כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    לבי, הגיגיי.

    ליוויתי את אמי במלחמתה בסרטן,
    את המטען - פרקתי כאן.
    וחוץ מזה מתגנבים להם קטעים אחרים ממסע חיי.

    פוסטים אחרונים

    0

    שידור חוזר

    18 תגובות   יום שישי , 13/2/09, 09:05


    אפילו הכאב שלה לא מכין אותי לטון ההחלטי של הפרופסור בטלפון, שבקו השני הזמין לה כבר מיטה. "דחוף", הוא אמר. ואני נושמת עמוק, יודעת שאם אגיד לה היא תלך, ועד אז לא. וכשאני מסיימת את השיחה ידי לבנה ומאובנת ואני מבינה שאחזתי בשפופרת בכוחות הולכים וכלים.

    ------------------------

    לא עניין אותי להגיע מהר

    רציתי לעמוד בפקק

    ולקטר על דברים טריויאליים וחסרי חשיבות.

    -----------------------

    בביה"ח, החיים כמו נעצרים ועוברים למימד אחר. כמו שאמרה לי האחות - תיזכרי, עוברים למוד איטי, וצריך בשבילו סבלנות.

    ----------------------

    כמה יותר קל בעשיה, היא מעניקה לנו את האשליה כאילו אנחנו מועילים. כאילו נלחמנו במקום להיכנע. כאילו הדברים באמת תלויים בנו.

    ----------------------

    כשאנו נפרדות, נפער בי בור שחור. אני רואה עכשיו דברים שפעם לא ראיתי. שמעתי שהזכרון שלנו  משלים חלקים חסרים עפ"י ראות עינינו, ואני חושבת - אולי חלק מפיסות הפאזל שלי כלל אינן אמיתיות?

    דרג את התוכן:

      תגובות (18)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        16/2/09 15:00:

      צטט: אני פה לרגע שלם 2009-02-14 14:30:26


      כהרגלי, אקפוץ בין נושאים.

      הגעתי בגלל מה שכתבת אצלי. ישר דאגתי, הנחתי שלא דיברת על פוסט לטאות (הנפלא,אגב).

      אז הבנתי.

      אוף.

      תשמעי, עבודה על הפאזל היא עבודת קודש ואפשר לעשות ממנה חגיגה - ספר המתכונים השלם, ספר הפנינים, איסוף והדבקה של רגעים - ועכשיו.

      אמירתך על אי נצחון חצי מדוייקת.

      היא איתנו .

      המחלה הארורה הזו יכולה לחטוף את האדם עליו היא מתלבשת תוך באמת זמן קצרצר.

      קוסמוס מספק לך ולה ולכולם עוד ועוד ארכות.

      יש על מה להודות.

      ויש על מה לתת כבוד. כל רגע נתון שמתקבל הוא תוצאה של כוחה הגדול של הגיברת.

      אני, את הרי יודעת, פוגשת המון מצבים כאלה וההבדל היחיד בין מי שהמחלה מכריעה ברגע לבין מי שמקבל עוד זמן הוא האישיות.

      והגיברת המדוברת מלכה עוצמתית.

      לא סתם את מי שאת.

       

       חיבוק ענק וחום אינסופ.

      יש בהחלט על מה להודות ולתת כבוד.

      ואת, אני אוהבת אותך.

       

        14/2/09 14:30:


      כהרגלי, אקפוץ בין נושאים.

      הגעתי בגלל מה שכתבת אצלי. ישר דאגתי, הנחתי שלא דיברת על פוסט לטאות (הנפלא,אגב).

      אז הבנתי.

      אוף.

      תשמעי, עבודה על הפאזל היא עבודת קודש ואפשר לעשות ממנה חגיגה - ספר המתכונים השלם, ספר הפנינים, איסוף והדבקה של רגעים - ועכשיו.

      אמירתך על אי נצחון חצי מדוייקת.

      היא איתנו .

      המחלה הארורה הזו יכולה לחטוף את האדם עליו היא מתלבשת תוך באמת זמן קצרצר.

      קוסמוס מספק לך ולה ולכולם עוד ועוד ארכות.

      יש על מה להודות.

      ויש על מה לתת כבוד. כל רגע נתון שמתקבל הוא תוצאה של כוחה הגדול של הגיברת.

      אני, את הרי יודעת, פוגשת המון מצבים כאלה וההבדל היחיד בין מי שהמחלה מכריעה ברגע לבין מי שמקבל עוד זמן הוא האישיות.

      והגיברת המדוברת מלכה עוצמתית.

      לא סתם את מי שאת.

       

       חיבוק ענק וחום אינסופ.

        14/2/09 09:44:

      צטט: נכות שהפכה לאיכות 2009-02-13 22:32:30

      צטט: עינת (ש) 2009-02-13 09:13:42


      מבינה אותך, מרגישה את הכאב שאת מארחת בחייך תקופה ארוכה כל כך.

      קוראת את ההתלבטויות את התיסכול את  דרך ההתמודדות  המופלאה שלך

       את הקשר שרקמת בהשקעה רבה כל כך

      ומעריצה אותך.

      לא יכולתי לנסח תגובה הולמת מזו שכתבה חברתי.

      ...

      מעריך אותך תמר, על הדרך, האומץ, כוחות הנפש,

      האופטימיות, ושאר הדברים הטובים בהם נתברכת.

      ...

      שבת טובה יקירה. יהיה בסדר.

       

       כרגיל, אתה מעלה בי דמעות. תודה אייל!

       

        14/2/09 09:44:

      צטט: ורד א. 2009-02-13 21:29:53

      שולחת אליך חיבוק.

       

      איזה כיף.  תודה ורד המתוקה.

       

      צטט: עינת (ש) 2009-02-13 09:13:42


      מבינה אותך, מרגישה את הכאב שאת מארחת בחייך תקופה ארוכה כל כך.

      קוראת את ההתלבטויות את התיסכול את  דרך ההתמודדות  המופלאה שלך

       את הקשר שרקמת בהשקעה רבה כל כך

      ומעריצה אותך.

      לא יכולתי לנסח תגובה הולמת מזו שכתבה חברתי.

      ...

      מעריך אותך תמר, על הדרך, האומץ, כוחות הנפש,

      האופטימיות, ושאר הדברים הטובים בהם נתברכת.

      ...

      שבת טובה יקירה. יהיה בסדר.

       

        13/2/09 21:29:

      שולחת אליך חיבוק.

       

        13/2/09 20:15:

      צטט: charlotte 2009-02-13 17:59:13

      חשוב ועדיף להשלים את הפאזל

      כל עוד יקירינו עוד הינם בחיים.

      בזה אנחנו יכולים להיות מועילים

      תודה :-))

       

        13/2/09 20:14:

      צטט: ...blue 2009-02-13 17:55:11

      חיבוק לשבת נעימה

      ורק בשורות טובות תמר..

      תודה אסף. אני אשתדל בעניין הבשורות...:-))

       

        13/2/09 20:14:

      צטט: אילת פורת 2009-02-13 16:34:59

      שתעבור עליכם שבת רגועה.

       

       

      תודה רבה. בינתיים אנחנו ספונות בביתי הקט עם המון אהבה ונשנושים. -))
        13/2/09 20:13:

      צטט: lynxhfr 2009-02-13 14:44:38

      אין לי הרבה מה לומר חוץ מ...

      אני יודע בדיוק איך זה מרגיש...

       

      שבת טובה

      ממני תמים

      חבל.

      הלוואי שלא היית. ותודה.

       

        13/2/09 20:09:

      צטט: בת יוסף 2009-02-13 12:38:29


      אוי, צר לי לקרוא.

      כמה קשה ההתמודדות. אבל, אין ברירה אלא להתמודד ולנצח.

       

      עכשיו רק צריך להגדיר נצחון, כי באמת לנצח את הסרטן מהסוג הזה, אי אפשר.

        13/2/09 20:06:

      צטט: עינת (ש) 2009-02-13 09:13:42


      מבינה אותך, מרגישה את הכאב שאת מארחת בחייך תקופה ארוכה כל כך.

      קוראת את ההתלבטויות את התיסכול את  דרך ההתמודדות  המופלאה שלך

       את הקשר שרקמת בהשקעה רבה כל כך

      ומעריצה אותך.

      תודה עינת. אני עושה כמיטב יכולתי, כנראה שמעבר לזה אין, נכון?

       

        13/2/09 17:59:

      חשוב ועדיף להשלים את הפאזל

      כל עוד יקירינו עוד הינם בחיים.

      בזה אנחנו יכולים להיות מועילים

        13/2/09 17:55:

      חיבוק לשבת נעימה

      ורק בשורות טובות תמר..

        13/2/09 16:34:
      שתעבור עליכם שבת רגועה.
        13/2/09 14:44:

      אין לי הרבה מה לומר חוץ מ...

      אני יודע בדיוק איך זה מרגיש...

       

      שבת טובה

      ממני תמים

        13/2/09 12:38:


      אוי, צר לי לקרוא.

      כמה קשה ההתמודדות. אבל, אין ברירה אלא להתמודד ולנצח.

        13/2/09 09:13:


      מבינה אותך, מרגישה את הכאב שאת מארחת בחייך תקופה ארוכה כל כך.

      קוראת את ההתלבטויות את התיסכול את  דרך ההתמודדות  המופלאה שלך

       את הקשר שרקמת בהשקעה רבה כל כך

      ומעריצה אותך.

      תגובות אחרונות

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      *תמר*
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין