶרֶת וְלֹא תכֶֹן. מִסְפַר הַמַעֲלַיִם וְלֹא הַיַעַד שֶאֵלָ יו הוֹלֵךְ זֶה שֶאָמור לִהְיוֹת אַתָה. לְכָךְ יֵש לְצָרֵף תַצְלום בְאזֶֹן גְלויָה. רַק צורָתָה נִלְקַחַת בְחֶשְבוֹן, לֹא מַה שֶמִשְמָע. מַה מִשְמָע? נַהֲמַת מְכוֹנוֹת הַגוֹרְסוֹת אֶת הַמְיָר. |