"לפחות 3 תווים"
פוסטים פופולאריים
-
שלג בנמל תעופה בן-גוריון
14/2/09 | 560 צפיות
פוסטים אחרונים
- שלג בנמל תעופה בן-גוריון 14/2/09
שלג בנמל תעופה בן-גוריון
יום שישי, נמל התעופה בן גוריון, כמעט שלוש בצהריים. הרבה יותר אנשים ממה שציפיתי לראות, ואף אחד מהם הוא לא האדם אותו באתי לפגוש. אולי כי הקדמתי בכמעט שעתיים... ניגש למכונת המשקאות האוטומטית, משלשל תשעה שקלים והופך מיד לבעליו הגאה של בקבוק קולה צונן. בדרך למושב הפנוי האחרון בכל אולם מקבלי-הפנים, אני עוד מוצא את עצמי תוהה למה בקבוק שתייה עולה כאן כפול מבכל מקום אחר. מתיישב, מוציא מהתיק כמה SOPs שנותרו לי לקרוא ומתחיל למרקר קטעים בנמרצות שלא היתה מביישת מישהו עם חצי מהוותק שלי. תוך כמה שניות מתבררת לי הסיבה לכך שהמושב נותר ריק - אחד משני האנשים שיושבים לצדי הוא או שיאן גינס בקטגוריית "ימים שעברו ללא מקלחת" או מת מזמן. כיוון ששניהם נראים נמרצים ובעלי צבע ורדרד מתקבל על הדעת, אני נוטה לכיוון האופציה הראשונה ומעתיק את מקומי למקום אחר ממנו קמה הרגע זקנה חביבה. וואו, איך מישהי כל כך צנומה יכולה לחמם כל כך כיסא?! מעניין אם חום הגוף הבסיסי עולה ככל שאתה מתבגר? אולי זה ה-גורם ל-Global warming ואף אחד עוד לא עלה על זה, כי לאף אחד לא ממש איכפת מהקשישים בחברה המערבית המודרנית... די, תתרכז, חוזרים לקריאה. "The role of the local ethics committee"... מרים את הראש מהדף כשהרעש המונוטוני באולם מתחלף למשהו קצת יותר דרמטי. אני מניח שהשחקנים של מכבי-תל אביב נחתו, כי פתאום יש בשדה הרבה מאד אנשים גבוהים בצהוב שמתראיינים מול מצלמות טלויזיה ומצטלמים עם ילדים זבי חוטם שצצים מכל עבר. מנסה להיזכר מתי בפעם האחרונה הכרתי שם של שחקן במכבי. לדעתי זה היה או קווין מגי או חן ליפין. כמה דקות אחר כך אביב-גפן צועד באותו מסלול בו צעדו הענקים בצהוב, עם הרבה פחות תשומת לב של ההמונים. לא נראה שאכפת לו. מישהו מקצה האולם קולט שזה הוא וצועק, כמעט כדי לצאת ידי חובה, "אביב גפן". יופי, דביל, אני חושב לעצמי. לפי המבט על פניו של מר גפן הצעיר, הוא חושב בדיוק אותו דבר. מבט חטוף אל עבר מסך הנחיתות מגלה שהטיסה לה אני ממתין כבר נחתה לפני רבע שעה. אני אוסף את ערימת הדפים ואת בקבוק הקולה הריק ונעמד ממש בקצה השביל בו פוסעים הנוחתים הטריים. בראשי מתחילה להירקם משוואה מתימטית שבין המשתנים שלה כמות הנוסעים בטיסה ממוצעת ממינכן לארץ, כמות מזוודות ממוצעת פר נוסע, מידת החריצות של אנשי המטען ביום שישי בצהריים וזמן ממוצע למעבר של ביקורת דרכונים, בהנחה שאתה לא במסלול המהיר. אני מגיע למסקנה שאין סיכוי שפספסתי את החבר שלי ונשאר לעמוד שם. בלי לשים לב, אני מוצא את עצמי בשיחה ערה עם בחור עמוס מזוודות ותיקים (נו, טוב - מזוודה אחת ותיק ע-נ-ק-י) שמספר