חמדה הייתה אחת הנשים היפות בערפד-לנד.

שיניה היו מחודדות כשיני עקרב בשיא פריחתו, גומות לחייה היו ניבטות כגומחת ילד המשחק בחול ים קייצי, ועיניה הכחולות היו נועצות את מבטן כשיני ערפד ביום נטול דם.

כן. חמדה הייתה המוערצת מכולן, הנחשקת מכולן, אך למרבה הפלא, לא היה לצידה גברפד ראוי.

כולם חיזרו אחריה, ביקשו להיות שם, טפטפו דמם לעייפה, אך אף לא אחד מהם,  באמת רצה להתחייב ולהיות שם כל כולו, במלוא דמו ושיניו...

ביום בהיר אחד, עת קמה חמדה  ממיטת המשי האדומה שבחדרה, עלתה בה מחשבה קטנה, תמימה, נטולת תכנון, עמוסת לבדות.

היא מלמלה לעצמה: "אלך לי היום לפאב השכונתי, אשתכר מעט וכך אשכח את כל צרות היום. לפחות לא אדמם במיטתי דמעות ערפדית לשעת לילה מאוחרת". מלמלה, החליטה וכך עשתה.

בשעה 22:00, יצאה חמדה מביתה הקט בשכונת "דם- טוב" לכיוון הפאב הכי שווה בשכונה-"דמדומי האפילה".

בדיקת תעודת ערפד בכניסה, חדירה איטית אל עבר מרכז הפאב, והנה...היא שם.

לבושת חליפת עור שחורה, חשופת חזה סקסי עד כדי החדרת שיניים בצווארה, שפתותיה משוחות אודם בצבע דמה ועינייה שחורות כשיערה.

כל גברפד שהופיע מולה, הביט במראה המעורפד ורייר בחרמנות תשוקתית.

"עכשיו, הגיע הזמן לבחור", אמרה לעצמה ופנתה מייד לבר, במקום הכי שקט שהיה שם.

לפתע, ראתה חמדה מול עיניה בקבוק קטן ואדום שנע ללא כל שליטה וכאילו מבקש ממנה "פיתחי אותי  פיתחי אותי".

חמדה לקחה את הבקבוק, אחזה בו בחוזקה ופתחה את הפקק.

מתוך הבקבוק יצא פתק זהוב ובו היו כתובות המילים האלה:

"זכית בדם חופשי לשנה שלמה, מבקבוקי הדם של Tru-blood.

תם עידן המציצות ב- 365 הימים הקרובים! המזל שיחק לך!"

חמדה חייכה באושר, אחזה את הפתק ורצה הישר למשרדי מפעל ה"פיס-פד" הקרוב.

" שיחפשו אותי כל הגברים שרצו ממני רק סטוצ-דם" מלמלה לעצמה חמדה, "יש לי מלאי של דם לשנה.  עכשיו יגיע הגבר האמיתי שלי, זה שירצה את ליבי ורק את ליבי..."

מאותו יום הפסיקה חמדה למצוץ.

חצי שנה לאחר מכן, עמדה חמדה תחת חופה, עם הברמן-פד של הפאב בו גילתה את הפתק הקסום.

מתברר שכשיש לך בקבוק כזה ביד, המזל משחק לך בדרך הכי טובה שאפשר...