את שמי קיבלתי שההורים חיפשו משהו קצר עם צליל נחמד, הם התלבטו בין מאי לעוד אחד.

(אני לא חורזת בכוונה)

ובשיא הלבטים ראו את הקומדיה הישנה "אלף", זוכרים? לאחות הגדולה שם קוראים לין.

מבחינתי ימים בהם היינו צריכים להסביר את שמנו בגן או בכתה, היו הדברים המביכים ביותר בעולם.

וכל מה שייחלתי לו היה שם רגיל כזה, כמו סיוון. אפילו קראתי לכל הבובות שלי סיוון. (וגם לחתולה) (זה היה מבלבל)