כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    זמן.קיץ

    24 תגובות   יום שישי , 13/2/09, 16:41

    -
    זמן קיץ.

    והחיים לאיטם.

    דגים קופצים.

    והכותנה גבוהה.

    -

    אביך עשיר.

    ואמך יפת מראה.

    אז, הס יקירה.

    אל תבכי.

    דרג את התוכן:

      תגובות (24)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        14/2/09 12:46:

      אהבתי דווקא את הביצוע המקורי, כל כך נושם את רוח השחורים באמריקה של העבדות, משהו כנה, עמוק, עצוב, שורשי, משהו שנשאר איתם עד היום. תום של שירות מתוך חוסר ברירה... השיר מבטא את הזה בצורה מדהימה.

      ותודה.

        14/2/09 10:54:

      צטט: ((אליהו)) 2009-02-13 17:18:55

      גרשווין כותב מנקודת מבטה של השפחה השחורה שנחה ביום קיץ.

      היום שבו לא עסוקים הגברים בלדוג והנשים בלקטוף כותנה, מאפשר

      לטבע לחזור למסלול, גבוה מעל היד הקוטפת.

      בתוך הבית, האב והאם מגינים על הילדה הלבנה בעזרת

      התעתועים של יופי וכסף, מגינים עליה מעצמה.

      תמיד נמצאים מאחוריה. לא נותנים לה לבלות יום שכזה בשמש.

      בלי דאגות, מנוחה אמיתית. של בנאדם.

       

      דווקא אלו שהם עבדים בשיטה ולא אלייה הם אלו שמוצאים

      בה את הסדקים.

       

       

       

      שבת שלום ובוקר אור,

      רק פקחתי עיניים..

      והנה פקחת לי אותן  גם:)

      תודה!!!

        14/2/09 10:27:


      ביצוע הורס

      נשאבתי...

        14/2/09 00:56:

      חחחחחחח

       

      במגירה

        13/2/09 23:37:
      אוקיי.

       

      (אחרי מאמצים רבים)

       

      הקיץ הדג

      מתוך כותנתו

      גבוה ואיטי

      כמו חיים

      נבלה אמך

      ואביך שקט

      איפה שמת

      את השיניים

        13/2/09 21:40:

      צטט: spoonful 2009-02-13 18:30:06

      צטט: טאיה 2009-02-13 18:09:29

      צטט: ((אליהו)) 2009-02-13 17:54:22

      אם כבר,

       

      ברשותך (היפוך וסיבוב קל),

       

      זמן חורף

      והחיים מהירים, 

      דגים צפים,

      והכותנה נמוכה.

       

      אביך חורני

      ואמך זונה

      אז מה נסגר איתך

      יאללה מה את בוכה?

       

       

       כי כלום לא יקרה לי כלום

       

      ה צ פ ה

      לבכות זה כלום?

       

       

      זה הצפה לבכות על כלום

      אז יוצא ש2+2 זה 4..:))))

       

       

        13/2/09 21:27:

      צטט: ((אליהו)) 2009-02-13 17:54:22

      אם כבר,

       

      ברשותך (היפוך וסיבוב קל),

       

      זמן חורף

      והחיים מהירים, 

      דגים צפים,

      והכותנה נמוכה.

       

      אביך חורני

      ואמך זונה

      אז מה נסגר איתך

      יאללה מה את בוכה?

       

       

       הדלקת אותי...

      בוא נראה מה אפשר לעשות...

      אז ככה

       

       

       

      חרב הזמן

      ותמו הדגים

      חיים נמוכים

      צפים

      באוויר

      וגם כן

      100%כותנה

       

       זונה אמך

       אביך גם כן נבלה

      ואת עדיין לא בוכה...?

      תבכי תבכי כי אין ברירה

      זה כי נכון ותרא לה לה 

       

       

       

       


       

       

       

        13/2/09 20:28:

      צטט: חץ עין נץ 2009-02-13 20:07:13


      אבל  עכשיו חורפ? לא נורא.......

      אין סוף לביצועים של השיר הזה.

      תמיד נהדר.

       

      כן, אבל אתה חייב להסכים שג'ין הור(א)ס את הפסנתר שם לחלוטין :)

      ובאהבה גדולה.

        13/2/09 20:07:


      אבל  עכשיו חורפ? לא נורא.......

      אין סוף לביצועים של השיר הזה.

      תמיד נהדר.

        13/2/09 19:45:

      צטט: yaeli_space 2009-02-13 19:19:04


      איזה שיר מקסים כתבת.

