כותרות TheMarker >
    ';

    כל הdesign הזה

    עיצוב זה די הרבה, אבל לא הכל.

    ארכיון

    0

    ימין.ימין. ימין-ימין-ימין

    14 תגובות   יום חמישי, 12/2/09, 17:46

    "חבר הכנסת המיועד של מפלגת האיחוד הלאומי, הרב מיכאל בן ארי, אמר כי ”העם מבין שכהנא צדק, ובחר להשאיר מהשמאל שמורת טבע”"

    גם יש לו עוזר פרלמנטרי מיועד: איתמר בן גביר...

    אין יותר שמאל. לא שאין שמאל קיצוני- אין יותר שמאל בישראל.

    יש ימין . כשהולכים ימיןימיןימין הולכים במעגל- כי אין רגל שמאל שתיקח קדימה בצורה מאוזנת.

    לצערי הערכים עליהם גדלתי והעברתי לילדי לא קיימים יותר ואינם משמעותיים.

    אין תקוה.

    אין שלום.

    אין הומניזם.

    אין שויון בין בני אדם.

     

    יש פשיזם לאומני וכוחנות. כי העם בחר כהנא.

    דרג את התוכן:

      תגובות (14)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        16/2/09 18:33:

      צטט: שחר_קליין 2009-02-15 22:32:49


      "אם אתה לא מבין את הפחד הזה לא תוכל ליצור דיאלוג אמיתי עם רוב הישראלים. לא תוכל לעצור את הפשיזם הליברמני, שניזון מהפחד. לא תוכל לעצור את שנאת הערבים שהולכת וגואה וחורגת מן הזהירות אל הגזענות." האמת? הפתעת אותי... אני בהחלט מבין את המניפולציה הליברמנית המכוערת. אם תסקור את ההיסטוריה של האיש תוכל לראות שהוא לא רק מניפולטור אלא גם אופורטוניסט. בכל מקרה המקום שבו יישב ליברמן יקבע את מה שיוכל וירצה לעשות (הפוזיציה קובעת את הפוזה- לא להיפך). הפתעת אותי כי מאחורי המשפט המצוטט מתגלה דאגה משותפת לך ולי -וזה חשוב מהויכוח על עשרת הדיברות. אז מה אתה אומר? איך נעצור את זה?

       

      שחר,

      לשאלתך 'איך נעצור את זה'?

      לא נעים לי להגיד את זה, אבל באמת - זה מתחיל ב'אמונה בצדקת הדרך'.
      יש פה פרקטיקה שלמה של הסברה ותעמולה (אני לא מדבר על חינוך בשלב זה).
      החיבור עם הפחד וההכרה בו צריכים להשפיע על אופי הדיאלוג עם הימין הליברמני ובכלל.
      קודם כל צריך להמנע משימוש במונח 'גזענות' ובדימויים הפוכים מהשואה וצוררי ישראל.
      עזוב שזה לא נכון, זה מכבה את הדיון ואת הדיאלוג.
      שנית, אי אפשר לקיים דו שיח פורה כאשר לא ברור לצד מי אתה במלחמה.
      כולם מדברים על גוויעתה של מרץ, אבלל בבחירות האחרונות היא הפסידה בעיקר את המנדט הערבי שלה.
      הציונים נזלו החוצה קודם. מרצ נתפסת בקרב ציבורים רחבים מאוד כמפלגה לא ציונית. זה דימוי שגוי כמובן, אבל הוא נובע מאופי השיח המרצי.
      ברגע שאתה מבין שהבריחה ימינה היא ביטוי לפחד ולא לשנאה או לאידיאולוגיה (למעט הימין המשיחי, נעזוב עכשיו) - זה יותר קל.
      קח בחשבון - וזה בדוק - שהרבה מאוד אנשים חושבים ומרגישים ש"השמאל" שונא אותם. זה לא לגמרי מופרך.
      ואם שונאים אותם, אז למה הם לא יכולים לשנוא ערבים?!

      כדי לעצור את זה צריך לדבר עם זה בגובה העיניים.

