כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    זכרונות של עו"ד מזדקן

    תגובות (20)

    נא להתחבר כדי להגיב

    התחברות או הרשמה   

    סדר התגובות :
    ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
    /null/cdate#

    /null/text_64k_1#

    RSS
      11/4/10 23:40:

    צטט: לואיס קרול 2010-04-10 21:00:20

    כיוון  שאתה נראה לי  איש  שאוהב ספר

    אתן  לך  כיוון  שוודאי יתחבר  להבנותיך

    בספר למטה, מראים שבדרך כלל  האינטואיציה נותנת לנו תובנות , שהן לרוב  ינותחו  אחרי  הרבה ידע  ומחשבה

    לכיוון  הנכון.  בטוחני  שפיתחת  "חוש"  כזה  לזהות רמאים, אמת, וכפי שכתבת  לזהות  את  העיקר  מהטפל,  ולהבינו.

     הפרק  הראשון  בספר, מספר על  פסל  שהוצע  למכירה  למוזאון מיוון. מומחים  בדקו וזיהו  בכל  האמצעים  הטכניים שהוא  מהאי  הנכון שבו  טענו  שנמצא, האבן  בת  לפחות 3  אלפי  שנה וכו.  הסכום  האמור לתשלום היה  מליונים, והמקור  היה סוחר  שוויצרי  מקובל.  רק חוש  ריח  בלשי  של  אחד  זיהא  שהגופנים (פונטים ) של מכונת  הכתיבה  שמסמך הבעלות הוצג משנת 1920 בערך, אבל  הגופן  הומצא  רק  שנים  אחר  כך. אחד  המומחים  לארכיאולוגיה  סיפר,  שלמרות כל העדויות, תחושת  הבטן  הראשונית  שלו  היתה  , שאבן זו לא היתה באדמה אף פעם.  הספר  מנסה לתת  תובנות לחיבור בין  החוש  שאנו  מרגישים בשניות  הראשונות,  לשכל שעוקב  אחריו.

    אם  סיקרנתי  אותך, או הזכרתי  לך  שזה  סיפור  חייך ( לדעתי ) אתה  מוזמן לספר/למשוך את  החוט

    בברכה

    שמעון

    הספר    BLINK    להלן  במשמעות   The Power of Thinking Without Thinking

    http://en.wikipedia.org/wiki/Blink_%28book%29

    מתאר  מה  שאתה  מדבר.  יש לו  גם גירסה עברית לאחרונה,  ונדמה  לי  שאפילו  ברשת תוכל  לראות  סיכומים  שלו

    אבל אם  ההבנה  איך להתחבר לתחושות  ,  לחיזוק החלטות  מעניין  אותך,  הספר  וקריאתו  חובה

    אם  תתעניין  אפרט

    בברכה

    שמעון

     תודה רבה, 

    תור הספרים ליד מיטתי, הולך ומתארך, אבל נקווה שנגיע לכך עוד לפני הפנסיה.

    אשר לאינטואיציה, ההגדרה היפה ביותר בעיני היא: "היכולת להיות בטוח במשהו למרות שאין לך מושג לגביו".

    בעיני, טרם שאקרא את הספר, אין זו אלא ידיעה שאינך מודע לה עדיין (האבן בהירה מכדי לבלות אלפיים שנה בקרקע, בדוגמא שהבאת). 

     

      10/4/10 21:00:

    כיוון  שאתה נראה לי  איש  שאוהב ספר

    אתן  לך  כיוון  שוודאי יתחבר  להבנותיך

    בספר למטה, מראים שבדרך כלל  האינטואיציה נותנת לנו תובנות , שהן לרוב  ינותחו  אחרי  הרבה ידע  ומחשבה

    לכיוון  הנכון.  בטוחני  שפיתחת  "חוש"  כזה  לזהות רמאים, אמת, וכפי שכתבת  לזהות  את  העיקר  מהטפל,  ולהבינו.

     הפרק  הראשון  בספר, מספר על  פסל  שהוצע  למכירה  למוזאון מיוון. מומחים  בדקו וזיהו  בכל  האמצעים  הטכניים שהוא  מהאי  הנכון שבו  טענו  שנמצא, האבן  בת  לפחות 3  אלפי  שנה וכו.  הסכום  האמור לתשלום היה  מליונים, והמקור  היה סוחר  שוויצרי  מקובל.  רק חוש  ריח  בלשי  של  אחד  זיהא  שהגופנים (פונטים ) של מכונת  הכתיבה  שמסמך הבעלות הוצג משנת 1920 בערך, אבל  הגופן  הומצא  רק  שנים  אחר  כך. אחד  המומחים  לארכיאולוגיה  סיפר,  שלמרות כל העדויות, תחושת  הבטן  הראשונית  שלו  היתה  , שאבן זו לא היתה באדמה אף פעם.  הספר  מנסה לתת  תובנות לחיבור בין  החוש  שאנו  מרגישים בשניות  הראשונות,  לשכל שעוקב  אחריו.

    אם  סיקרנתי  אותך, או הזכרתי  לך  שזה  סיפור  חייך ( לדעתי ) אתה  מוזמן לספר/למשוך את  החוט

    בברכה

    שמעון

    הספר    BLINK    להלן  במשמעות   The Power of Thinking Without Thinking

    http://en.wikipedia.org/wiki/Blink_%28book%29

    מתאר  מה  שאתה  מדבר.  יש לו  גם גירסה עברית לאחרונה,  ונדמה  לי  שאפילו  ברשת תוכל  לראות  סיכומים  שלו

    אבל אם  ההבנה  איך להתחבר לתחושות  ,  לחיזוק החלטות  מעניין  אותך,  הספר  וקריאתו  חובה

    אם  תתעניין  אפרט

    בברכה

    שמעון

      10/4/10 12:00:

    צטט: לואיס קרול 2010-04-10 11:29:49

    קרקעות  וזיופים

    לפני  שנים שמעתי  מחבר  ,שעמית צעיר  בונה  בית  בכפר  בגליל

    לשאלתו מהיכן  הקרקע  , סיפר  שסבו בסוף מלחמת  השיחרור  שם  אבנים  לסימון  שטח  שרירותי

    שיספיק  לכמה  דורות  למשפחה, וסיפר  לצבא  שהיגיע  שהשטח  שלו. 

    בתחילת  השישים  המינהל  דרש הוכחות  ,  והתארגנו  "טיולים לתורכיה"  שכללו  קבלת  מסמכים

    מזוייפים  מהשלטונות  התורכיים  על  בעלות  לכל  דורש.  תמורת  סכום  מתאים לסוכנות  הנסיעות  שתיווכה.

    עד  כאן  לשון  הסיפור, עם  תוספות  פרשנות  מצד  הרמאים:  אם  המדינה  והישראלים כל כך  טיפשים  לקבל  את

    דברי  האוייב  ( העותומני ) על  בעלות,  למה  לא  לנצל טיפשות זו  ??????

    עורך  דין  מבוגר  לעניין  קרקעות,  מירושלים ,  שהוא  בגילך,  נפגש עימי  בנושא  אחר,  ושאלתי אותו  אם  שמע  על  הנושא.

    הוא  ענה  לי  שזה  מוכר  לו  שנים,  אבל  השלטונות  התורכיים לא  שיתפו  פעולה  עם  ישראל  והמשטרה.

    התצריף  נראה  מדהים,  ונראה  אמיתי  מדי.

    אנקדוטה:   הסבות  שלי  היגיעו  גם בימי התורכים.

    סבי  נאסר  בעיר  התחתית בחיפה  על  ידי  הצבא  ,  לגיוס  בכח ( 1917 ) , בנו ( דודי )  שהיה  ילדון ובא להביא  כריך  לעבודתו 

    התבקש על ידי  סבי להודיע  לסבתא על כך,  ללכת  ולשחד את  ראש  עיריית  חיפה, כך  היה , וסבי  שוחרר  מהגיוס  התורכי.

    זה  נכון  שבדורנו יש מומחים בשיטה זו,  אבל  לתורכים  זה  היה  לחם  ומרגרינה  בחיי  היום  יום.