לי שחזר הרגע מטיול למנילה, שם התחתן עם פיליפינית שהכיר בארץ. הוא נראה בחור טוב, אני חושב לעצמי. כל כך גאה בטבעת הנישואין החדשה שהוא עונד ובכלתו הטרייה (כן, היו גם תמונות). בעוד חודשיים היא מגיעה לארץ, לפגוש אותו. רואים על הפנים שלו כמה קשה לו הפרידה, כל כך קרוב למועד החתונה. הוא מספר לי שהוא ממתין לקרובי משפחה שיסיעו אותו למרכז, כי הוא נותר בלי מזומנים ובלי טלפון, ושהוא בכלל מקיבוץ בצפון ועובד במלון "מצפה הימים". לפני שאני מספיק להציע לו שיחת טלפון או סתם בקבוק מים/קולה, מגיע מישהו שהוא מכיר ושניהם נעלמים כלא היו. מדהים עד כמה אנשים מסוימים יכולים לספר לך הכל על עצמם, אדם שלא הכירו עד לפני 5 דקות. יש בזה נאיביות מקסימה, הנחה מוקדמת ששותפך לשיחה חיובי בדיוק כמוך. משהו בי היה רוצה להיות כזה, אבל אני כבר ציני מדי, מפוכח מדי. עובדה - הבחור מספר על החתונה המדהימה ועל כמה שהוא מתגעגע, ואני כבר רואה את בעיות ההגירה והגיור שעומדות בפניו, את שגרת חיי הנישואין שמחכה לו ואפילו תוהה בליבי מה בדיוק עושה אותה כלה פיליפינית טרייה בחודשיים האלה, עד הגעתה לארץ. הכי רחוק מאותה תמימות שיכול להיות... מישהי נעמדת לידי ושואלת לגבי טיסות נכנסות. אין מצב שהיא חושבת שאני עובד כאן, לא עם מה שאני לובש והזקן בן שלושת השבועות שעל פני (תוצר של התערבות שטותית, אבל מחייבת). אני עונה, משועשע מהסיטואציה ואנחנו מתחילים לדבר. היא נראית בחורה מקסימה - כזו שחולקת את אותה תמימות עם הבחור מלפני כמה שורות. מתברר שקוראים לה שלג. כן, שלג. בנוסף מתברר גם ש: א. יש כזה ספורט שנקרא "ניווט אתגרי"; ב. בקרוב מאד נערכת אליפות הדרום; ג. האלוף הגרמני בניווט מגיע היום, בטיסה מברלין. ד. היא אמורה לפגוש אותו במסגרת האירוח שלו בארץ ו-ה. לא תמיד קראו לה שלג, פעם קראו לה מזל. השיחה שלנו נקטעת על ידי חבר נוסף שהגיע לחכות אתי לחברנו הנוחת. תוך שניות הוא מאתר אותו בין קהל הנוסעים והעגלות. שלג שואלת אותי, די במפתיע, אם אפשר לקבל את מס' הטלפון שלי. שאפו. יש לי חיבה מיוחדת לבנות ישירות כאלו. לך תסביר לה, בשלוש שניות, שהיא נראית לך מקסימה ובשמחה היית נותן לה את המספר שלך, והלוואי והיו עוד בנות כמוה, אבל אתה כבר שבועיים מסתובב עם לב שבור, אחרי מערכת יחסים ארוכה שנגמרה כך פתאום וזה בערך העיתוי הכי פחות טוב למשהו חדש. אז אני ממלמל איזה "אני מצטער, אבל יש לי חברה" לכיוון שלה, והיא ממלמלת את התגובה המתבקשת ("טוב, נו - זה די ברור שלבחור כמוך תהיה חברה") ואני כבר מחבק את החבר שנחת מחו"ל ועוזר עם המזוודות. מבט חטוף לכיוון מגלה שהיא כבר נעלמה. עכשיו, כמעט תשע שעות אחרי, בבית, מול המחשב, אני מוצא את עצמי מרים |
תגובות (0)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
אין רשומות לתצוגה