ויהי ערב ויהי בוקר
בראשית ברא תוהו ובוהו וחושך על פני תהום. ויהי ערב ויהי בוקר, יום חדש.
פוסטים פופולאריים
-
זהות, שורשים וערכים- דיבורים על אוטומאט
20/10/14 | 1347 צפיות
-
גם וגם
19/1/09 | 663 צפיות
-
תחרות
29/1/12 | 955 צפיות
-
שמישהו יגיד לי איך
1/8/08 | 1092 צפיות
-
רבותיי, ההיסטוריה ממוחזרת!
4/11/11 | 1104 צפיות
-
נס הגעתי עד הלום
8/3/09 | 820 צפיות
פוסטים אחרונים
- שריפה במגדלי בבל 23/11/14
- סיפור עם אנטישמי 12/11/14
- זהות, שורשים וערכים- דיבורים על אוטומאט 20/10/14
- מים בששון (כי בצפון אירלנד לא משלמים על המים שצורכים) 19/4/14
- חום של מתכת 17/4/14
- מה זה שייך? 23/1/14
חיי הלילה של תל- אביב (תסריט למערכון קצרצר)
שני שיכורים מתגוללים בפינת רחוב במרכז ת"א. המצלמה מבצעת סקירה של השניים, גולשת מפניהם אל המדרכה שעליה מונחים בקבוקי וודקה ריקים וריקים למחצה, בינתיים נשמע דיאלוג: קול א: … אפילו ניטשה אמר שהתקווה מאריכה את הסבל! קול ב: והרי הסבל הוא זמני והתקווה - נצחית היא! קול א: ובכלל, מה נעלה יותר: האושר או הרצון הטוב? קול ב: האין-סופי או הרגעי? (המצלמה מתמקדת עתה בפניהם של השיכורים ומגלה שעיניהם אטומות והם עסוקים בשתיה ולא אומרים דבר) קול א: ולנו רק גופנו הקטן אל מול יקום מתפשט בהתמדה- קול ב: ואנו מתפלשים במדמנה בעודנו חולפים במסדרונות החיים- המצלמה יורדת לרגלי השיכורים, ושם, בין פתחי הניקוז של המדרכה מנהלים שני תיקנים שיחה ערה. קול ב: מה זה כבר משנה? (נאנח): בסוף, הכל אותו דבר" צל של נעל מתהווה מעל תיקן ב'. המצלמה מטפסת במעלה רגלו של אחד השיכורים שמתרומם ממקום מרבצו. נשמע "קנאק" . המצלמה עוקבת אחר השיכור מזגזג את דרכו במורד הרחוב. - סוף -
(מוקדש למיה שני, שביקשה משהו שמח...) |
תגובות אחרונות
-
כורך דברים
בתגובה על שריפה במגדלי בבל
-
כורך דברים
בתגובה על סיפור עם אנטישמי
-
ron-coaching
בתגובה על כשרוח סקוטית נושבת
-
כורך דברים
בתגובה על זהות, שורשים וערכים- דיבורים על אוטומאט
-
שחר פרלמן (השמח)
בתגובה על סחיטה
-
ורד אוריאל
בתגובה על מים בששון (כי בצפון אירלנד לא משלמים על המים שצורכים)
תגובות (13)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
1. עם כמה שינויים קטנים זה יכול להיות פרסומת לחברת סלולר, אשראי או טמפונים. בעצם גם בלי שינויים.
2. מענין אם קשה להיות ג'וק. מתפתה לחשוב שלא, אבל זה מה שמה שחשבתי גם על בני אדם.
אין שום בעיה פילוסופית
שתרסיס זרחן אורגני לא יכול לפתור.
כוכב ליוצרת נפלאה ומוכשרת!!!!!!!!!!!!!
אחלה של תסריט!!!
תודה לשניכם!
אני תמיד שמחה להיות החוט המקשר בין אנשים...
משטרת ההגירה בעקבותיהם!"חיממת לי את הלב" - ז ה משמח!
בריבוע
עד כמה שאני שונאת תיקנים או בעברית ג'וקים...
נורא טראגי הסוף הזה.
(מוקדש למיה שני, שביקשה משהו שמח)
שמח את קוראת לזה.
חכי חכי מה מיה שני הזו תקדיש לך.
ואם מיה שני קוראת לזה "שמח", הייתי רוצה להכיר אותה. יש לנו על מה לדבר.
"מתפלשים במדמנה בעודנו חולפים במסדרונות החיים"
נדמה לי שעל משפט כזה עוצרים אנשים בת"א, לא?
(מעולה, אגב)
גדול!
רק שההגדרה שלך ל"אופטימיות"?
צריך לעבוד עליה קצת...:)
ותמיד ידעתי שלתיקנים המנוולים,
יש הבנה בריאה יותר של החיים מאיתנו.
הם נרמסים בשם ההגיון של הטבע,
לא הצדק ולא הרצון הטוב,
כמו שאנחנו נרמסים...
רק שאנחנו מייללים ומקוננים,
הם מקבלים את זה בסבבה.
יש לנו מה ללמוד...
ותודה על ההקדשה,לפחות מישהו מתייחס אליי ביום האהבה,
ואם זה לא יכול להיות גבר מאוהב אז את בעדיפות השנייה...
חיממת לי את הלב בובה.