אהוד אמיר
לא גזעי. לא מחוסן. לא מסורס.
זקוק לסילוק קרציות, לפירעוש ולתילוע.
עצבני. נוטה לנשוך.
מרייר תכופות.
פוסטים פופולאריים
-
זיתים בתפזורת
1/11/19 | 84679 צפיות
-
למה הילדים משאירים בארון את אריזת העוגיות גם אחרי שהם גמרו את העוגיה האחרונה בהחלט?
30/1/17 | 282876 צפיות
-
תחפושת מקורית
12/3/17 | 224815 צפיות
-
לכל סמור יש שם
22/3/16 | 53891 צפיות
-
האם אובמה יצליח להעביר את רפורמת ביטוח הבריאות?
22/9/09 | 4363 צפיות
-
הרומן הגדול הבא
4/10/16 | 38489 צפיות
פוסטים אחרונים
- תתחסנו 4/1/20
- על גבול השמיעה 20/11/19
- זיתים בתפזורת 1/11/19
- שומרות הלשון העברית 15/9/18
- עונג כואב ומתוק 17/4/18
- הכדור הוא הכל 26/1/18
כיצד להיגמל מהתשוקה לילדים
| אנו נתקלים בפניות רבות מצד קוראים מזדקנים ומרירים, שמצטערים על כך שלא עשו ילדים. להלן תכנית קורס גמילה מהרצון המטומטם הזה, הרצון לעשות ילדים.
1 א הסתכלו בסל הכביסה המלא והנקי שלכם. ב השקיעו בכך כמה שניות טובות, כדי שתזכרו היטב את הפעם האחרונה שבה ראיתם כביסה בתוך סל כביסה. ג רוקנו את סל הכביסה לארץ. הנחיות לביצוע תקין: הקפידו לרוקן אותו פריט-פריט ולא בנאגלות. הקפידו לפזר את החפצים בתפזורת שווה, כך שלא תראו רצפה. לקבלת תוצאה מיטבית, יש להשתדל שהגרביים המסריחים יהיו למעלה. ד מלאו בחזרה את סל הכביסה. ה חזרו על שלבים ג' ו-ד'. שוב ושוב, עד שיתעורר בכם החשק לקפוץ מהחלון. ו הגשימו חשק זה.
2 א לכו לחנות צעצועים. ב קנו צעצועים יקרים וחסרי-תועלת ככל האפשר. עדיפות לצעצועים שיישברו בנגיעה הראשונה. שאלו את המוכר. הוא ישמח לעזור. ג הקפידו לשכוח כמה צעצועים וספרים בחנות, כדי להעצים את תחושת התסכול והבזבוז. ד לכו לביתכם ושכחו כמה מהצעצועים בדרך. ה פזרו את כל הספרים והצעצועים על שטחים נרחבים ככל האפשר בביתכם. ו זהו. אל תעשו כלום במשך 12 שעות לפחות. ז אם במקרה של תגובה פבלובית ומפגרת אספתם אותם - הקפידו לפזר שוב. ח כעבור 12 שעות – התחילו לשבור ולקרוע את הצעצועים והספרים במנות מדודות. ט עזבו "מדודות". לכו על זה עם כל הרגש.
3 א לכו לחדר המיון הקרוב לביתכם. ב עזבו "קרוב". אפשר רחוק. ג שהו שם כמה שעות, ככה, בשביל הכיף. ד הקפידו לא לעשות דבר. אפשר לעלעל בירחוני רפואה עם תמונות של סבל ומוות. ה הפנימו את צרחות הילדים טוב-טוב.
3 צרחו טוב-טוב: "לא , אני לא מרשה!" "לא, לא הולכים יחפים! אחרי זה תהיי חולה ולתגיעי למיון ויצטרכו לתקוע לך זריקות ונהיה שם כל הלילה, ערים ומותשים, ונמאס ליייי!" בשלב זה מותר לבכות. ולשבור משהו. הקפידו על חלונות סגורים, אחרת השכנים יזמינו רשויות רווחה, משטרה, וכן אישפוז במוסד סגור, וכל זה בצדק מוחלט. ולהנאתכם המלאה. רק שלהזכירכם, אתם לא בקורס הזה בשביל להנות. תשכחו מאישפוז מיטיב, מרגיע, משכיח ומקל.
4 א קנו במבה. ב פתחו את השקית. ג אספו כל מה שהשפריץ החוצה (סעיף רשות). ד דרכו טוב-טוב בגרביים חשופים על הבמבה. ה מרחו את כל הבמבה בתפזורת שווה על הרצפה. ו שפכו על כל החרא הזה קצת מים, או מיץ דביק. ז ערבבו טוב-טוב בגרביים דביקים. ח נסו להסיר את זה מהרצפה. ט פנו לשירותי הרווחה ובקשו שמישהו יאמץ אתכם, כי לכם כבר אין כח.
5 א שפכו פלסטלינה על השטיח בסלון. ב דרכו עליה בקפידה. ג קללו חופשי. ד נסו לגרד את הפלסטלינה מהשטיח. ה חזרו על סעיף ד' בזמנכם הפנוי (תוך שילוב סעיף ג' מעת לעת) עד שתוכלו לראות את הרצפה דרך השטיח.
6 א קנו עשר קופסאות צבעים שונים. ב ערבבו הכל בקערה. מומלץ לשבור כמה שיותר צבעים. ג נסו להחזיר את הצבעים לקופסאות האורגינליות. ד רק נסו.
7 א הסתובב בביתך, עבור במבטך המלטף על מכשירי החשמל היקרים שלך. ב בחר אחד מהם, אחד היקרים לך ביותר, הן כספית והן רגשית. ג שבור אותו.
8 א התקשרו לסוכנות "ילד לכל מטרה". (אל תתבלבלו: זה לא "ילד בכל מטרה". זה לא עזה פה.) ב שכרו שני ילדים או יותר, תלוי ברמת הקושי המבוקשת. ג שסו אותם זה בזה. ד תגמלו אותם בסוכריות. ה בצעו שוב את סעיפים ג' ו-ד', עד לאובדן שפיות מוחלט, לשביעות רצונכם.
9 א השקיעו שעות בכתיבת תמצית חייכם למחשב. ב כבו את המחשב בלי שעשיתם "save".
· הקורס הינו בעלות של 1,999.99, לא כולל מע"מ. אפשר בתשלומים. · הנחה למתקדמים, למובטלים, לקשי-תפיסה ולמזוכיסטים בנשמה, עם הצגת תעודות. · לקבלת ילדים לשם הדגמה מעשית, נא לפנות למערכת. · ומהר, בבקשה.
(מבוסס על מה שקרה אצלי הבוקר, במשך שתי ילדות ותוך פחות משעה. תנחומים יתקבלו במערכת) |
תגובות אחרונות
-
~בועז22~
בתגובה על זיתים בתפזורת
-
יורם.אל-קמינו
בתגובה על על גבול השמיעה
-
מכבית- coach לכתיבה
בתגובה על הרומן הגדול הבא
-
~בועז22~
בתגובה על מאה חודשים של בדידות
-
bonbonyetta
בתגובה על דודה ברכה ומיזוג הגלויות
-
אהוד אמיר.
בתגובה על מתי יפסיקו החילונים להתנצל?
-
עברתי רק כדי לראות
בתגובה על תחפושת מקורית
-
bonbonyetta
בתגובה על למה הילדים משאירים בארון את אריזת העוגיות גם אחרי שהם גמרו את העוגיה האחרונה בהחלט?
-
אהוד אמיר.
בתגובה על כך מכרתי את נפשי לפיית השיניים
-
אפרת ש.
בתגובה על מי פיפי
-
שלויימה
בתגובה על אחי
תגובות (90)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
הפוסט הזה הגיע אלי באיחור של עשר שנים...
מזל.
אז זה העתיד, אה?
*
אורי
אני חושבת שלפוסט הזה יש תכונות מגיות ,
אתמול חזרתי עם הקניות והבן שלי סידר את כל המצרכים
במקום, בלי שיבקשו ממנו וכמעט בלי לשאול איפה לשים אותם.
ולגבי החתולים,
לאחר הליכתה של KC בטרם עת, קנינו מערכת עור לסלון.
וזה סתם את הגולל על האפשרות להכניס חתול חדש הביתה.
אוי!
לא שמתי לב שכבר דנו בסוגיה המגרגרת הזו
אכן, התמכרות קשה...
ספין מתוחכם פרי מוחו השטני של איל ארד...
לא! לא! לא! אתה טועה ומטעה.
זה סרט חדש לגמרי, בעקבות הצלחת המחזמר באירופה, שם הבינו כבר מזמן שלא כדאי לעשות ילדים...
מי צריך שנינות כשיש התעניינות אמיתית, כנה ונוגעת ללב בגורל הג'ינג'י של ;-)
לא, הוא לא משלשל. הוא פשוט אוכל המון.
(אז עברתי למגעילות)
בחיי, איך תגובות החתולים השתלטו על פוסט הילדים. צריך ללמוד את זה בחוג לתקשורת.
כנראה התבלבלת. כתבת על ילדים.
די, הגזמת. שילמדו בעצמם, המפונקים.
טוב, מפונקים הם לא, וזה כבר הוכח, אבל בחיאת, שיפעילו את מוחם בעצמם. בשביל זה הוא שם.
עובדים על זה. מיאו. סליחה, האו.
שמת לב שאתה סותר את עצמך קשות.
נו מילא, בבלוג שלי מותר כמעט הכל.
לא יפה שאת מזכירה שיש אופציה כזו.
באמת לא יפה.
ככה לא מתנהגת ליידי.
זה לא סרט ההמשך של "אשכים - קום!"?
משטיחים כבר נגמלתי.... גם מוואזות.... עכשיו מספות? לעבור לספסלים? לא ממש בא לי...
אז איך נגמלים מחתולים?
ספרי לי דחוף, כי מחר אני הולכת לשלם אנלארוצהלגידכמה על ניתוח הרנייה לחתול שלי, שהוא כולו חתול אשפתות ג'ינג'י מצוי. יש כאלה עשר בשתי שקל, ואני חייבת להתוודות שפה ושם חלפה בראשי מחשבת זדון לעשות טרייד-אין למודל בריא יותר במתחם האשפה המקומי. לדעתי הילדים אפילו לא ישימו לב. המחשבה נתקעת בשלב שבו אני צריכה לעשות משהו עם הג'ינג'י המקורי, וממש אין לי רעיונות. כלומר, יש, אבל לא כאלה שאני יכולה לחיות איתם בשלום.
לקינוח הניתוח ממתין לי שבוע מענג של טיפול סיעודי לחתול דואב עם תיאבון של אמסטף, כולל החלפת חול פעמיים ביום. יאמי.
אני נגמלתי מחתולים. מילדים לא הייתי צריכה (ר' תשובתה של דליה, איפשהו למעלה). הבעיה עם חתולים היא שכל מה שהם עושים - הופכים את הבית, שוברים לך את העציצים והמנורות, גונבים את העוגות מעל לשולחן כדי לשחק בהן על הרצפה ולא לאכול חס וחלילה, שופכים את ספל התה על הספר שלך ואינספור נזקים קטנים כאלה - כך אתה אוהב אותם יותר. אוף.
תודה , אם זה יקרה לעיתים קרובות מידי אני אפנה למומחה.
קורס המניעה שלב מתקדם ,אני מניחה,יכלול
תרגיל בשפשוף המכונית,בכניסה לחנייה.
המתנה לילית בשעות מאוחרות , הרדמות והתעוררות מחודשת לפנות בוקר.
נעילת האמבטיה לשעות ארוכות ,תוך כדי שפיכת יתר של מוצרי טואלטיקה .
לנגמלים, לשיקול דעתכם,
אף אחד מאלה שלא נגמל , מוכן לוותר על הילדים שלו.
לא נעים לי להמשיך להשוויץ, אבל הם גם די אוהבים תינוקות ודי יודעים לטפל בהם...
אבל, כאילו, זה הדדי. למשל - לגדול יש ארבע בגרויות השנה. אז הוא ביקש ממני לעשות לו את כל הסיכומים למבחן בהיסטוריה, והסכמתי. הכל עליי. אצלנו זו שותפות. כל אחד עושה מה שקל לו ובמה שהוא טוב. הניקיון והמטלות עליהם, סיכומים עליי, הכל בכבוד הדדי. אבל לא מגיעים לזה בשנייה. זה מאמץ חינוכי של שנים ובעיקר מאמץ זוגי. המון המון בזכות אבא שלהם. הם יודעים שהם יקבלו משנינו הכל, הרבה יותר מהורים אחרים, כמובן לא בתחום החומרי, אלא בכל עזרה אחרת, ואנחנו יודעים שאנחנו נקבל מהם הכל - ושוב, כל מה שהם יוכלו לעשות בשבילנו, הם יעשו וכל מה שהם יכולים לתמוך, הם יתמכו. ועד היום, כשאני לא מסכימה להרשות להם משהו, ואומרת - טלפנו לאבא, אולי הוא יסכים, הם אומרים - אין מצב. כי הם יודעים שהדעות שלנו זהות בכל. וכמובן שהחינוך שלנו זה גם לפתוח את העיניים ולעזור לזולת בכלל, לא רק לבני המשפחה או לחברים. להיות נדיבים בכלל. להיות קשובים למי שחלש, שסובל.
אתה מעביר גם קורס גמילה מחתולים?
להזכירך, חתולים זה משהו שאף פעם לא הולך לגן/בית ספר/חוגים/חברים/הגרוש
וגם אף פעם לא ירחץ כלים/יגיד "אמא אני אוהב אותך"/יישן 8 שעות רצוף בחדר שלו
אתה מתפרץ לדלת פתוחה... אני הבמאית, המפיקה והתסריטאית של סרט בשם "(ק)שירת החצוצרות"....
ואני אומר, שאם האקט לא היה מהנה ואם לא היו איומי נטישה מצד הנשים, כ- 5% מהגברים היו בוחרים להביא עולל לחיים...
הנה בחזרה לעתיד 2: היום מלאו לבכור שלי 15. קניתי לו חולצה עם הדפס רוק/גולגלות על חשבון האייפוד המובטח מהדיוטי-פרי, וכשצפינו משפחתית בקומדיה–דרמית של אוון ווילסון, הילד המגודל אמר בהתרגשות - כל הילדים מתבאסים כשאמא שלהם קונה להם בגדים ואת האמא היחידה שאפשר לסמוך עליה.
לכל המעוניינים - בלו-ברד בחצי מחיר. שווה. גם אני הצטיידתי שמה.
גם אצל חובבי הג'וגינג ששכחו שהיום יום שישי זה נגמר בבכי!
לחלוטין!!!
(למה זה תמיד נגמר בבכי?)
תשוקה לילדים?
יש לי תשוקה גדולה יותר לקום בשתים עשרה בצהריים ביום שבת.
זה פחות או יותר סוגר לי את הפינה הזאת.
אה.
דרוש תרגום דחוף בגוף הסרט.
(ערימות ילדים צורחים ומרוחים בגלידות במצבי צבירה ובצבעים שונים, זו הכוונה?)
danke danke
אני מזמן לא עומד.
אני כבר על הרצפה, מגרד חתיכות פלסטלינה מעורבבות בבמבה ובשערות כלבים.
(כן, גם כלב בקונספירציה)
התכוונית שישכח להרים את הטוסיק בזמן.
למי שלא רוצה לעבוד כ"כ קשה, הרי לכם קיצור דרך:
לכו לנמל ת"א ביום שישי בבוקר.
הקשוחים ששום דבר לא מרתיע אותם, מוזמנים להשלים את תהליך "אין סיכוי שאביא ילדים לעולם" בשבת בבוקר באותו המקום!
וואלאק, תאמין לי, אתה מדבר עם הקלאמזי הכי גדול במזרח התיכון, אבל יש דברים שאפילו אני לא הייתי שוכח שקרו, כמו להכניס מישהי להריון.
או שמא?
בהמשך לתגובתי הקודמת...
אין כמו ילדים!
וכל מילה נוספת מיותרת.
חכי שניה, אני הולך לבדוק בחדר השני.
חזרתי.
לא.
אלא אם האישה שהיתה שם זו את.
אני באמת צריך לשאול אותה פעם איך קוראים לה.
הוי, איזה אנחת ערגה לימי העתיד הוצאת ממני.
(ובעניין האוטו, צודקת. תמיד אני שוכח משהו)
כן, כן, בטאאאאח. "יש לי חבר"
מזל טוב. ל"חבר".
(כמו שעשו במונטי פייטון, רק עם הרבה פחות כישרון)
תפסיקי, נוזל לי ריר. תשאילי לי אותם לכמה ימים.
אתה בטוח שאנחנו לא גרים ביחד?
(האמת? גם אני. רק אל תגלי, אחרת השם שלי הרוס)
לא נשמע אמין.
במקרה של אמינות יתר - אני ממליץ על כמה אנשי מקצוע בתחום, שיוציאו לבן שלך את השטויות מהראש.
התמסרתי ברצון. היה שווה. מקווה שגם השכנים חשבו ככה. היה שלוש בצהריים, שבת מנוחה.
הלו הלו, תרגיע, זה הכל בצחוקים, כן?
יש לי כמה תוספות, הערות ושדרוגים:
לסעיף 4: את כל מה שאמרת, רק להעביר את המיקום לתוך אוטו. (להעצמת הדרמה- רצוי אחד שבדיוק נמצא באמצע הנסיעה).
אפשר לא להסתפק בתפאורה, וללכת גם על אפקטים קוליים ברקע בדמותן של צרחות אימים ("אמאאאאאאאא...!!! תעבירי לגלגל"צ!" או בגירסא הילדית יותר: "אמא...!!! משעמם לי!!!" 17 פעמים מינימום בשעה).
ומנגד...ששש, לא לגלות לאף אחד (אזהרה: תוכן פוגעני בעוד 2 שניות): אין כמו חיבוק מילדך-ילדתך, גם אם הוא מרוח בבמבה (או להבדיל, בגיל 17 מסריח מבושם יענו טרנדי ששילמת עליו ממיטב כספך).
אני מקווה שלא תרגיש בלתי נחוץ, אבל כבר ממש מזמן הבנתי בעצמי את כל הג'ז זה.
נו, טוב - הקדמתי להגיע לכאן (לשון אחרת ל"קשישונת").
מעולה
---------
זה קצת כמו כל מה שצריך להגמל מהתשוקה להנשא זה,
להתחתן.
הלכתי עם הילדה בכורה שלי לרופא.
לא קשור אליה.
הוא אמר לי "טוב, אם זה מה שיצא לך , תעשה עוד 10"
תמונה שווה אינספור מילים
א.
תנחומים
ב.
נפלא
ג.
לא נגמלתי
מצטרפת למאיה,
אמש הבן שלי ניקה את המטבח ושטף כלים בלי שביקשתי.
פשוט חזרתי הביתה והמטבח היה נקי.
אין בלגאן ,אין fun
לגזור, לשמור ולשלוח לכל הסינגליות מעל שלושים שתקתוק השעון הביולוגי שלהן מחריש את אזניהן והן לא מצליחות לשמוע שום דבר אחר.
-הבת של הכריחה אותך לשמוע מוסיקה מזרחית?!?!?!-
אני שמח לראות שאתה עדיין מסוגל להרגיש אומלל גם בגלל דברים שאינם עזה בחירות וכאילו.
ולמי שרוצה להשתמש בדמיון שלו כדי להתמודד עוד יותר טוב עם ילדים, מוזמן לקרוא את אחד המופלאים, לטעמי:
http://cafe.themarker.com/view.php?t=812010
כרגיל - את כשמאלנית גאה וניהליסטית חייבת להראות לכולם שאת שונה.
מי יתן וירבה האל את זרעך כחול אשר וגו' - ולו רק כדי למנוע ממך לעמוד זחוחה ואיטלולה במקום בו כולנו עומדים אבלים וחפויי ראש.
ילדים? זה לא שני הז'לובים שמנקים לי את הבית, מקפלים כביסה, מחליפים מצעים, עושים מסאז' בכפות הרגליים, סוחבים מהסופר, מחליפים נורות, פותחים צנצנות ומטלפנים לפני שהם נכנסים הביתה לשאול אם השטח נקי מהמאהב התורן של אמא?
זה מזכיר לי שבפעם האחרונה שהייתי חולה - ממש מזמן כי אני כמעט אף פעם לא חולה - טלפן בעלי לשעבר ואמר שהילדים יכולים לעבור אליו לבינתיים כדי שיהיה לי נוח. צרחתי לו לשפופרת: לאאאאאאאאאאאא!!!!!!!!!!!
אהוד יקירי,
לטעמי חלק מהקוראים והמגיבים לא הבינו שזה היה רק המבוא לקורס.
להלן עוד כזית מספר סיבות כבדות:
מה עם הזוגיות שתופסת פתאום רגליים קרות?
לנשים יש נטיה מובנית לתת קדימות לאמהות. ומה על הילד הגדול - מי יטפל בו ויניק אותו וילטף אותו כשרע לו בעבודה?
מה עם כל הויכוחים הנוראים על איך צריך לחנך ילדים עם עונש/ בלי עונש , עם להאכיל בכוח / בלי להאכיל בכלל
עם חינוך ממלכתי / חס וחלילה רק גן פרטי וכו'
תוסיף - קנס כספי חודשי 2,000 ש"ח מינימום לכל ילד: תוספת חדר= משכנתא+ארנונה+חשמל וכו', אוכל, ביגוד ,בילויים,חינוך בגן פרטי, ועוד.
קבל תיקון 3500 ש"ח לחודש לילד. אם אתה רוצה שיגדל בתנאים סבירים...
תחסיר - שעות שינה שנגוזו: הביטוי "קום מאמי עכשיו תורך" בשלוש לפנות בוקר עושה את בשרי חידודין חידודין.
וכשהם גדלים : לא תישן עד כי יחזור המנייק (וחמור מכך - המנייקית) מבילוי, שתוי או שמא לא עלינו- מסומם!!!!
וכשילך לצבא להרוג בני דודים בעזה? הלא תחרד לשלומו הפיזי ולשלום נפשו העדינה עת כי יראה כיצד מרביצים מג"בניקים לנער בן 13 שעבר בסביבה, ואת אביו של הנער יאלצו לסדר אבטיחים בשלשות?!
לשמאלני טוב - הסיבה האחרונה לבדה היא עילה גדולה לאי עשיית ילדים! בל תתרום מזרעך לכוח הכיבוש המשחית!
(בעוד חרדים ומתנחלים חובשי כיפות סרוגות יתרבו ויפרצו ויתעצמו במאוד מאוד כחול אשר על שפת הים...)
ויש עוד כהנה וכהנא (צדק!) סיבות לרוב.
בקיצור: לכל הגברים באשר הם שטרם נפלו בפח הגדלו: לא לשכוח להרים את הטוסיק בזמן! No matter what
ולכל הנשים: אל תסמכי עליו מותק, לפעמים הוא שוכח מה צריך לעשות ברגע האמת, בעיקר אם הוא מסטול. אז אנא נקטי באמצעי המניעה המתאימים.
(נכתב על ידי שתול מטעם תנועת "ישראל ביתנו" במסווה של אחד שאכפת לו מכם...)
מתחיל להיות ברור איך אתה שורד בעבודה במקום הוא בו אתה עובד...
האמת - עוד כמה ימים יעלה הפוסט על הגברבר הקונה רכב, כך שאני לא חושב שאני שוביניסט.
אולי בתת מודע.
אבל בתת מודע אני בטח עוד המון דברים, אז את מוזמנת לקחת מספר בתור לסקילה.
מצוין.
כלומר, התגובה.
אני חייבת לתהות בקול, איך זה ומדוע כל הסעיפים כתובים ברבים,
ורק סעיף 7 כתוב בזכר-יחיד.
מה קרה, מכונת כביסה, מדיח ומיקרו זה לא מכשירי חשמל???
<שוביניפוסט>
אני חושב ש- רגע,
לכי חזרה לחדר, אבא כותב עכשיו משהו במחשב.
-ילדים זה דבר כל כך נפ-
אמרתי לך שאני עסוק, לא? הנה, ערוץ הופ.
-לא, הם ממלאים את חיינו באוש-
תנמיכי! אני לא מצליח להתרכז. ביקשתי שהמיץ יהיה בכוס או בפה, לא על הפרקט!
-ר. אני נהנה מכל רג-
כמה פעמים אמרתי לך ללטף את החתול בזהירות, בטח שהוא שרט אותך. אוי, דם.
טוב, אני אענה אחר כך בפירוט.
גם סיבה אחת מכל הסיבות שהעלית משכנעת דייה.
מה שהביא אותי להחלטה להסתפק בבן יחיד, הם הנסיונות הנואלים ב"חגים ומועדים" למרכז את ישבני בעל המידות במשך שעתיים ללא הפסקה, בכסאות שנבנו לטוסיקים של בני שנתיים-שלוש, בגן של ילדי .
נכון שהבנתי קצת באיחור, אבל שוחררתי מסיבוב נוסף.
נראה מה יהיה עם הנכדים...
מעניין איך זה יישמע בהודית:
"קח את גללי הפרה המיובשים, טחן אותם לאבקה, פזר בבית, תן לילדיך כפית אחת ביום ..."
עובדים על זה.
אז אני זה שצריך לשלם על פשלות של אחרים? למה לא שיתפת אותנו מבעוד מועד? אין רחמים בעולם הזה. "תטעה בעצמך ותישא במלוא העונש", כזה?
למשל - אני.
או דיגלר.
בחייך, את לא תלמדי אותי איך לעשות עסקים.
או שבעצם כן.
בואי נקבע פגישת ייעוץ.
אף אחד לא נרשם.
אני מה זה אומלל.
נכון. מפגר.
גם אצלי. אבל יש תחליפים לא פחות מגעילים ולא פחות נדבקים.
תכרות! תכרות! מה אתה עוד רוצה, להקת מעודדות?
(אופס. זה בדיוק מה שלא צריך כאן)
גם אני מעריץ אותי! גם אני! אני אלוהים! (נכתב תחת השפעת סמים ומוזיקה מזרחית קשה. שהבת שלי הכריחה אותי לשמוע.)
חושבני כי תרמת רבות לדילול מסיבי של אוכלוסיית העולם, למעשה אם נתרגם את הפוסט המצויין הזה לכל השפות ונפיץ אותו ברשת, יש מצב שעוד כמה שנים לא יישארו אנשים על הפלנטה הזו.
תענוג.
אני בדיוק בהתמוטטות אחרי יומולדת לילדי כיתה א 1. הפוסט מדבר אליי אבל קצת באיחור.
מזדקנות ומרירות כאן בקפה?.... איפה?.... את בטח טועה. בקפה יש רק רווקות בנות 30 מינוס, סקסיות, חכמות, יפות ונחשקות.
תודה, לכמה דקות איבדתי את זה ונזקקתי לתזכורת :)
(רק הערה שיווקית - אחרי כל הפירוט אפשר לוותר על הקורס. אמור מעתה: טוב לפוסט - רע לעסקים).
א.
יאללה יאללה.
ב.
מה שאני שומעת אצלך זה "אויויויי, עשיתי שתי בנות ועכשיו אני אכי מסכן בעולם...."
ג.
אני חותמת שאתה אבא מה-זה שפוט של הילדות שלך. ומעריץ מס' אחת שלהן גם כן.
ד.
אתה כותב נפלא. צחקתי. וזה המון, במצב הנוכחי.
חסר לי הפוסט המקדים לקוראות מזדקנות ומרירות שמצטערות על שלא התחתנו.
נדרש בדחיפות קורס גמילה מהרצון המטומטם הזה, הרצון להתחתן.
אני מעריצה אותך!