        15/2/09 22:32:

      "אם אתה לא מבין את הפחד הזה לא תוכל ליצור דיאלוג אמיתי עם רוב הישראלים. לא תוכל לעצור את הפשיזם הליברמני, שניזון מהפחד. לא תוכל לעצור את שנאת הערבים שהולכת וגואה וחורגת מן הזהירות אל הגזענות." האמת? הפתעת אותי... אני בהחלט מבין את המניפולציה הליברמנית המכוערת. אם תסקור את ההיסטוריה של האיש תוכל לראות שהוא לא רק מניפולטור אלא גם אופורטוניסט. בכל מקרה המקום שבו יישב ליברמן יקבע את מה שיוכל וירצה לעשות (הפוזיציה קובעת את הפוזה- לא להיפך). הפתעת אותי כי מאחורי המשפט המצוטט מתגלה דאגה משותפת לך ולי -וזה חשוב מהויכוח על עשרת הדיברות. אז מה אתה אומר? איך נעצור את זה?
        15/2/09 19:45:

      שחר, זה מוסכם עלי לגמרי. זהו שמו של בני הצעיר.

      קראתי את המאמר של עמוס הראל. נדמה לי שהוא מבוסס על איזה משהו שאמר לו איזה קצין באיזשהו מסדרון. 'הארץ' לא עיתון מאוד אמין בעיני.
      על כל פנים, לתחקירים האלה יש בעיני משמעות מבצעית בלבד. ברור לי מראש שההרס חורג/גולש. אם נהרגו כל כך הרבה חפים מפשע, קל וחומר בנינים. בכל תחקיר יהיו הרבה דפים של מסקנות. אין לי ביקורת ערכית על התוצאות האלה.
      אם אני אדע שמישהו החליט להשתעשע בהריסת בתים ריקים, על אחת כמה וכמה על יושביהם – תהיה לי בעיה ערכית. אני לא חושב שהמאמר של עמוס הראל אפילו רומז לכיוון הזה.

      חיכיתי לראות האם עשר הדברות יעלו פה. שמחתי לראות שכן.
      נשמור את זה לפעם אחרת, מטעמי קוצר זמן ואורך היריעה.

      אנחנו לא בדיוק בחרנו להיות בעמדה מתגוננת. כל מה שאני יכול להגיד על המחשבה הזאת זה "נו, באמת...".
      בוא נגיד שאין לנו סיבה להיות בעמדה מתגוננת – יעני, תיאוריית הפוסט-טראומה מבית מדרשה של הגב' חנה יבלונקה. אז מה זה אומר, שהדרך להרגיע אותנו – הפוסט-טראומתיים – היא לצעוק עלינו שאנחנו פוסט-טראומתיים מטומטמים?!
      אנחנו פרנואידים – בצדק, פאניקיונרים – בצדק.
      אם אתה לא מבין את הפחד הזה לא תוכל ליצור דיאלוג אמיתי עם רוב הישראלים. לא תוכל לעצור את הפשיזם הליברמני, שניזון מהפחד. לא תוכל לעצור את שנאת הערבים שהולכת וגואה וחורגת מן הזהירות אל הגזענות.

      לעניין זה אני יכול להוסיף שעם חיל אויר מצוין הייאוש נעשה הרבה יותר נוח.

      לגבי פרטנר, עם לדבר ואיך – תוכל לקרוא בפוסט שכתבתי בתחילת מבצע 'עופרת יצוקה':
      http://cafe.themarker.com/view.php?t=816823


        15/2/09 18:34:

      רונן (כשאנחנו מדברים אני מרשה לעצמי לעבור לשמות פרטיים...)

      כבר הבוקר רציתי לצטט את זה ולא כל כך יצא לי- כי אין מילים אחרי ההודאה הרשמית הזו:

       

      "תחקירים מבצעיים: אין נימוק משפטי להרס הבתים הרב במבצע "עופרת יצוקה""

       

      זו הכותרת לכתבה של עמוס הראל

      "מהתחקירים עולה כי במקרים רבים הורו מפקדים להרוס בתים שחסמו "קו ראייה" לעמדות צה"ל, או משום שלדעת המפקדים נשקף מהם איום פוטנציאלי. במקרים אחרים נהרסו בתים משום שנחשף בהם מטען חבלה או רובה קלצ'ניקוב, גם כשניתן היה לערוך פיצוץ מבוקר שיגרום נזק קטן יותר לבית. עשרות בתים נהרסו משום שהיה חשד, שלא אומת, בדבר מנהרות שנחפרו באזור. "נצטרך להתפתל הרבה כדי לנמק את ההרס הזה", אמר ל"הארץ" משפטן צבאי."

      שווה קריאה, פשוט לקרוא ולא להאמין? אני מאמין.

       

      ובחזרה לדו"צ ימין-שמאל:

      ערכים אבסולוטיים?

      על עשרת הדיברות שמעת, בודאי...

       

       

      אנחנו בעמדת מגננה מתמדת מכיוון שבחרנו להיות שם.

      יוזמות שאינן כוחניות- פחדניות , מהסוג האמיץ ולא מהסוג שמשפריץ מיץ, לא היו כאן מאז יגאל עמיר, סליחה, יצחק רבין.

      השימוש בכח כפתרון לכל בעיה אינו מראה על אומץ או חוכמה.

      הוא הצד השני של פחדנות.

       

      "מדינת ישראל מתקדמת מאד"... אהמממ... לאן היא מתקדמת בדיוק ובאיזה קצב?

      "אנחנו טובים וצודקים וכו'" - אם נגיד את זה עוד 60 שנה לפחות אנחנו נשתכנע.

      "אין פרטנר" זה הקישקוש הכי מטומטם שהפליטה אישיות פוליטית בישראל. יש פרטנר- זה ההוא ששונא אותך, שלעולם לא יאהב אותך, שתמיד יהיו בין אנשיו כאלה שגם רוצים להרוג אותך- אבל הוא זה שמעבר לגבול (אם יש לך מספיק אומץ לקבוע את הגבול) ואיתו תדבר.

       

      עם מי תדבר? עם תורכיה? הרי גם שם אנחנו "מתקדמים" בצעדי ענק למשבר מדיני...

      מדינת ישראל היא המדינה היחידה בעולם שאין לה גבולות ידועים וברורים.

      היא גם אחת המדינות הבודדות שמתעקשת לשמור בתוכה את אויביה.

       

      ועל מה שאנחנו מסכימים הרי לא צריך לדבר.

       

       

        15/2/09 16:37:

      צטט: שחר_קליין 2009-02-13 19:01:21

      כשאתה מדבר בשקט אתה נשמע הרבה יותר טוב.

      היה קשה להוציא ממך את זה אבל הצלחתי.

      כבר אני נותן כוכב ירוק על ההישג האישי.

      הדברים הבאים אינם תשובה למסמך 5 הנקודות שלך...

       

      ערכים מסוימים הם אבסולוטיים ועומדים במבחן הזמן - בלי קשר למצבי מצוקה זמניים.
      דוגמא תוכל לעזור לי...
       

      התפישה שהכל חייב להיות מאוזן בגישה זהה ממול היא בעייתית וממצבת את בעליה בעמדת מגננה מתמדת.

      אני לא חושב שצריך לחפש איזון בכל דבר. בלי קשר אנחנו בעמדת מגננה מתמדת.

      כשנקודת המוצא היא פחד ומגננה קשה להתקדם.

      לא נכון. מדינת ישראל מתקדמת מאוד למרות שנקודת המוצא שלה היא פחד.
       

      כשמולך עומדים בני זונות עדיין לא מוצדק להפוך לבן זונה.

      נכון. ואני באמת שמח לשאנחנו לא כאלה.

      לגישתי לא צריך לקבל את מה שאומר פוליטיקאי או איש צבא כאמת. יש לערער על כל אמירה משני הסוגים ולפענח את האינטרס החבוי בה תוך ספקנות רבה.

      מסכים לחלוטין.

      כך האמירה ההיסטורית של אהוד ב' "אין פרטנר" חיסלה באמת את הסיכוי למצוא פרטנר (האגדה ש" הצעתי להם את ההצעה הטובה ביותר שקיבלו אי פעם" לא גובתה במעשים שהובטחו באותה הזדמנות) ומאז אנחנו מרחפים בספירה של אנחנו טובים וצודקים ואין עם מי לדבר (ושלושת הדברים אינם נכונים).

      1. אנחנו טובים וצודקים מזמן, לפני שהבנו שאין פרטנר.

      2. לא רק ברק חושב שאין פרטנר, גם אני. זאת המציאות.

      כפי שציינתי אני לא רואה את עצמי בשום "צד" ולא נהנה מהצטרפות למערכת דיעות מוכתבת.

      הייתי שמח למצוא צד להצטרף אליו. אני לא רואה צדדים במערכת הקיימת אלא רק צד אחד- ימין.

      אגב: העם בחר כהנא לא בגלל עלובי הנפש שמייצגים אותו ישירות וגלויות אלא בגלל המכלול הימני. האמירה "כהנא צדק" היא של המכונה רב בן ארי.

      המכלול הימני במובן הכללה?

       

       

        13/2/09 19:01:

      כשאתה מדבר בשקט אתה נשמע הרבה יותר טוב.

      היה קשה להוציא ממך את זה אבל הצלחתי.

      הדברים הבאים אינם תשובה למסמך 5 הנקודות שלך...

       

      ערכים מסוימים הם אבסולוטיים ועומדים במבחן הזמן - בלי קשר למצבי מצוקה זמניים.

      התפישה שהכל חייב להיות מאוזן בגישה זהה ממול היא בעייתית וממצבת את בעליה בעמדת מגננה מתמדת.

      כשנקודת המוצא היא פחד ומגננה קשה להתקדם.

      כשמולך עומדים בני זונות עדיין לא מוצדק להפוך לבן זונה.

      לגישתי לא צריך לקבל את מה שאומר פוליטיקאי או איש צבא כאמת. יש לערער על כל אמירה משני הסוגים ולפענח את האינטרס החבוי בה תוך ספקנות רבה.

      כך האמירה ההיסטורית של אהוד ב' "אין פרטנר" חיסלה באמת את הסיכוי למצוא פרטנר (האגדה ש" הצעתי להם את ההצעה הטובה ביותר שקיבלו אי פעם" לא גובתה במעשים שהובטחו באותה הזדמנות) ומאז אנחנו מרחפים בספירה של אנחנו טובים וצודקים ואין עם מי לדבר (ושלושת הדברים אינם נכונים).

      כפי שציינתי אני לא רואה את עצמי בשום "צד" ולא נהנה מהצטרפות למערכת דיעות מוכתבת.

      הייתי שמח למצוא צד להצטרף אליו. אני לא רואה צדדים במערכת הקיימת אלא רק צד אחד- ימין.

      אגב: העם בחר כהנא לא בגלל עלובי הנפש שמייצגים אותו ישירות וגלויות אלא בגלל המכלול הימני. האמירה "כהנא צדק" היא של המכונה רב בן ארי.

        13/2/09 18:11:

      אתה צודק, עניין החוקן היה לא במקום.
      למה לערבב פוליטיקה עם פלז'ר?

      לשאלתך; דברים שאני בעד (רשימה חלקית):
      1. הומאניות – מאוד בעד, אבל רק בתנאי שגם אני כלול וילדיי גם.
      אם אני לא כלול אז יש לי שתי אפשרויות – לרדת מהמגרש או לשרוד במשחק.
      מכיוון שאפשרות הראשונה היא לא אופציה, במשחק לא הוגן שמבוסס על פאולים אני מעדיף להעלות את הבחורים הגדולים מהספסל.
      אגב, מי שלא כולל אותי הוא אויב.

      2. סובלנות – מאוד בעד, עד כדי כך שאני מוכן להשלים עם אויב בפרלמנט.
      מצד שני, אני לא שוכח שסובלנות אינה אינסופית. היא מבוססת בעצם על משמעת עצמית של הנהנים ממנה. מטורפים רצחניים נהנים ממנה פחות, מן הסתם.

      3. ביטחון אזרחי – מאוד בעד, בכל המובנים – פיזי, כלכלי, רפואי. לכל אחד ואחת בלי הבדל וגו'.
      אני מבין שלא קל להגיע לזה ומדובר במרקם של איזונים.
      השמאל נמוג כי הוא איבד את האיזונים ועל כן הפך לבלתי רלוונטי. השמאל כשל בסדרי העדיפויות של הפרוגראמה שלו, שבעצם עברה לטיפולו של המרכז הפוליטי.

      להמחשה; אני בעד שילדיי ילמדו על הנכבה אבל אני ממש לא חושב שזה התוכן הכי חשוב והכי בהול. צורך בהול, למשל, הוא השקעה מסיבית במחשוב כתות ואם זה על חשבון שעות נכבה, סו בי איט.

      4. שלום – מאוד בעד, פסגת השאיפות. אני מלא נכונות אפילו להרחיק לכת למענה.
      אלא שלמדתי ששלום עושים עם אויבים והאויב לא רוצה. אז חזון הפיוס מאופסן כרגע במגירת התקווה, לצד אות השירות המבצעי במחנה השלום.
      אם אתה חושב שיש סיבה לאוורר אותם, תעדכן אותי.

      5. מתינות – מאוד בעד, לא למהר, לקחת אויר, לחשוב שוב, להבליג, לספור עד 8.
      יחד עם זאת חשוב מאוד שלא תהיה טעות ומישהו יבלבל את המתינות עם עייפות או חוסר אונים או אובדן עצות. בקיצור, אחרי שסופרים עד 8 צריך לפעול מהר, בשיא הנחישות ומתוך דבקות במטרה.

      לסיכום;
      התבוסה הפוליטית של הצד שלך היא לא תבוסתו של ההומניזם וכיוצ"ב ערכים נעלים.
      לא יפה להציג את זה כך :)

      השורה התחתונה בפוסט שלך - "העם בחר כהנא" - לא עומדת במבחן המספרים.
      יש יותר ערבים בכנסת מאשר תומכי כהנא. כמדומני שהיחס הוא 5:11.

        13/2/09 08:19:

      מאיר

      הבנתי איך אתה רואה ערכים אוניברסליים שאינם מוטלים בספק במקומות מסוימים.

      הבנתי שאתה רוצה לעשות חוקן.

      לא הבנתי מה הערכים המשמעותיים ורלוונטיים לך?

      הרי אין אפשרות שתשכנע אחרים בצדקת דרכך על ידי הכפשת הצד שאינך נמנה עליו, שימוש במינוחים מהחדר הקטן וללא הצבת אלטרנטיבה אחרת.

      עשה מאמץ, איש יקר: ספר בעד מה אתה- לא רק נגד מה...

      (ובהצלחה עם החוקן. אתה עוד עשוי להתרגל לזה).

       

      לגו

      "השמאל" כמהות ישראלית לא מעניין אותי ואין לי שום חשק למצוא "אתכם" במקומות בהם אתם מתחבאים (אם היית מצרפת קישורים לאתרים המסתוריים אולי היית מקלה על החיפוש...). כל כך הצליח ל"סמול"משחק המחבואים הזה עד ששכחו ללכת לקלפי?

      בשיטה הפוליטית הישראלית אין- ומעולם לא היתה- אלטרנטיבה הומניסטית ליברלית אזרחית.

      היחידים שניסו להציב אופציה שלמה ומגוונת היו שולמית אלוני ואחריה יוסי שריד- וכולנו יודעים לאן שלח אותם הסמול. very small מה שנותר כאן...

       

      "הסמול" הוא ברירת מחדל מגזרית שמהות קיומה היא השוואה ל"ימין" והיפוך האקסיומה הלאומנית.

      מי שמעז להביע דיעה שאינה לאומנית, אינה תומכת בצדקת הכח ובכח מה"לנו מתויג כ"סמול".

      הצד שאינו ימין היא הגדרה נאה למקום שבו אני נמצא. כפי שמר מאיר מגדיר עצמו כההיפך משמאל, כך אין למי שאינו ימין לאומני/כלכלי אפשרות פוליטית במרחב הישראלי להגדרה עצמאית, אלא רק להגדרה נגטיבית. 

      יחד עם זאת אני חושב שאת טועה מאד באיפיון ה"ימין" הישראלי: הלאומנות שלקראת הבחירות הופכת לקואליציה לאומנית כשהיא נישאת על גבי תמיכה עממית אינה משתנה.

      כשה"ימין" מגיע לשלטון הוא אינו מאבד לרגע את נקודת המבט הפופוליסטית.

      כך שר האוצר של בגין חירב את הכלכלה הישראלית כשראש הממשלה וארידור המציאו כלכלה חדשה בכותרת "להיטיב עם העם".

       גם ממשלת ביברמן תמשיך להחניף ל"עם" - בתנאי שהוא נימול ומאמין באל הנכון, אם ישירות ואם דרך חלוקת משאבינו לחברי הקואליציה.

      הנזק לא יראה מיד- לוקח לדברים זמן להבשיל- ורק אחר כך הם נרקבים...

        13/2/09 00:05:


      תוצאות הבחירות האחרונות הזכירו לי את שורת השיר שנכתבה כבר לפני שנים: 

      "הציבור מטומטם ולכן הציבור ישלם".

       

      הפשיזם, הגזענות, והשנאה נוכחים בישראל כבר למעלה מארבעים שנה. כל ילד בן 18 זוכה לשלוש שנים של חינוך חינם לערכים אלו. מה שהשתנה בשנים האחרונות, זה שלחלק גדול מישראלים עלה השתן לראש, והם הפסיקו להתבייש בזה. 

       

      אבל אין לי ספק, שתוך זמן די קצר, אחרי ש"העם" יזכה לנחת זרועו של השילטון הפשיסטי שבו הוא בחר - שלטון  שלא יהסס לשלח יד אל קצבאות הזקנים, הילדים, האמהות החד הוריות, ואל כיסיהם המדוללים של שאר האוכלוסיות החלשות במדינה , כדי לקחת משם כל מה שיש לטובת הרחבת ההתנחלויות, הקמת מאחזים, ומימון מלחמות גוג ומגוג שהם כל כך אוהבים -  העם הזה יבין, שהוא זה שנדרש לשלם את העלות של ארץ ישראל השלמה, השמדת העם הפלשתיני, וחלומות פשיסטים אחרים, ואז - מן הסתם - דברים ישתנו...

       

      הרי ביבי וליברמן ושאר הגזענים למינהם - רגילים לגזול מהחלשים, והרי בישראל, מי שאינו בעשירון העליון - נחשב חלש.

       

      לכן, לדעתי, אין צורך להתייאש. קצת סבלנות, וישנה אפשרות, שאם תשאר פה מדינה אחרי שלטון הפשיסטים - היא תהיה מדינה של אנשים שמבינים שאין להם אפשרות כלכלית לשרוד בתוך ממשל פשיסטי ומלחמה בלתי נגמרת.

       

      ואם אתה ממש מחפש את השמאל בנרות ולא מוצא - יש כמה אתרים שבחיפוש קצר תוכל להגיע אליהם ולפגוש אותנו שם.

      להתראות!

        12/2/09 23:33:

      צטט: שחר_קליין 2009-02-12 23:18:46

      חזרת?

      אם אתה חושב שאלה ערכים מיותרים- אז מה חשוב?

      (ואל תשכח את הכוכב האדום, כן?)

       

      לא אמרתי ערכים מיותרים, אמרתי 'לא משמעותיים'.
      גם אמרתי אולי, ברמיזה למחשבה שחסרה לי בדיבור השמאלני והיא 'האם יתכן שטעינו?'.
      זה טוב חשבון נפש מפעם לפעם, כמו חוקן. מנקה.
      אבל מי שאני שאמליץ על חשבון נפש לאנשים ערכיים?!

      טריוויה שולית; אני נותן רק כוכבים ירוקים לפוסטים שטובים בעיני.
      מעולם לא נתתי כוכב אדום. לא אשבור את המסורת הזאת דווקא כאן.

        12/2/09 23:18:

      חזרת?

      אם אתה חושב שאלה ערכים מיותרים- אז מה חשוב?

      (ואל תשכח את הכוכב האדום, כן?)

        12/2/09 22:24:

      הערכים שהענקת לילדיך - אם הם אינם קיימים הם ודאי אינם משמעותיים.
      יכול להיות שהם לא קיימים היום כי הם לא היו משמעותיים מלכתחילה?
      בסך הכל המצב די מאוזן - לאשליית א"י השלמה יש ארבעה ח"כים ולאשליית השלום שלושה.
      השאר התפזרו.
        12/2/09 22:13:

      התמונה מראה "מצעד" של חיילות צפון קוריאניות- מכאן יובן למה הפולקעס השמאליות למעלה.

      האמת? חשבתי להפוך את התמונה אבל אז הייתי עושה חטא בנפשי...

       

        12/2/09 20:59:

      בתמונה שבחרת דוקא השמאל נמצא למעלה, נראה לי שהמצב שנוצר ייאלץ אותנו ללכת לבחירות נוספות תוך חדשים ספורים.

      פרופיל

      שחר_קליין
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין

      עידכונים

      הבלוג שלי

      העיצוב עובד

      קישורים