(יומן אישי פרק 8)

ניסיתי.

אני מנסה.

להמשיך לנסות?

אני כל הזמן חושדת בו. אני מנסה שלא אבל...

"הוא רצה לנסות להיות עם משהי אחרת" - זה כל הזמן מהדהד בתוך ראשי.

שאלתי אותו מה יהיה בעוד 10 שנים כשהצורך הזה שוב יעלה בו?

היום אני אמא צעירה יחסית ל-2 ילדים, מה יהיה בעוד 10 שנים?

אני אהיה אמא מבוגרת ל-2 ילדים.

שאלתי אותו - למה לחכות? אולי עדיף לי כבר עכשיו למצא מישהו אחר.

הוא ענה לי שאין לו מה לענות לי.

זה מאוד כאב לי.

בחתונה הבטחת לי שנשאר יחד. בטוב וברע, לא?

לא ציפיתי שתחזור על ההבטחה שלך, זה יהיה כנראה יותר מידי מוגזם לבקש,

בסה"כ ציפיתי שתגיד שאתה רוצה אותי, שאתה חושק בי ושאתה רוצה להיות איתי

גם בעוד 10 שנים.

אל תבטיח, אבל לפחות תרצה בכך. לא?

אבל הוא שתק.

אומרים ששתיקה שווה 1000 מילים.

והכאב בלב - כמה הוא שווה?