כותרות TheMarker >
    ';

    אינטראקציה!

    פתאום ראיתי שיש לי אפשרות לבלוג אז פתחתי אחד. יש מחשבות שלא תמיד יש מי שיקשיב להן. אני אכתוב אותן לפחות אוכל אני לקרוא אותם בסוף היום :-)

    עם עמוס טלשיר לבד ביער

    9 תגובות   יום שבת, 14/2/09, 04:27

    אתמול עברתי לדן פנורמה המקסים. חייבים לראות את הלובי המדהים שלו, עיצוב ניו-יורק בצהרים, אחרי שראה בפייסבוק שלי שאני בחיפה, פנה אליי עמית הר-שלג, חבר ללימודים ושאל אם בא לי להיפגש.

    WOW לא פגשתי אותו מאז התיכון. 17 שנה חשבתי בהתחלה אבל הוא תיקן אותי ל18 שנה. אז נפגשנו. אכלנו ברנה שזו מסעדה מעולה עם נוף מדהים של המפרץ.

    דיברנו על העבר. דיברנו על חברים מהתיכון. הוא סיפר לי שלפני שהוא יצא אליי ניב שלמד איתנו נתן לו תמונה להביא לי. פתאום האיש שולף לי תמונה מהטירונות שלנו.

    רצח אותי.

    בלילה הלץ הזה שם בפייסבוק את זה :-)

    עמית סיפר לי שהוא ביים את הצגת הסיום של אחי התותח בתיכון ושהוא עוסק בהפקת קליפים והצגות ילדים.

    ככה עמית נראה ביום יום.

    ככה הוא נראה בעבודה - מין יובל המבלובל כזה (מזל שכל ה"תלבושת" שלי זה כובע אדום).


    היה ערב ממש כיף.

    בבוקר עזבתי את פנורמה חיפה ויצאתי בדרך להרצליה.

    במרכז פנורמה יש מין פיצוציה כזו או איך שקוראים לזה. אני אומר איך שקוראים לזה כי מוכרים שם המון דברים מכל מיני סוגים. למשל טלפונים סלולרים ליד סיגרים.

    ובנוסף לכל מוכרים שם מזכרות לתיירים. כיוון שאני תייר הייתי חייב לקנות מזכרת מחיפה לילדים.

    אז קניתי להם את מקדש הבהאים שמנערים אותו יש מין שלג כזה (כאילו שאי פעם הכיפה המוזהבת הזו פגשה שלג) ונזכרתי סבתא שלי רבקה וסבא שלי דוד.

    לפני איזה 25 שנה או יותר הם היו בחו"ל (לדעתי פעם ראשונה ואחרונה) (ראשונה כי ככה יצא, אחרונה כי – ציטוט של סבא דוד "מה יש שם שאין אצלנו"), לא סתם חו"ל, באמריקה!

    ואז אחרי שהם חזרו הוזמנה כל המשפחה לצפות בשקופיות מהטיול. אני ממש זוכר את המכונה במרכז החדר וכולם יושבים סביב ומסתכלים על הקיר. סבא דוד מעביר את השקופיות וכמובן שסבתא רבקה מספרת על כל שקופית את הסיפור שלה.

    מה הקשר אתם שואלים?

    ובכן, סבתא הביאה לנו מין כדור כזה שמנערים אותו יש שלג בנוזל של האמפייר סטייט בילדינג.

    עכשיו גם ליה ורוי יוכלו לנער את מקדש הבהאים ויחשבו שיורד שלג בחיפה.

    כיוון שלא מיהרתי לשום מקום עשיתי טיול בדרך.

    עליתי לכיוון האוניברסיטה ושם פגשתי עזים על הכביש.

    משם ניכנסתי ליערות הכרמל.

    מחזה מדהים של צבעים קיבל את פניי. הכל כל כך ירוק ופורח. כל הרבה פרחים בטבע לא ראיתי כבר הרבה מאוד שנים. בכל כך הרבה צבעים וגוונים וסוגים.

    נסעתי ביער עם בת הזוג שלי לטיול הזה.

    כמובן שלפני שיצאנו לטיול היא קיבלה טיפול יופי אישי:-)

    שמענו מוזיקה והיה לי כיף עולמי.

    מה עוד הבן אדם צריך?

    מחשב, קוקה-קולה ומאזדה מיאטה.

    חדי העין יראו שהלוגו של המחשב הזה הוא לא הלוגו של HP.

    הנה.

    עוד יותר?

    הנה.

    אמת, זהו ה-Q החדש שלי.

    ה-Q הוא מיני של קומפאק Compaq Mini 705EI, כמובן מותג של HP. והמיני הזה פשוט מדהים. פעם ראשונה שיש לי מיני שעובד ממש כמו מחשב רגיל.

     

    אז לקחתי את הזמן ביער.

    מצאתי בול עץ (שידע ימים טובים יותר כעץ כפי הנראה) והתיישבתי עליו לקרוא את הספר של טלשיר – אריה פצוע.

    טלשיר היה המייסטר (כמו שטלשיר קורא לזה בספר שלו) של דורון ושלי בעולם הפרסום עד שהוא פרש לתחום הרבה יותר רגוע.

    חוץ מזה טלשיר הוא הסופר האמיתי היחיד שאני מכיר אישית.

    חוץ מזה וחוץ מזה אני אוהב את הספרים של טלשיר וגם אישתי היפה אוהבת אותם.

    אז ביליתי שעה טובה ביער לבד עם עמוס טלשיר.

