כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    לילה על ראש הר קרח

    0 תגובות   יום שישי , 13/2/09, 11:28

    ברגעים הבודדים שבהם הצלחתי להתנתק הרגשתי כמו תייר בארץ רחוקה. תייר החוזה בתופעה מקומית ייחודית. בלילה קר, על ראש הר, נעה קבוצת אנשים בבית קברות לאור פנסים בודדים אחרי אלונקה ובה מונחת גופה בתכריכים. אינך רואה פנים, רק דמויות עטופות במעילים וכובעים להגנה מפני הקור. הדמויות הללו עסוקות קודם כל בהגעה בטוחה אל מקום הקבר וכך הן נעות בזהירות, לעתים לצדדים, לבל תמעדנה או תיפולנה לבור לא צפוי.

     

    קר וחשוך על ראש ההר הקרח. גם שקט יותר כי אנשים לא מזהים זה את זה בחושך. כל אחד מהם נמצא עם עצמו ועם יחסו לעלם שמובא לקבורות. כל אחד מהם והשעות הספורות שעברו מאז נודע לו על מות העלם ועד שעת הלוויה.

     

    הפנסים מתנדנדים בידי אלו שמחזיקים אותם. אלומות האור חולפות על פני הקהל. רגע דמות זו מוארת, ורגע דמות אחרת, ותוך כדי כך מורד העלם אל הבור ונשמעים קולות כיסוי העפר.

     

    וכבר מתחילה ההתארגנות חזרה כי מאוחר, חשוך וקר.

     

    ובתוך כל זה גם אני. עובר בין התחושות כלפי הדבר הנורא שארע רק לפני כמה שעות במשפחתנו, לבין התצפית על החוויה הייחודית שבלוויה לילית בירושלים. כי בירושלים "לא מלינים את המת" ויש להביאו לקבורה עוד באותו יום, יהיו התנאים אשר יהיו.

     רק 60 ק"מ מהבית וזה היה כמו בארץ אחרת.
    דרג את התוכן:

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      פרופיל

      yonathan lerner
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין

      ארכיון