חולה היתקבל למחלקתינו בשבוע שעבר. ניגשתי אליו בבוקר,

 כדי לטפל בו.  כהרגלי, עם כל חולה חדש אני מתחילה  עם שאלות של

הכרות. חיוך מהלב ויד מלטפת תמיד עושה את העבודה.

הוא היה חביב ומלא חוכמת חיים. גם צחקנו וגם שיתף

אותי במה שעבר לאחרונה תוך כדי שטיפלתי לו בפצע הניתוח .

 מאוד חשוב לפתח קשר טוב ואמון עם החולים,

ובסוף הוא היציף אותי בקומפלימנטים.. ולא סתם...

אמר לי:  ''את מקסימה ומיוחדת ומגע ידך נעים לי כל כך''...

שלומו המלך לא היה צריך 1000 נשים. היה צריך לבוא אלייך ישר,

 כי את שווה 1000 נשים.

מה אתם אומרים על מחמאה כזאת?

כל כך  היתרגשתי מזה... הוא פשוט עשה לי את היום..

רק חבל שהוא היה קשיש בן 98.....

זאת   בכל זאת  הייתה מחמאה של חיי