    אני מאוד נהנה מהספר.

    משם ירדתי לכביש הישן לתל-אביב (כמו שקוראים לו החיפאים) ונסעתי בים הישובים שעל הכביש מידי פעם עצרתי.  בכלל אני חושב שהכביש הישן הרבה יותר מעניין לנסעיה למרכז מהכביש החדש.

    עצרתי אפילו פעמיים בבית קפה סתם לשבת לשתות קפה.

    עברתי ליד השדות של מישור החוף.

    ומטעי הבננות.

    פתאום אני רואה מולי את הציור הזה בשמיים.

    גם את זה ראיתי בדרך (מישהו מחפש קופי טוב?)

    משם המשכתי לשרון עם הפרדסים הרבים.

    עם עצים מפוצצים בפרי הדר בשל וצבעוני.


    כמו שחבר שלי שיש למשפחתו הרבה פרדסים אומר - מה קורה אחרי שהפרי בשל? השדה הופך לנדל"ן.

    השמש התחילה לשקוע.

    בערב הגעתי למלון שלי.

    דן אכדיה המקסים בהרצליה.

    אחסוך מכם את התיאור של החדר המדהים שלי עם היציאה לגינה כשברקע שומעים את הים.

    אבל לקטע של טלוויזיה באמבטיה אני מתחיל להתרגל.



    אישתי היפה שימי לב לעניין עוד מעט זה יופיע בבית שלנו :-)

    שימו לב למנורת הלילה הזו כיוונית שיש מעל המיטה.

    גם עושה אור וגם יש לה מנורה נפרדת (כמו במטוס) שניתן לכוון ישירות על הספר לקריאה.


    בלילה רעבתי.

    כמו שבחיפה אחרי הבילוי של שישי היינו עולים למרכז הכרמל לסנדביץ של יפתח - כמורן איטיאס הייתה מכינה לנו סנדביץ (עוד לפני שהיו לה ..... כמו היום) ואחרי זה עברנו לסנדביץ בר האהוב עליי עד היום - כאן בהרצליה הלכתי לנאפיס.

    העיף אותי אולי 15 או 20 שנה אחורה.

    אכלתי זיוה כמו אז.

    בקצב הזה כשאהיה באילת אלך לאכול במקד דיויד :-)

    יום מעולה שיהיה.

     

    עידכון לפוסט מאבא שלי:

    בעניין השלג , ב-  5.2.1950 היה שלג בחיפה. נדמה שמקדש הבאהים עדיין לא היה קיים.
    בחצר הבית שבו גרו הורי יחד עם סבא וסבתא שלי ברחוב הגפן 12 (נדמה לי שזה המספר), נפל עץ זית גדול מעומס השלג.
    סבא יצחק ז"ל חתך חתיכה מגזע העץ (שנמצא אצלי) ורשם עליה בכתב ידו ביידיש - עץ זה נשבר בשלג 5.2.1950.

     

     

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (9)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        3/7/10 11:11:
      הצלחתי להיכנס לטיול עד כדי כך שגם לי מתחשק... להציץ ולקנות עציץ! ;)
        16/2/09 12:26:

      צטט: mister farjun 2009-02-14 21:35:58


      כתוב קולח ורהוט וחד מהרגיל.

       

      בהצלחה בהמשך המסע עם המיאטה.

      איך היית בחיפה ולא בקרת את אלח'ר-

      מסעדה דרוזית אותנטית בטיילת מלון מרידיאן

      או לפחות את החומוס המעולה של פרג'[אבו אמיר]?

       

      תודה רבה.

      באמת לא בסדר, פעם הבאה אני אתקן את זה :-)

       

        16/2/09 12:25:

      צטט: guyami 2009-02-14 12:05:13


      טוב, צריך לאזן עם קוקה-קולה זירו מדי פעם.

      הם עוד מגישים קבבוואח (קבב מגולגל עם מלאווח)?

      :)

       

       

      האמת לא בדקתי :-)

        16/2/09 12:24:

      צטט: אור 01 2009-02-14 16:44:10

      קבל כוכב, כוכב....

       

       

      תודה רבה יא כוכבת בעצמך
        16/2/09 12:23:

      צטט: rachella 2009-02-14 11:17:36


      לצערי אין לי כוכבים באמתחתי.

       

      עושה רושם שאתה נהנה מלכתוב על זה לא פחות מלחוות את זה.

       

      זה מקסים בעייני:-)

       

       

      ברור!

      אז אני חווה את החוויה פבם נוספת בכתיבה ועוד פעם בקריאה.

       

        14/2/09 21:35:


      כתוב קולח ורהוט וחד מהרגיל.

       

      בהצלחה בהמשך המסע עם המיאטה.

      איך היית בחיפה ולא בקרת את אלח'ר-

      מסעדה דרוזית אותנטית בטיילת מלון מרידיאן

      או לפחות את החומוס המעולה של פרג'[אבו אמיר]?

       

        14/2/09 16:44:
      קבל כוכב, כוכב....
        14/2/09 12:05:


      טוב, צריך לאזן עם קוקה-קולה זירו מדי פעם.

      הם עוד מגישים קבבוואח (קבב מגולגל עם מלאווח)?

      :)

       

        14/2/09 11:17:


      לצערי אין לי כוכבים באמתחתי.

       

      עושה רושם שאתה נהנה מלכתוב על זה לא פחות מלחוות את זה.

       

      זה מקסים בעייני:-)

       

       

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      ינון לנדנברג
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין