כן, האם בן אנוש מסוגל לכתוב סאטירה שההיסטוריה כותבת בעצם ימים אלה? סאטירה סבוכה ומופלאה שתוצאות הבחירות בישראל מכתיבות. ואת מי ממנה ההיסטוריה כבמאי לסאטירה שלה מכל הדמויות האפשריות? את שמעון פרס הנצחי כמובן. אלא מי?

שמעון פרס היה ליד מיטת הלידה של מדינת ישראל, כאשר בן גוריון יילד אותה. בקריירה הפוליטית הארוכה שלו הוא ראה הכל, והשתתף בקבלת ההחלטות של כל דבר משמעותי שקרה לישראל. והוא עשה שני מעשים היסטוריים גדולים: הקים את "מפעל הטכסטיל" בדימונה, שעד היום הוא המבטיח את קיומה של ישראל. ויזם (וגרר אחריו את יצחק רבין עליו השלום) את הסכמי אוסלו שככל שעובר הזמן מסתבר שהיו טעות היסטורית שרק נתנה לגיטימציה לטרור הפלסטיני מבלי להועיל לישראל. בין שני המעשים האלה השתתף שמעון פרס במאות קומבינות פוליטיות, תרגילים מסריחים יותר או פחות, שלא הצליחו להביא לו את אשר רצה יותר מכל: להבחר בבחירות לתפקיד ראש הממשלה ולהנהיג את ישראל על פי הבנתו. התרגילים האלה הביאו עליו הרבה מפחי נפש. הוא המנהיג הישראלי היחיד ש"זכה" שישליחו לעברו עגבניות ושבאסיפות בחירות בחוצות "אותתו" לעברו אלפי אזרחים בתנועות מזרחיות. שום דבר לא הרתיע אותו והוא התמודד שוב ושוב ומעולם לא נבחר. כשעמיר פרץ גבר עליו בבחירות לתפקיד יו"ר מפלגת העבודה קם ועזב את מפלגתו זה עשרות שנים ועבר עם חיים רמון ודליה איציק למפלגת קדימה של אריק שרון. שם, ללא חשק מיוחד, הסכים להבחר לנשיא המדינה ובכך לסתום כל אפשרות של השפעה פוליטית על דרכה המדינית של ישראל. ומה עושה ידידתנו השובבה, ההיסטוריה? מביאה למצב שהוא יצטרך להכריע מי ינהיג את מדינת ישראל אחרי הבחירות האחרונות: ציפי או ביבי.

הוא יצטרך להכריע כי אין לנו חוקה, החטא הקדמון של בן גוריון שנכנע לדתיים כדי לשלוט. עד עתה אף אחד לא שם לב כי חוק נשיא המדינה קובע רק דבר מעורפל אחד: הוא יטיל את מלאכת הרכבת הממשלה על אחד מחברי הכנסת לאחר התייעצות עם כל סיעות הבית. זה הכל. אין כללים אחרים. נכון, עד עכשיו נשיאי ישראל הטילו את מלאכת הרכבת הממשלה על ראש הסיעה הגדולה בכנסת. אך תמיד ראש הסיעה הגדולה בכנסת היה זה שרוב חברי הכנסת המליצו עליו. כעת, לאחר הבחירות האחרונות התעוררה האפשרות (עדיין אפשרות כי עוד לא היה סיבוב התייעצויות אצל נשיא המדינה) שרוב חברי הכנסת ימליצו על ראש הסיעה שאיננה הסיעה הגדולה בכנסת. ומה על נשיא המדינה לעשות? בחוק לו כתוב. הנה הגיע שמעון פרס, יושב על כס נשיא המדינה חסר כל סמכויות ביצוע, תפקיד ייצוגי לכאורה, ששיקול דעתו יכריע בין ציפי לביבי ובימינו אלה, זו הכרעה גורלית. שוב ישפיע שמעון פרס על גורל המדינה מבלי שנבחר לכך ע"י הציבור.

ומה שנשאר לנו האזרחים הוא להכריע האם זו סאטירה או טרגדיה יוונית.