    אני  מאמין  שקצת  פלפל  ורצון  יגלו  את  הרמאות של  גזל  הקרקעות  ההמוני שכנראה  קיים.  זה  חשוב  יותר  כיוון  שזה  כנראה  היה  בסיטונאות.  אני  מאמין  שיש  מה  לחקור

    מה  דעתך

    ?????

    אכן, הקיסרות העותמנית כמעט לא שילמה שכר לאנשים שמינתה, בהנחה שימצאו פרנסתם תוך כדי עבודתם.

    כך גם היה.

    במאה התשעשרה היה גם סכסוך רציני בין הטמפלרים לכנסיה הצרפתית, למי שייך הכרמל באזור ה"כרמל הצרפתי" ועד רח' קלר של היום. (הוא לא היה שייך לאף אחד מהם, ודאי לא שטחים נרחבים כפי שנתבעו, אבל העניין פרנס היטב כמה וכמה גורמים רשמיים במנגנון העותמני).

    גם כיום נוסעים עו"ד לארכיונים הטורקיים כדי לנסות ולברר זכויות מקרקעין. הערכתי היא כי כיום אין נעשים עוד שינויים במסמכים אלה, ובמקרה הגרוע הם מייצגים שוחד ושחיתות בני קרוב למאה שנים, לא מעבר לכך. 

    הבעיה בבית המשפט היתה ונשארה - אין לו לשופט אלא מה שעיניו רואות.

    אם אינך מוכיח זיוף, אז המסמך כשר. 

      10/4/10 11:29:

    קרקעות  וזיופים

    לפני  שנים שמעתי  מחבר  ,שעמית צעיר  בונה  בית  בכפר  בגליל

    לשאלתו מהיכן  הקרקע  , סיפר  שסבו בסוף מלחמת  השיחרור  שם  אבנים  לסימון  שטח  שרירותי

    שיספיק  לכמה  דורות  למשפחה, וסיפר  לצבא  שהיגיע  שהשטח  שלו. 

    בתחילת  השישים  המינהל  דרש הוכחות  ,  והתארגנו  "טיולים לתורכיה"  שכללו  קבלת  מסמכים

    מזוייפים  מהשלטונות  התורכיים  על  בעלות  לכל  דורש.  תמורת  סכום  מתאים לסוכנות  הנסיעות  שתיווכה.

    עד  כאן  לשון  הסיפור, עם  תוספות  פרשנות  מצד  הרמאים:  אם  המדינה  והישראלים כל כך  טיפשים  לקבל  את

    דברי  האוייב  ( העותומני ) על  בעלות,  למה  לא  לנצל טיפשות זו  ??????

    עורך  דין  מבוגר  לעניין  קרקעות,  מירושלים ,  שהוא  בגילך,  נפגש עימי  בנושא  אחר,  ושאלתי אותו  אם  שמע  על  הנושא.

    הוא  ענה  לי  שזה  מוכר  לו  שנים,  אבל  השלטונות  התורכיים לא  שיתפו  פעולה  עם  ישראל  והמשטרה.

    התצריף  נראה  מדהים,  ונראה  אמיתי  מדי.

    אנקדוטה:   הסבות  שלי  היגיעו  גם בימי התורכים.

    סבי  נאסר  בעיר  התחתית בחיפה  על  ידי  הצבא  ,  לגיוס  בכח ( 1917 ) , בנו ( דודי )  שהיה  ילדון ובא להביא  כריך  לעבודתו 

    התבקש על ידי  סבי להודיע  לסבתא על כך,  ללכת  ולשחד את  ראש  עיריית  חיפה, כך  היה , וסבי  שוחרר  מהגיוס  התורכי.

    זה  נכון  שבדורנו יש מומחים בשיטה זו,  אבל  לתורכים  זה  היה  לחם  ומרגרינה  בחיי  היום  יום.

    אני  מאמין  שקצת  פלפל  ורצון  יגלו  את  הרמאות של  גזל  הקרקעות  ההמוני שכנראה  קיים.  זה  חשוב  יותר  כיוון  שזה  כנראה  היה  בסיטונאות.  אני  מאמין  שיש  מה  לחקור

    מה  דעתך

    ?????
     

