מורה בניו יורק החליטה לכבד את התלמידים הבוגרים בבית הספר ע"י כך שאמרה לכל אחד מהם מה הוא תורם. היא השתמשה בשיטה בה היא קראה לכל אחד מהתלמידים לעמוד בפני הכית. תחילה אמרה לכל אחד מהתלמידים עד כמה הוא חשוב ושונה מהאחרים וכמה הוא תורם לה ולכיתה. ואז נתנה לכל אחד סרט כחול באותיות זהב : "מי שאני - זה עושה את ההבדל" המורה החליטה להפוך את הנושא לפרויקט ולבדוק איזו השפעה תהיה להם בחברה. כל אחד מהתלמידים קיבל שלושה סרטים כחולים איתן ייצאו לרחובות ויפיצו את השיטה ולעקוב אחר התוצאות, לראות מי כיבד את מי ולדווח לכיתה. אחד הנערים הלך לפקיד בחברה סמוכה וכיבד אותו בסרט כחול משום שעזר לו לתכנן את הקריירה שלו. בנוסף נתן לו עוד שני סרטים כחולים וביקש ממנו למצוא מישהו נוסף לכבד אותו. מאוחר יותר נכנס הפקיד לבוס שלו ושאל אותו אם יהיה מוכן לקבל ממנו את הסרט הכחול ואף הוסיף עד כמה הוא מעריץ אותו משום שהוא גאון יוצר. הבוס היה מופתע ולהפתעת הפקיד הסכים לקבל ממנו סרט כחול ובנוסף את הסרט השני וביקש ממנו למסור אותו למישהו שהוא מכבד. באותו הלילה חזר הבוס הביתה ופגש בבנו. סיפר לו על הפקיד שמסר לו את הסרט הכחול ועל הפירגון שלו אליו. הוא נתן לי סרט נוסף וביקש ממני למסור אותו למישהו שאני מכבד. אז אני רוצה למסור לך אותו והוסיף: אני עובד מאוד קשה וכשאני חוזר הביתה איני מקדיש לך מספיק תשומת לב, לפעמים אני צועק עליך משום שאין לך ציונים טובים או משום שלא התנהגת כשורה. אבל אני רוצה להגיד לך ולספר לך שאתה עושה בשבילי את כל ההבדל. אתה האדם הכי חשוב בחיי, אתה ילד נהדר ואני אוהב אותך. הילד החל להתייפח ולא יכול היה לחדול. גופו רעד והוא הביט באביו ומבעד לדמעות אמר: חשבתי להתאבד, אבא, בגלל שחשבתי שאינך אוהב אותי. אבל עכשיו אני לא צריך לעשות זאת.
מה בסה"כ אנחנו מבקשים, שלא נשכח לומר לאנשים כמה אנחנו אוהבים אותם, כמה הם חשובים לנו וכמה הבדל הם עושים בחיינו. וזה לא ממש קשה, זה לא שווה ערך לכסף או כל מתנה אחרת. תחשבו על זה |