אני חווה שנולד בלבול עצום בין המהות הנשית למהות הגברית. קשה לכמת זאת במדויק אך סובלים מכך בני שני המינים.

לדעתי,המצב יישאר חסר תקנה עד שאולי תגיע מהפכה חדשה שתפזר את ההשלכות הפחות חיוביות שהיו לקודמתה ולא שהיא לא היתה במקומה. בהחלט עלתה הזכות לנשים במקומות שלא היתה קיימת קודם והיתה נחוצה בעליל.

 המהפכה הפמיניסטית ,כשם שתרמה רבות למעמד האשה, אף חייבה את הנשים לנסות לאמץ תכונות, שנחשבו גבריות, מחוץ לכתלי הבית מה שגרם לכך שזה ייכנס אף הביתה, ומשם היתה הדרך מאוד קצרה לגברים להסיר מעצמם עוד ועוד מטלות, החיוניות להמשך האיזון הזוגי והמשפחתי,  כהתרסה גברית לכוח הנשי העולה.

        אך זו דרכן של מהפכות להקצין מצב שהיה אל ניגוד רחוק מאוד ממנו, ואז, לאחר תקופה לחזור לקו האמצע. ולשם אנו צריכים לשאוף להגיע, לדעתי נמצא איזון אמיתי במצב משופר משהיה.

כבוד גברי הוא בהחלט חיובי. כאשר הוא מתמוסס ומתגמד אזי הרצון להתרסה ומלחמה נגדית עולה, ואז מגיע המצב שתיארת של עודף הנתינה ועודף הדרישות שהנשים דורשות מעצמן וחיות לפיהן, והכתף הזו להישען עליה מידי פעם כבר לא באמת קיימת.

איני מאשימה אף לא אחד מבני שני המינים. האחריות היא משותפת להשיב כל מין למקומו בכבוד.

אין זו בושה לגבר להתנהג בצורה גברית, והאשה אף היא תזכה להרבה יותר בהתחברה חזרה לנשיותה.

כל גבר זקוק לאשה לצידו כשם שכל אשה זקוקה לגבר לצידה-וטוב שכך.

הרהור שלי