לשנות את העתיד עם תוכנית נכונה

 "כל עוד לא הרחקת לכת, אל נא תאמין כי נכשלת בדרך) "קלוד אבלין) 

עד כאן, הבנו שמשמעות שינוי העתידנו הנו בידיים שלנו, כדי לשנות אותו אנו צריכים להתחיל בהווה ולהבין כי הכל מתחיל בצעד הראשון שלנו בידיעה שהצעד הראשון מלווה במספר רב של צעדים שבסופו קיים היעד (המטרה). הדרך הטובה ביותר להתחיל מסע כזה, ראשית לסמן אותה על המפה, לשרטט את הדרך, לבחור נקודות ציון בדרך כדי לדעת שלא נאבדנו ולאחר מכאן לקבוע תאריך יציאה למסע. 

טירונות עשיתי כלוחם בנח"ל, שם הבנתי כמה חשוב לדעת את היעד ואת הדרך. המסעות "הקצרים", הראשונים שלנו היו הלוך לנקדות יעד מסויימת ואז חזור באותה הדרך חזרה לבסיס הטירונות. תמיד היה לנו קשה יותר ללכת בהלוך לעומת החזור. הסיבה הייתה כי בהלוך לא הכרנו את הדרך, לא ידענו מתי אנו מגיעים ליעד או איך היא נראת. לעומת זאת בחזור כבר הדרך הייתה מוכרת וידענו כמה זמן יקח לנו לחזור. אפילו היינו מסמנים לקודת בולטות בדרך כדי לדעת היכן אנו נמצאים וכמה זמן יש עד שנחזור לבסיס. לאחר מכן, במסעות הארוכות באמת כבר היינו חיות שטח ולא נתנו חשיבות לדרך. היינו אוכלים קלמטרג'ים לארוכת בוקר. היינו פשוט מסמנים (בראש כמובן) את הנקודה הכי רחוקה שהעיין שלנו יכולה לראות וכאשר היינו מגיעים אליו היינו מסמנים נקודת חדשה (מין משחק כזה של מסעות). מאז הבנתי שלסמן במפה יעד זה נחמד אבל עם אנו לא מכירים את הדרך ויודעים להעריך זמנים הדרך למטרה יכולה להיות מייגעת. נקודות הציון הן יעדים קטנים בתוך הדרך שלנו כדי שנדע שאנחנו בדרך הנכונה ועל-פיהם אנו יכולים להעריך היכן אנו עומדים. 

איך אנו באמת מקשרים את כל הקשקוש המטפורי לתכנית פעולה? 

קיימים לא מעט שיטות ליישום התכנית הפעולה. יש את ה swot שאיתו מגדירים מטרה, רושמים את החולשות שלנו - אשר יכולים לפגוע במטרה הזאת, החזקות שלנו – אשר יכולים לתרום למטרה. איומים – כל הגורמים החיצוניים שיכולים להשפיע לרעה על המטרה (כמו אם אני מחליט להיות רוצח סדרתי, החוק מהווה איום מסויים). הזדמנויות – הגורמים החיצוניים המשפיעים באופן חיובי על המטרה ( כמו: אם אני רוצה להיות גולש גלים, חורף הזה, הזדמנות מצויינת). לאחר שרשמנו ה-כ-ו-ל, עושים tows שזה מעיין סוויטצ' סוואטצ' של המודל. בו משתמשים בחזקות כדי לגבור על החולשות, הזדמנויות לגבור על האיומים, בחזקות לגבור על האיומים ועם הזדמניות לגבור על החולשות. מודל זה מצריך מאיתנו להיות מאוד יצירתיים וזמן לשבת ולחשוב הרבה. 

יש את מודל השמש, של אביעד גוז – מציירים שמש (לא מסנוורת מידי) על דף במרכז השמש כותבים את המטרה. מותחים מהשמש קרניים ושם כותבים את היעדים הקשורים למטרה ושצריכים לעזור לנו להשיג את המטרה. לאחר מכן עושים עוד תת קרניים שאיתם כותבים את הדברים שצריכים להשיג כדי להשיג את היעדים. לאחר מכן מסדרים את הכול לפי סדר עידפויות ומתחילים לפעול כמובן שהכל חייב להיות מתוזמן בתאריכים וזמנים. יש שיטות הדומות לשמש שמשתמשים בעצים וענפים, יש מודלים הדומים ל swot כמו מודל בוסטון. 

כל השיטות האלה נועדו לתת לכם תמונת מצב של עצמכם (כאילו צילום של עצמכם במצב הנתון). כך שתוכלו לראות את המפה באופן יותר ברור ולראות נקודות ציון שונים על המפה. מעבר לכך, חשוב מאוד לפעול לפי עוד כלל כשאר בוחרים את נקודת הדרך שלכם והמטרה עצמה.  

פעם היו משתמשים  במודל ה .S.M.A.R.T כדי להגיד האם המטרה או יעד היא נכונה וכשרה. ה S.M.A.R.T. נועד לבדוק עם היעד ספציפי, מדיד, בר השגה, רלוונטי/ריאליסטי, ומוגדר בתוך מסגרת זמן. אם הזמן התגלה שהמודל מעט בעייתי עם ההגדרות האלו היות שרוב האנשים שמנסים להגדיר על-פיהם, משקיעים בהתחלה ובסוף מתייאשים ולא משקיעים בפרמטרים האחרים שאחד מהסופיים מהם הוא ה "T" , הכי חשוב ובלעדיו המטרה / היעד לא תיהיה יעילה. 

לכן, המודל שופר, קוצץ והפך למודל M.T. שאומר בעצם שצריך רק שיהיה מדיד (לדעת האם הצליח או לא) ומוגדל בתוך מסגרת זמן (תאריך ביצוע/סיום). כל מטרה או יעד שמגדירים על פי ה M.T. יש בו כבר את שאר הפרמטרים האחרים (אתם יכולים לבדוק אותי). שני ההגדרות הללו הם ההגדרות הכי חשובות בהגדרת מטרות ויעדים. אני אתן לכם דוגמאות: נגיד אני מגדיר יעד שאני רוצה ללמוד שפה חדשה (סינית) בשביל העבודה. אני מפרק את המטרה (הדרך) הנ"ל ומחלק אותה כך, שאני מגדיר לעצמי יעד (ציון דרך ראשונה): תוך חודש אני ילמד 10 מילים בסינית. האם היא מדידה? – 10 מילים והאם היא בתוך מסגרת זמן?  - תוך חודש. 

האם ניתן לבדוק שכל הפרמטרים האחרים גם מופיעים?

האם הוא ספציפי? הכוונה למפורט וברור - ברור! כל עוד הוא מוגדר בזמן וניתן למדוד אותו, כלומר לבדוק האם יש כאן הצלחה או לא הוא ספציפי....האם הוא בר השגה? נראה שכן, הרי 10 מילים בחודש... כל אחד שיבחר מהוא בר השגה בחינתו. האם הוא רלוונטי? אנו אנשי היגיון מדוע לעשות יעדים שאין להם רלוונטיות למטרה?? או יש מודלים שכותבים שהוא ריאליסטי. אם ריאליסטי יש לי בעיה. מזה ריאליות? מי מגדיר אותו?  

ג'ון פ. קנדי אמר ב 1960 "אני מאמין כי ארץ זו צריכה לקבל על עצמה, בטרם יֵצא העשור הנוכחי, להנחית אדם על הירח ולהחזירו בשלום ארצה". ראשית, נבחן האם המטרה שקנדי הגדיר מדידה ובתוך מסגרת זמן. עד סוף העשור אומרת שב 10 שנים הקרובות (מסגרת זמן) וניתן למדוד אותה כשאר יגיע אדם לירח יעשה טיול, ויחזור בשלום (מדיד = הצלחה). כמובן שמי ששמע על המטרה של קנדי חשב שהוא נפל על הירח (או בעצם, אז אף אחד לא היה על הירח). ב 20 ליולי 1969 הגיח מכדור הארץ אל הירח, החלילית אפולו 11 ונחתה בשלום בפעם הראשונה על הירח. מתוכו יצא מפקד אפולו 11, ניל ארמסטרונג, ודרך בפעם הראשונה על הירח (וכמובן חזר בשלום).  

"צעד קטן לאדם צעד גדול לאנושות" (ניל ארמסטרונג, 1969). 

לאחר שהבנו שעלנו לבחור את היעד בדרך (מטרה), לסמן נקודות ציון (לערוך רשימה של יעדים) ולאחר מכן לבחור אותם (להגדיר את היעדים על פי MT), לשרטוט את נקודות (לפרט איך נגיע לעד). כל שעלינו להבין הוא שאנו צריכים צעד קטן ולהצליח בו. לאחר מכן לבחור צעד יותר גדול ולהצליח בו – 1000 צעדים קטנים מוצלחים יוצרים דרך מוצלחת על המטרה. 

עכשיו ענינו על הכל? מה עם הצלחה? מהי הצלחה בעצם? האם הצלחה הכווונה לעשות הרבה כסף? האם הצלחה היא להיות בראי ומאושר? איך ניתן למדוד בכלל הצלחה?  

הגדרנו מטרה, סידרנו את הדרך. הגענו לסוף בהצלחה האם זה הצלחה? יכול להיות, לפעמים כשיוצאים למסע מצפים לקבל ממנה משהו מסויים אך לאחר שמסיימים אותה מקבלים משהו אחר לגמרי. לפעמים סוף הדרך לא מה שאנו מצפים. אז להגיע למטרה לא אומר שהצלחנו. איך בכל זאת אנו יכולים לוודע שאנו מצליחים?  

בחלק הרביעי