      *


      :) אני רק תרגמתי(חלק) לעברית. תודה.
        13/2/09 19:19:


      איזה שיר מקסים כתבת.

      *

        13/2/09 18:34:
      לבכות. ולהציף. כמו עליזה בארץ ההפתעות.

       

       כי כלום לא יקרה לי כלום

       

      ה צ פ ה

      לבכות זה כלום?

       

       

       

        13/2/09 18:30:

      צטט: טאיה 2009-02-13 18:09:29

      צטט: ((אליהו)) 2009-02-13 17:54:22

      אם כבר,

       

      ברשותך (היפוך וסיבוב קל),

       

      זמן חורף

      והחיים מהירים, 

      דגים צפים,

      והכותנה נמוכה.

       

      אביך חורני

      ואמך זונה

      אז מה נסגר איתך

      יאללה מה את בוכה?

       

       

       כי כלום לא יקרה לי כלום

       

      ה צ פ ה

      לבכות זה כלום?

       

        13/2/09 18:20:

        כי כלום לא יקרה לי כלום

       

      שמום כלום.

        13/2/09 18:10:

      צטט: spoonful 2009-02-13 18:06:41

      כנראה נבלה מסוג (ציטוט) גם כן נבלה...

       

      החחממ.. אפשר שוב?

        13/2/09 18:09:

      צטט: ((אליהו)) 2009-02-13 17:54:22

      אם כבר,

       

      ברשותך (היפוך וסיבוב קל),

       

      זמן חורף

      והחיים מהירים, 

      דגים צפים,

      והכותנה נמוכה.

       

      אביך חורני

      ואמך זונה

      אז מה נסגר איתך

      יאללה מה את בוכה?

       

       

       כי כלום לא יקרה לי כלום

        13/2/09 18:06:

      כנראה נבלה מסוג (ציטוט) גם כן נבלה...

        13/2/09 18:02:

      צטט: spoonful 2009-02-13 17:59:32

      הכותנה נבלה היה טוב!

       

      היא לא ממש נובלת הכותנה, רק מתייבשת והופכת לאבק.

      חשבתי שאם הכותנה גבוהה שטוב אז היא נמוכה שרע.

      לא שאני חושב שהכתיבה השוטפת של טאיה לא לעניין.

      אולי הכוונה היא לנבלה סרוחה?

        13/2/09 17:59:
      הכותנה נבלה היה טוב!
        13/2/09 17:54:

      אם כבר,

       

      ברשותך (היפוך וסיבוב קל),

       

      זמן חורף

      והחיים מהירים, 

      דגים צפים,

      והכותנה נמוכה.

       

      אביך חורני

      ואמך זונה

      אז מה נסגר איתך

      יאללה מה את בוכה?

       

        13/2/09 17:51:

      את יודעת, אני אוהב שאת הופכת את הכל.

      אני חושב שזה מוצלח במיוחד.

        13/2/09 17:50:

      תשמע...סליחה...סורי

      אבל משו לא מסתדר לי...

      אז עשיתי תיקונים...

      ברשותך כמובן

      תודה

      הנה זה

       

      זמן חורף - קור כלבים.

      וחרא של חיים.

      דגים גם מתו.

      והכותנה גם כן נבלה.

      -

       

      אביך חורני.

      ואמך זונה.

      כלום לא יקירה, כלום

      אז תבכי תבכי

       

      נו...מה אתה אומר..?

      לא רע... אה...

       

        13/2/09 17:18:

      גרשווין כותב מנקודת מבטה של השפחה השחורה שנחה ביום קיץ.

      היום שבו לא עסוקים הגברים בלדוג והנשים בלקטוף כותנה, מאפשר

      לטבע לחזור למסלול, גבוה מעל היד הקוטפת.

      בתוך הבית, האב והאם מגינים על הילדה הלבנה בעזרת

      התעתועים של יופי וכסף, מגינים עליה מעצמה.

      תמיד נמצאים מאחוריה. לא נותנים לה לבלות יום שכזה בשמש.

      בלי דאגות, מנוחה אמיתית. של בנאדם.

       

      דווקא אלו שהם עבדים בשיטה ולא אלייה הם אלו שמוצאים

      בה את הסדקים.

       

       

        13/2/09 17:08:


      כן באמת אפעם לא הבנתי את הלוגיקה של המשפטים האלו..

      לא מפחית מעוצמת השיר כמובן:)

      ארכיון