0
------------------------ לא עניין אותי להגיע מהר רציתי לעמוד בפקק ולקטר על דברים טריויאליים וחסרי חשיבות. ----------------------- בביה"ח, החיים כמו נעצרים ועוברים למימד אחר. כמו שאמרה לי האחות - תיזכרי, עוברים למוד איטי, וצריך בשבילו סבלנות. ---------------------- כמה יותר קל בעשיה, היא מעניקה לנו את האשליה כאילו אנחנו מועילים. כאילו נלחמנו במקום להיכנע. כאילו הדברים באמת תלויים בנו. ---------------------- כשאנו נפרדות, נפער בי בור שחור. אני רואה עכשיו דברים שפעם לא ראיתי. שמעתי שהזכרון שלנו משלים חלקים חסרים עפ"י ראות עינינו, ואני חושבת - אולי חלק מפיסות הפאזל שלי כלל אינן אמיתיות? |