      15/2/09 13:10:

    צטט: zeirauri 2009-02-15 11:01:58

    אותי מעניין האספקט של חברת הביטוח.

    בשנים האחרונות נתבעו סביבי כמה עורכי דין שחברת הביטוח הראתה להם את הגב ברגע שהוגשה נגדם תביעה, ובאכזריות יתר.

    מספיק שבכתב התביעה היה כתוב שעורך הדין (הנתבע) רימה, כדי שחברת הביטוח תאמר לו - כתוב פה שרימית, אנחנו לא מכסים רמאויות...

    בעניין הזה בולט לשבח עו"ד בומבך שהקים ועדה משותפת ללשכה ולחברת איילון, שדנה בדחיית כיסוי מצד חברת הביטוח, ועזרה לעורכי דין.

    לא מפתיע אותי שחברת ביטוח נוהגת בעו"ד כדרך שהיא נוהגת בכל מבוטח אחר.

    השיא, מבחינתי, היה כאשר עוה"ד התגונן בטענה שלא התרשל (מה שגם היה נכון, לדעתי, אבל זה לא רלוונטי), בית המשפט מצא אותו אחראי משום הכיס העמוק, והמבטחת התנערה משום שהמבוטח, על פי הודאתו הוא - לא התרשל - ולכן היא לא חייבת.

    היה נחוץ ערעור לעליון כדי לחייב את החברה.

    מזה שנים אני נוהג לפי הכלל: צפה לגרוע ביותר, מכסימום תופתע לטובה,

    ומזה שנים אני למד כל פעם מחדש עד כמה הדמיון שלי מוגבל...

     

      15/2/09 11:01:

     

    אותי מעניין האספקט של חברת הביטוח.

    בשנים האחרונות נתבעו סביבי כמה עורכי דין שחברת הביטוח הראתה להם את הגב ברגע שהוגשה נגדם תביעה, ובאכזריות יתר.

    מספיק שבכתב התביעה היה כתוב שעורך הדין (הנתבע) רימה, כדי שחברת הביטוח תאמר לו - כתוב פה שרימית, אנחנו לא מכסים רמאויות...

    בעניין הזה בולט לשבח עו"ד בומבך שהקים ועדה משותפת ללשכה ולחברת איילון, שדנה בדחיית כיסוי מצד חברת הביטוח, ועזרה לעורכי דין.

      13/2/09 15:39:

    צטט: עו"ד אילנה דור 2009-02-13 15:08:20

    אמאל'ה...

    מסמיק...אם היה מסוגל להסמיק לא היה מנסה מלכתחילה...

    אי אפשר לככב יותר מפעם אחת בתוך 24 שעות...אחזור

    תודה,

    אין אגדה בלי מכשפה רעה.

    אם כולם היו בסדר - על מה היה לנו לכתוב? חיוך

      13/2/09 15:08:
     

    אמאל'ה...

    מסמיק...אם היה מסוגל להסמיק לא היה מנסה מלכתחילה...

     

    אי אפשר לככב יותר מפעם אחת בתוך 24 שעות...אחזור

     

      13/2/09 11:16:

    צטט: יגאל קרט 2009-02-13 11:07:48

    מונית כחבר הועדה?

    כי נזכרתי שלפני הרבה שנים קיבלתי ללא תמורה עשרות דונמים של קרקע באזורים המיועדים להפשרה, אני פשוט לא מוצא כרגע את כל הניירת....

    :-) 

     

    אז למה לא אמרת?...

    אם קיבלת לפני 1970 - לא צריך ניירת.

    תפנה אלי, כבר נסתדר...תמים

     

      13/2/09 11:07:


    מונית כחבר הועדה?

    כי נזכרתי שלפני הרבה שנים קיבלתי ללא תמורה עשרות דונמים של קרקע באזורים המיועדים להפשרה, אני פשוט לא מוצא כרגע את כל הניירת....

    :-) 

     

     

      13/2/09 10:55:

    צטט: אבי k 2009-02-13 10:49:09

    אז אם עו"ד מציג ראיה שקרית או מטעה לביהמ"ש תעמוד לו טענת תו"ל בכך שהלקוח הציג לו מסמך בשפה זרה והוא לא בדק את אמיתותו ?

    הוא לא יצטרך לטעון דבר כי אף אחד לא יטרח לפעול נגדו.

    מעבר לכך, השווה לתצהיר:

    עוה"ד חייב להזהיר את המצהיר מתוצאות הצהרת שקר. אין הוא חייב לוודא אמיתות התצהיר, ואפילו אינו חייב לקרוא את התצהיר.

     

      13/2/09 10:49:

    אז אם עו"ד מציג ראיה שקרית או מטעה לביהמ"ש תעמוד לו טענת תו"ל בכך שהלקוח הציג לו מסמך בשפה זרה והוא לא בדק את אמיתותו ?
      13/2/09 10:35:

    צטט: אבי k 2009-02-13 09:48:56

    צטט: אריאל, חיפה 2009-02-13 09:45:49

    צטט: אבי k 2009-02-13 09:41:12

    2. מה שעושה בית משפט עם עדי שקר. שום דבר.

    הוא תמיד יוכל לטעון שהוא אמנם שולט בערבית - אך לא בטורקית...

    הממ....שאלה מעניינת. מותר לעו"ד להציג ראיה ואז לטעון כי אינו דובר את השפה בה היא מוצגת (או מושמעת) ?

    במקרה המדובר, זו היתה ועדה, לא בית משפט, אבל השאלה בעינה עומדת.

    עוה"ד אינו מייצר ראיות. עוה"ד מציג מה שהלקוח מביא לו. (כבר מצאתי עצמי מופיע מול עו"ד שהודה בפני בגילוי לב כי התקדימים המוצגים על ידו לוקטו בידי לקוחתו).

    אז מה לעשות: "הלקוח אמר לי שזו תמצית ממרשם האוכלוסין"...

    מובן שלו היינו במדינה האוכפת את חוקיה - היו עו"ד מסוג זה נזהרים יותר במעשיהם, אבל במציאות כפי שהיא...

      13/2/09 09:48:

    צטט: אריאל, חיפה 2009-02-13 09:45:49

    צטט: אבי k 2009-02-13 09:41:12

    1. אריאל, לפני שאני מתחיל התמחות אני חוזר לפה וקורא את כל הפוסטים שלך. אפילו על סין חיוך

    אין כמו ללמוד מניסיון של אחרים.

    עם פוסטים כאלה עוד תוציא לעו"ד שם טוב. :)

    2. ד"א, מה עשתה הוועדה עם אותו עו"ד שנתפס בקלקלתו ?

    1. מה, ועל גרמניה לא?חיוך

    2. מה שעושה בית משפט עם עדי שקר. שום דבר.

    הוא תמיד יוכל לטעון שהוא אמנם שולט בערבית - אך לא בטורקית...

     

    הממ....שאלה מעניינת. מותר לעו"ד להציג ראיה ואז לטעון כי אינו דובר את השפה בה היא מוצגת (או מושמעת) ?

      13/2/09 09:45:

    צטט: אבי k 2009-02-13 09:41:12

    1. אריאל, לפני שאני מתחיל התמחות אני חוזר לפה וקורא את כל הפוסטים שלך. אפילו על סין חיוך

    אין כמו ללמוד מניסיון של אחרים.

    עם פוסטים כאלה עוד תוציא לעו"ד שם טוב. :)

    2. ד"א, מה עשתה הוועדה עם אותו עו"ד שנתפס בקלקלתו ?

    1. מה, ועל גרמניה לא?חיוך

    2. מה שעושה בית משפט עם עדי שקר. שום דבר.

    הוא תמיד יוכל לטעון שהוא אמנם שולט בערבית - אך לא בטורקית...

      13/2/09 09:41:

    אריאל, לפני שאני מתחיל התמחות אני חוזר לפה וקורא את כל הפוסטים שלך. אפילו על סין חיוך

     

    אין כמו ללמוד מניסיון של אחרים.

     

    עם פוסטים כאלה עוד תוציא לעו"ד שם טוב. :)

     

    ד"א, מה עשתה הוועדה עם אותו עו"ד שנתפס בקלקלתו ?

      13/2/09 09:19:

    צטט: עו"ד בן-צוק 2009-02-13 09:09:34

    תודה על המידע המעניין.

    בנחישות ובהחלטיות, כל טלפון אלי בנושא מקרקעין,

    זוכה לתשובה לא הכי סימפאטית, "לא מטפל כלל במקרקעין".

    בין היתר הסיבות לעייל.

    המשך כך, גם חברים אחרים צריכים להתפרנס. חיוך

     

      13/2/09 09:09:

    תודה על המידע המעניין.

    בנחישות ובהחלטיות, כל טלפון אלי בנושא מקרקעין,

    זוכה לתשובה לא הכי סימפאטית, "לא מטפל כלל במקרקעין".

    בין היתר הסיבות לעייל.

      13/2/09 08:44:

    צטט: יוסף פרידמן עו"ד 2009-02-13 08:36:55

    אשרי הנזהר תמיד.

    תודה,

    אחרי הכוויה הראשונה, פרסמתי בכל סביבותי "מדריך לגילוי זיופים".

    אבל אם עליתי על ארבעה - כמה עוד יש שלא ראיתי?

     

      13/2/09 08:36:
    אשרי הנזהר תמיד.

    זיופים והטעיה. וואריאציות על נושא

    21 תגובות   יום שישי , 13/2/09, 08:12

    ותחילה, דווקא נסיון הטעיה:

    מוניתי כחבר בועדה בה נדונות תביעות של אנשים לגבי זכויות בקרקעות, כדי לחסוך הליכים משפטיים.

    מדרך הטבע, מרבית הראיות לזכויות על קרקע הן מתקופת המנדט הבריטי, או אף השלטון הטורקי/עות'מאני.

    מופיע מולנו עו"ד ערבי המייצג את מי שתובע זכויות על קרקע מסוימת.

    מאחר שהועדה לוחצת אותו היטב על העדר זכויות כאלה – הוא מציג בפנינו מסמך עות'מאני מקורי, כתוב כמובן באותיות ערביות, אותו הוא מגדיר כתמצית מרישום המקרקעין, המוכיח כי אביו זקנו של התובע אכן בעל זכויות בנכס.

    הוא רק לא לוקח בחשבון שבין חברי הועדה יושב גם עו"ד שאינו רק מומחה לזכויות במקרקעין, הוא גם דובר ערבית וטורקית.

    מבט אחד של אותו מומחה במסמך, והוא מבהיר לנו שזו תמצית ממרשם האוכלוסין. אין למסמך זה כל קשר לזכויות בקרקע.

     ב"כ התובע אפילו לא טורח להסמיק. 

    בפוסט "זיוף", סיפרתי לכם על מקרה אחד בו נתקלתי במסמכים מזוייפים.

    אז הנה עוד:(I):

    המתמחה במשרדנו נכנס ללשכתי כשהוא אוחז בידו צילום מכתב של עו"ד, המאשר כי הוסר עיקול שהוטל על פי בקשתו על נכס על ידי ההוצל"פ.

    המתמחה עדיין אינו מראה לי את הצילום, הוא מספר לי תחילה את תכנו, ומספר גם ששלח את האיש להביא את מקור המכתב של אותו עו"ד, ושואל אם נדרש גם אישור ההוצל"פ על הביטול.

    אני ידוע בהבחנתי המהירה בין טפל לעיקר.

    איני מתייחס כלל לשאלתו, כי קודם כל מפריע לי שיבוש שמו של עוה"ד בפי המתמחה, שיבוש הנובע מן האופן בו נכתב השם בעברית. אני מתקן לו את הגיית שם עוה"ד, אשר הוא ואביו מוכרים לי.

    המתמחה מתווכח עמי. הוא אומר לי שכך השם כתוב ע"ג המכתב.

    אני אומר לו שיקרא את השם באותיות לטיניות.

    "אני קורא באותיות הלטיניות", הוא אומר וחוזר על השיבוש.

    שכחתי לציין שיש לי גם תפיסה מהירה.

    כשהוא מבין שאיני מבין – הוא מראה לי את הרשום באותיות לטיניות. השיבוש קיים שם.

    אין חכם כבעל הנסיון. כבר ברור לי שהמסמך מזויף, ועכשיו אני כבר בוחן את כולו.

    הכתובת אינה נכונה, מס' הטלפון אינו נכון, ...

    אני מתקשר לעוה"ד "האמיתי", מספר לו את הסיפור, ומציע לו שיטרח גם להתלונן במשטרה. מילא זייפן, אבל לפחות שיסתכל הזייפן על המסמך האמיתי טרם שיזייף אותו.

    מוגשת תלונה למשטרה, הם אפילו מתקשרים למס' המזויף שבמכתב המזויף, וכצפוי, עו"ד מזויף עונה להם. מאחר שיש לי בינתיים סדר יום משלי, איני עוקב אחר פרשה זו.

    בעקבות כתיבת סיפור זה, לפני שבועות ספורים, שאלתי את "האמיתי" מה קרה מאז. נסגר מחוסר ענין, כמובן. והערר על כך נדחה.

    טוב, לא כולם עקשנים כמוני. 

    (II).

    פונה אלי עו"ד המטפל בעסקת מכר. הגוף אצלו רשומות הזכויות, מודיע לפתע כי אינו מאשר העיסקה משום שעל הנכס רשום עיקול.

    עוה"ד המטפל מחזיק באישור זכויות של אותו גוף, בו אין העיקול נזכר.

    עוה"ד המטפל פונה אלי כחבר, על מנת שאסייע בידו.

    מאחר שכבר רכשתי נסיון מה במסמכים מזוייפים, איני צריך להתאמץ:

    עוה"ד המטפל מציג לי פקס של אישור הזכויות.  

    אני כמובן שואל אותו היכן המקור וממשיך מיד ל: "מעולם לא הוצג לך מקור". הוא משיב בחיוב, מעולם לא הוצג לו המקור. הוא ביצע את העסקה כשהוא נסמך על הפקס בלבד.

    אני מראה לו על גבי הפקס את סימני הזיוף הבולטים של "גזור הדבק וצלם" (וגם "התרשל תוך כדי"). אני מרגיש שאני בשידור חוזר (הפוסט "זיוף"). רק שהפעם הנזק כבר נגרם, מחיר הדירה כבר שולם, ואין בידי להושיע.

    אני גם משיג עותק של אישור הזכויות המקורי, זה שעל בסיסו הוכן הזיוף, פשוט כדי להראות לו ממה להיזהר בפעם הבאה.

    אין בי אלא אמפאתיה לעוה"ד. מדובר בעו"ד חרוץ והגון, ותיק ממני, עם עשרות שנים של עבודה בלא דופי במקצוע, שכמו רובנו, חונך ליושר והגינות, ומאחר שלא נתקל בזייפן כל ימיו עד כה – לא העלה בדעתו שעוד ייתקל בכזה.

    עשרות שנים של עבודה שלווה הפכו אותו לשאנן. לכן כנראה לא ביקש את המסמך המקורי, אחרי שקיבל את הפקס.

    עתה הוא נאלץ לשלם מכיסו את מלוא סכום העיקול, על מנת שזה יבוטל.

    אני שואל אותו כמה מזה תחזיר לו חברת הביטוח.

    הוא מסביר לי שכלל לא פנה אליהם. "מה אגיד להם, זו הרי רשלנות שלי?"

    שוב ההגינות הזו...

    אני צריך להזכיר לו מה מטרת הביטוח לאחריות מקצועית. הרי הביטוח נועד בדיוק למקרים בהם הוא האחראי. לולא היה אחראי, לא היה חייב כלל בתשלום.

    "על מה שילמת פרמיה כל השנים האלה?" אני מנסה לרכך את תחושת האשם שלו מול חברת הביטוח.

    תמונת העולם שלו משתנה קצת יותר לכיוון המציאות.

    למרות ההשתתפות העצמית המאד-לא-נמוכה, עדיין נאלצה חברת הביטוח לשלם לו כמה עשרות אחוזים מנזקו.    

    דרג את התוכן:

      ארכיון

      פרופיל

      אריאל, חיפה
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין