0

43 תגובות   יום שבת, 14/2/09, 23:20
 


 תמונה: שתי דררות מתנשקות על כליל החורש העומד בשלכת. צולם אתמול בקיבוץ העתיק שלי שבצפון (בהשאלה מ "העיירה העתיקה שלי במערב"  של דיימון ראניון) 

צולם במיוחד ליום האהבה

חג אהבה שמח לכם שלשת קוראי.
רק בעולם מטומטם כמו עולמו של המין האנושי מקדישים יום לרגש לא מובן כמו אהבה . במונולוג איתן שמתי בפיו של רני אבני, הוא ריקרדו ווינשטיין , את המשפט: "אהבה זו מילה גדולה שאף אחד לא באמת מבין. אם מישהו היה מבין בה משהו אז כל המשוררים היו נשארים מובטלים וסוחרי האהבה היו עושים ממנה כסף כזה שאפילו בשוק הנפט לא עושים'. 'איך הם היו עושים ממנה כסף?' אני שואל והוא מסביר לי שכולם רוצים אהבה, שכל שיר שאיזה ילדה או זקנה כותבות, זה על הרצון לאהבה, שיש גברים שמוכנים לעבור את האטלנטי בשחיה כדי להגיע אליה או כדי לברוח ממנה. "  וכו'.....
שמישהו פעם יסביר לי למה אין יום שמציין שנאה, צער, שברון לב,.......כנראה שזו סחורה שלא כל כך מוכרת......
אני מאחל יום אהבה שמח לחברות הסלולריות, לחנויות הפרחים, לבתי המרקחת (הלוואי ותמכרו המון וויאגרות, קונדומים, שמנים ארומטיים, גלולות שלפני וגלולות שאחרי), לחנויות הבגדים שמתחת, למעצבי השדיים והתחת, למוכרי האלכוהול (אין אישה לא יפה, יש אין מספיק וודקה) ולכל שאר סוכני וסוחרי  המוצרים שנילווים לאהבה, ולמשוררים, כמובן......

האהבה, עצמה  אין לה תאריך, אין לה מיקום ואין לה מחיר.
אז השבעתיכם: אל תעירו ואל תעוררו את האהבה  עד שתחפץ.
וכשתחפץ...... תאהבו והרבה.

כוח הכוח וכוח הרוח וואח וואח וואח (חידון התנ"ך-חבורת לול)
בגלל הספאמים או שמא בהמלצת העורך, הגעתי לפוסט  של זמר אחד, קובי אוז שמו שבו הוא דירג את המפלגות והמליץ על המפלגה שבה הוא תומך. בפתח הפוסט ממריץ הפיזמונאי, הסופר, המשורר, הארס-ספייס, המותג  והאימאז' קובי אוז את ה"אמנים ואנשי הרוח" להיות יותר מעורבים ולהשיח את תובנותיהם הפוליטיות בפני הציבור וכו'. משום מה התפתיתי להגיב וטענתי בפניו שככל שידוע לי, "אנשי רוח" ישנם רק בתחנה המטאורולוגית והוספתי עוד איזו הערה צינית או שתיים. ע"פ  תגובתו של האוז הבנתי שהוא נעלב קמעה וזה מאוד העציב אותי אבל מה שעוד יותר מעציב אותי הוא שמאז, כל פעם שאני פותח את הלשונית "פוסטים שהגבתי עליהם" מופיע הפוסט האלמותי של אוז באחד המקומות הראשונים..........,.מסקנה: לעולם לא אגיב יותר לפוסטים של סלבס......
ממש לפני הבחירות, נכחתי בהקלטת תכנית בה ראיין פרופ' אמנון רובינשטיין את חתן פרס הנובל  פרופסור ישראל אומן שייצג את הגישה הדתית לאומית מול הגישה החילונית של הפרופסור רובינשטיין. לאחר בירור המאחד והמפלג וכל הג'אז הרגיל, שאל הפרופ' רובינשטיין את פרופ' אומן מה, לדעתו, על פי "תורת המשחקים", צריך להתרחש במדינה בשנים הבאות? פרופ' אומן אמר שצריך לחתור לשלום אבל כנראה שבשלושים השנים הבאות, רצוי להקים שתי מערכות כבישים נפרדות ליהודים ולערבים ו....."אני מתכוון גם בתוך הקו הירוק" הדגיש חתן הפרס. אני מקווה שאתה מבין מר אוז שאם אוטוריטות ענקיות כמו פרופ' אומן  מביעות דעות שכאלה אז לפעמים אני מעדיף להאזין למוסכניקים  פשוטים אפילו כשגם הם מדברים ממקום (כשהם מכניסים לי  את האלמנט) שלא תמיד מובן לי.......
אני מאחל לך מר אוז שתכתוב לנו שירים נהדרים, שתנצל את האמנות כדי להכניס לנו מסרים חתרניים ושתראה בטוב. אבל, כשאתה מ ביע את דעתך הפרטית בענייני היום, אז את תורת המשחקים, הרוח, האמנות, הפרסים והפרסום, תשאיר בחוץ.


דרג את התוכן: