כותרות TheMarker >
    ';

    רפורמה כלכלית

    שם הבלוג כשם הפורום שניהלתי בפורטל BSH לצדק חברתי. פורום שנועד להציע , לבדוק ולקדם רעיונות שמשלבים יעילות כלכלית עם צדק חברתי וסביבתי. מבחר מהתכנים מהפורום יוצגו כאן.

    ארכיון

    0

    הצעת חוק למניעת תכנוני מס אגרסיביים : שכר הבכירים לעומת דיבידנדים

    18 תגובות   יום שבת, 14/2/09, 23:53
    אני כנראה הראשון שמתחילת שנות ה 2000 כותב ומטיף בנושא תקרה להכרה בהוצאות השכר. בהתחלה כקול קורא במדבר, ולאט לאט הרעיון מתקבל יותר ויותר... עם הזמן והביקורת שקיבלתי, אני מבין עד כמה לא הבנתי בעבר שהנושא הזה חשוב...

    (כאן היה  קישור והעתק הניסוח האחרון של ההצעה, מתוך בנק ההצעות של פורום רפורמה כלכלית בפורטל לצדק חברתי: שלצערי הורד מהרשת)

     

    הצעת חוק למניעת תכנוני מס אגרסיביים : שכר הבכירים לעומת דיבידנדים '' 
    אחד מתכנוני המס המשמעותיים בישראל, גורם לכך שבעלי שליטה ומקורבים, משתדלים להימנע מחלוקת דיבידנדים (הימנעות יחסית  למצב בחו``ל, וזאת למעט מספר מצבים חריגים שקל לאפיין**).  במקום זאת הם מעדיפים לתגמל את עצמם בשכר. הדבר יוצר מספר עיוותים בשוק ההון ובשכר הבכירים במגזר הפרטי והציבורי.

    עיוות ראשון שנוצר הוא שהמניע להשקעות בשוק ההון הוא רק הציפייה והימור לעליית ערך  ההשקעה בשוק ההון, ואין בישראל תרבות של החזקת תיק נירות ערך מניב הכנסה פסיבית כפי שמקובל בארצות הברית.
    עיוות שני, ששכר הבכירים במגזר העסקי מייצג בעצם תגמול להון ומגיע לכן לרמות שכר מעוררות מחלוקת ציבורית.
    עיוות שלישי, הוא גלישת רמות שכר גבוהות למגזר השירות הציבורי,

     והעיוות האחרון הוא אובדן הכנסות משמעותי למשק המדינה.

    דוגמה ``היפותטית`` למצב זה.
    בחברה שבה גרעין השליטה הוא 25% מהמניות. במשיכת מיליון ש``ח כדיבידנד, יש לחלק עוד 3 מיליון לציבור. במקום ``לחלק מתנה כזו``, ולשתף את הציבור ברווחים, בעלי שליטה, מעדיפים למשוך את הרווחים כשכר. ``שכר`` כזה מוכר כהוצאה לצורך מס, ומקטין את תשלומי המס של החברה. לא רק שציבור מחזיקי המניות לא שותף ברווחים, הציבור נאלץ להשתתף במימון ההוצאה .
    מחקרים(*) מראים תחליפיות הקיימת בחברות בהן יש קשר בין המנכ``ל לבעלי השליטה, בין מדיניות השכר המנכ``ל ובין מדיניות הדיבידנד, כאמצעים למשיכת רווחים בידי בעלי השליטה בחברה. זה לא נגמר שם. כדי להצדיק ציבורית שכר כזה, בונים מעין סולם שכר לשאר הבכירים  בחברה ומשם זה גולש לשירות הציבורי. מנהל המפעיל מערכת מסובכת בהרבה מחברה, כמו בית חולים, משרד ממשלתי או אגף בצבא רואה את השכר בשוק הפרטי ואומר לעצמו ולמנהליו: גם לי מגיע שכר כזה. הוא יקבל...
    כולם שבויים באותה טעות אופטית פסיכולוגית:
    ''
    השכר שהם רואים במגזר העסקי הוא לא שכר אמיתי אלא תחליף לדיבידנד!

    רישום שכר כתחליף דיבידנד זה תכנון מס. הדרך היעילה ביותר להילחם בתכנון מס היא לא לאסור  אותו ולהתאמץ לסתום את הפרצות, אלא פשוט להפוך אותו ללא כדאי... קיימת דרך פשוטה לעשות זאת. הצעת החוק מגדירה תקרה להכרה בהוצאות השכר של העובד הבודד לצורך מס, שתוחל על כל סוגי התאגידים.

    מומלץ על שווי תקרה כתקרת השכר של הביטוח הלאומי - בערך חמש פעמים השכר הממוצע במשק. מעבר לזה, הביטוח הלאומי לא מתייחס לשכר כשכר, ובצדק כי כשביטלו אותה ב 2002, החלו לקום חברות פיקטיביות. זו התקרה שבה נפסקת גביית תשלומי מס בריאות וביטוח לאומי. ולכן מוטל מס שולי גבוה על בעלי שכר נמוך ממנה, מאשר על בעלי שכר גבוה ממנה. תופעה זו נקראת `גבנון`, ולמרות שהיא מייצגת מס רגרסיבי, עד כה לא נמצאה שיטה טובה להתגבר עליה. התקרה הזו פותרת את הבעיה והיא קלה ליישום.

    כשההצעה תאומץ כרוחה וכלשונה ירד המניע למשוך דיבידנדים כשכר. תיק המניות יתבסס על קבלת  דיבידנדים מרווחים, כמו בספר ``אבא עשיר אבא עני``. איתנות החברות תגבר, חגיגת שכר הבכירים הפיקטיבי תצומצם, בשוק הפרטי ובהמשך גם במגזר הציבורי.
    הצעת החוק לא תגביל את השכר. כשחברה מאמינה באמת, שעובד שלה נשימתו שווה את משקלה בזהב,
    שתשלם לו מיליון ש``ח בחודש. אבל לא על חשבון הציבור!

    נוסח החוק: בסעיף _____________________________________________:
    עלות תקציבית:
    להצעת החוק אין עלות תקציבית, אלא אומדן תוספת הכנסה שנתית שנאמדת בכמה מיליארדי שקלים. אומדן מדויק יותר תלוי בהגדרות המדויקות שייכללו בחוק במסגרת הכנת הצעת החוק. מבחינה זו הצעת החוק אינה תקציבית כמשמעותה בסעיף 3ג לחוק יסוד משק המדינה. הצעת החוק מיועדת לממן מספר הצעות חוק תקציביות אחרות.

    (*) רשימת מחקרים בנושא:
    א -``שכר מנכ``לים בישראל והקשר שלו לבעלות ולביצועים של הפירמה``, שמואל כהן ובני לאוטרבך, יוני 2006
    ב - ``מועדון המיליון - הקשר שבין שכר לביצועים של מנהלים בחברות ציבוריות.``,ירון אמזלג ואברהם מחרז ז``ל, הרבעון לכלכלה 6/2002.
    ג - ``שכר הבכירים במערכת הבנקאות הישראלית``, ריקי אליאס ובנצי שרייבר סוגיות בבנקאות 15, יוני 2001 , עמ` 33

     

    (**) עריכה מה 7/2012: החלטתי לציין מה הם החריגים:

    1. חברות הנסחרות, או רוצות להיסחר בבורסות חו"ל, במקום שבו תרבות ההשקעות מודדת חברות בהתאם למדיניות הדיבידנדים.

    2. חברות שלהן קופת מזומנים, החוששות מהשתלטות עוינת - ובפרט הנהלת חברות החוששות מהפרטה.

    3. חברות שהופרטו/השתלטו עליהן השתלטות עוינת, בצורה ממונפת, והרוכש רוצה לממן את ההלוואה מקופת המזומנים של החברה.

     

    -----------------------------------------------------------------------------------------------------------------

    דוגמאות לאומדני גביה.

    עריכה מה 19/5/2013:

    בעבר הרחוק, למשל ב 2002, כבר הראתי נתונים, על פוטנציאל הגביה/הכנסות מיישום הצעת החוק.

    על בסיס נתוני שכר הראתי שמדובר בהרבה מאוד מיליארדי שח כל שנה.

    מאז אומנם ירד שיעור מס החברות, אבל 'שכר' הבכירים המשיך לעלות בצורה מדהימה.

    היום פורסם בכלכליסט שההכנסה החודשית הממוצעת של המנהלים הבכירים ושל בעלי ההון הגדולים היא 441 אלף שקל בחודש. מדובר ב 33000 אנשי המאיון העליון.חישוב פשוט בהנחה של תקרה להכרה בהוצאות של כ 40,000 שח בחודש (בערך תקרת הביטוח הלאומי ללא שינויים בהוראות שעה):

    (( סך ההכנסה 441000 *12) פחות (עלות שכר מוכרת  למס 40000*12)) * בערךמסחברות0.25  * איש33000=

    נקבל תוספת גביה של כמעט 40 מיליארד שח.

    גם אם נניח שהרוב מדובר בהכנסה שלא משכר אלא מהון, ובהתחשב שמדובר רק על ההכנסה מההון, מה שנותן אומדן לגודל ההון ... עדיין גם אם מדובר בעשירית מהסכום, ובהתחשב שמדובר רק במאיון העליון, ויש עוד הרבה מאייונים עד שכר של תקרת הביטוח הלאומי, דיינו...

     

    -----------------------------------------------------------------------------------------------------------------

    עריכה מ 24/10/2013 - שיניתי שם הפוסט והצעת החוק

    -----------------------------------------------------------------------------------------------------------------



    * הכותב ניהל את פורום רפורמה כלכלית בפורטל BSH, הפורטל לצדק חברתי.


    דרג את התוכן:

      תגובות (17)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        1/8/12 03:00:

      צטט: מאיר_חת 2012-06-06 10:33:16

      שלום רב, הבעיה של שכר מנהלים כתחליף לדיבידנד קיימת כאשר בעל שליטה מתגמל את עצמו בשכר גבוה(למשל דוד עזריאלי). אבל שכר גבוה מקבלים גם מנהלים שאינם בעלי שליטה או בעלי מניות גדולים. השכר המוכר כהוצאה מקטין אמנם את חיוב המס של החברה אבל שיעור המס שמשלמת החברה נמוך מזה שמשלמים מקבלי השכר. אני חושב שעל המנעותן של חברות מתשלום דיבידנד צריכים להגיב המשקיעים במניותיה. בברכה מאיר חת

       

       

      פרופ מאיר חת שלום רב, תודה על התגובה, ומצטער על התשובה המאוחרת-לצערי האתר לא מודיע על תגובות.

      ולעניין:

      רמזתי לדבריך כשכתבתי "...זה לא נגמר שם. כדי להצדיק ציבורית שכר כזה, בונים מעין סולם שכר לשאר הבכירים  בחברה ומשם זה גולש לשירות הציבורי. מנהל המפעיל מערכת מסובכת בהרבה מחברה, כמו בית חולים, משרד ממשלתי או אגף בצבא רואה את השכר בשוק הפרטי ואומר לעצמו ולמנהליו: גם לי מגיע שכר כזה. הוא יקבל... 
      כולם שבויים באותה טעות אופטית פסיכולוגית:   ..."

       

      לדעתי:

      השכר של אילו שאתה מדבר עליהם "אבל שכר גבוה מקבלים גם מנהלים שאינם בעלי שליטה או בעלי מניות גדולים." הוא מה שמקובל לשלם היום, בלי קשר לשווי הכלכלי של עבודתם.  זה חלק מסולם השכר שנבנה כדי להצדיק שכר כזה, ובמקרים אחרים זה שוב חלק מהטעות האופטית שהזכרתי לעיל.
      אותו מנהל שהוא באמת שכיר, בלי קשר להנהלה, עד כמה שאפשר למצוא כאלו, רואה את השכר המקובל בתחום, ומשלב עצמו באותה מסגרת-אבל מצליח קצת פחות. וכך רואים זאת במחקרים על תחליפיות השכר והדיבידנד שהזכרתי לעיל. בשורה התחתונה. אם מנהל שכיר, הוא עילוי, ונשמתו נשקלת בזהב, אדרבא: מבחינתי שהמעסיק שלו ישלם לו כל שכר שבעולם, רק שלא ידרוש ממני להשתתף בעלות.

       

      מה השורה התחתונה:

      האם אתה תומך בהצעה?

        6/6/12 10:33:
      שלום רב, הבעיה של שכר מנהלים כתחליף לדיבידנד קיימת כאשר בעל שליטה מתגמל את עצמו בשכר גבוה(למשל דוד עזריאלי). אבל שכר גבוה מקבלים גם מנהלים שאינם בעלי שליטה או בעלי מניות גדולים. השכר המוכר כהוצאה מקטין אמנם את חיוב המס של החברה אבל שיעור המס שמשלמת החברה נמוך מזה שמשלמים מקבלי השכר. אני חושב שעל המנעותן של חברות מתשלום דיבידנד צריכים להגיב המשקיעים במניותיה. בברכה מאיר חת
        2/5/10 00:44:

      צטט: levydor 2010-05-02 00:42:43

       

       

      צטט: שיטת השקשוקה 2010-04-30 13:21:33

      צטט: levydor 2010-04-29 22:51:55  ... והם פשוט לא מבינים.

      ... אם זה בוער בעצמותיך גרום למראיינים ולמרואינים לדבר על העיקר ולא להסתובב סחור סחור.

      אולי תיקח מלחיה ותזרה לי ישר על הפצעים.... נראה לך שיש תוכנית או עתונאי שלא פניתי אליהם...

       

      אבל אם אתה או מי מהקוראים יכול לעזור לקשר למישהו (או מישהי) מהתקשורת (או מקבלי החלטות) עם ב__צ_ם גדולות מוזמן לסייע!

        2/5/10 00:42:

      צטט: שיטת השקשוקה 2010-04-30 13:21:33

      צטט: levydor 2010-04-29 22:51:55  ... והם פשוט לא מבינים.

      אם הם לא מבינים, מדוע אני צריך לשאול?

       

      1. אם אתה מבין אין בעיה... אם לך יש שאלה יכול להיות שמישהו אחר יכול ללמוד מההסבר.

      2. אני רואה שעם הזמן דברים מחלחלים. כך למשל, הדיבור על דיבידנדים בהקשר הזה נכנס רק לאחרונה.

      כל דיון בנושא שאהיה שותף לו יעמיק את ההבנה הנדרשת.

       

       

      צטט: שיטת השקשוקה 2010-04-30 13:21:33

      צטט: levydor 2010-04-29 22:51:55  ... והם פשוט לא מבינים.

      ... מתוך שלל הנתונים הבנתי כי החוק נועד כדי שינצלו אותו לרעה.

      אם אני טועה, אנא תקן אותי ואם מסקנתי נכונה חדד את המסר שלך.

      ...

       

      לאיזה חוק אתה מתכוון?

      אם לחוק הקיים? אני לא חושב שזה נעשה בכוונת מכוון. זאת פרצה שהתגלתה, כל פרצה מתגלה מתי שהו ויותר ויותר משתמשים בה.

      אם להצעת החוק של שלי יחימוביץ? זאת לו כוונתה, והיא נסתה לסתום פרצות שהזהרתי בפניהן. אני רק חושב שבהקשר להצעת החוק שלה מדובר באוסף טלאים בלתי אכיף ....

       

      צטט: שיטת השקשוקה 2010-04-30 13:21:33

      צטט: levydor 2010-04-29 22:51:55  ... והם פשוט לא מבינים.

      ... אם זה בוער בעצמותיך גרום למראיינים ולמרואינים לדבר על העיקר ולא להסתובב סחור סחור.

      אולי תיקח מלחיה ותזרה לי ישר על הפצעים.... נראה לך שיש תוכנית או עתונאי שלא פניתי אליהם...

      פעמיים הגעתי לדבר על זה ברשת ב':

      א. פעם ראשונה בתוכנית 'הדרה' שמדברת על דברים שלא מגיעים לתקשורת ("מודרים מהתקשורת")...

      ב. פעם שניה כשקצת עבדתי על התחקירניות של התוכנית שהגיש בזמנו גבי גזית:

      ניצלתי נושא צהוב שהתפרסם שמשרד הרווחה נותן סל לפסח בשווי 11 שקלים למשפחה, כשכל משפחה במצוקה משלמת הרבה יותר מזה כמע"מ... ומשם ב"אלגנטיות" גלשתי לדבר על נושא שכר הבכירים. לזכותו של גבי גזית שהוא נתן לי כ 8 דקות לנושא שזה המון - אבל יותר לא הצלחתי להגיע לשום אמצעי שידור...

       

      אגב, יום אחרי זה (הקישורים שם) שטרסלר ורולניק חלקו ביניהם את מה שאמרתי אצלו, כשכתבו על כך שניהם - כמובן בלי לתת קרדיט ... שנה שעברה רולניק התארח בקפה ושאלתי אותו לדעתו בנושא. הוא חרטט משהו לא מחייב ...

        30/4/10 13:21:

      צטט: levydor 2010-04-29 22:51:55

      אדרבא, בבקשה בבקשה תשאל!!!

      אחד הדברים שאני מודה שמתסכלים אותי, שבתקשורת כבר לומדים לזרוק את המנטרה של "תקרה בהכרה בהוצאות" אבל לא מבינים את העניין, ואז המתנגדים מפילים אותם בקלות. ... ... והם פשוט לא מבינים.

      אם הם לא מבינים, מדוע אני צריך לשאול?

       

      מתוך שלל הנתונים הבנתי כי החוק נועד כדי שינצלו אותו לרעה.

       

      אם אני טועה, אנא תקן אותי ואם מסקנתי נכונה חדד את המסר שלך.

       

      אם זה בוער בעצמותיך גרום למראיינים ולמרואינים לדבר על העיקר ולא להסתובב סחור סחור.

       

       

       

       

        29/4/10 22:51:

      צטט: שיטת השקשוקה 2010-04-29 11:04:44

      צטט: דורון טל 2009-05-26 21:57:23
      לא מבין הרבה בכלכלה, ענייני כספים וגם לא בעסקי שוד אבל נראה לי שאתה צודק רגוע

      גם אני לא ממש הבנתי את הפרטים, פרט לעוקץ, שהחוק נבנה כך כדי שינוצל לרעה ע"י בעלי עניין. אם כן הדבר, מדוע ירצו לשנותו?

       

       

      אדרבא, בבקשה בבקשה תשאל!!!

      אחד הדברים שאני מודה שמתסכלים אותי, שבתקשורת כבר לומדים לזרוק את המנטרה של "תקרה בהכרה בהוצאות" אבל לא מבינים את העניין, ואז המתנגדים מפילים אותם בקלות. אחרי 8 שנים של חקירה והתמודדות עם טענות וביקורת, אני כועס לעצמי על המראיין "עכשיו היית צריך לשאול אותו ככה" ... ולתשובה כלשהי "לזה היית צריך לענות ככה..." והם פשוט לא מבינים.

       

      דוגמאות:

      1. אני שומע את מי שאומר שאין דבר כזה בשום מקום - ואני מכיר תקדימים....

       

      2. אמש ראיתי בתוכנית מדד יומי בערוץ 1 את יאיר ויינרב מראיין את הפרופ רפי מלניק:

      עם כל הכבוד לפרופ, ברור שהדבר האחרון שמעניין אותו זה להיכנס לתפוח אדמה הלוהט הזה של תקרה להכרה בהוצאות.

      כל מה שמעניין אותו זה לשלול את ההצעה של יחימוביץ - אז הוא זורק כחלופה את עניין "התקרה להכרה בהוצאות".

      בתגובה המראיין זורק לו שאז הבכירים בתגובה ינפחו לעצמם שוב את השכר והם עוברים לדבר על משהו אחר...

      ברור שיאיר ויינרב לא הבין שניפוח השכר (מעבר לזה שהוא כבר נופח) לא קשור לתקרה להכרה בהוצאות, כי החלת תקרה כזו, לא משנה במאום את הברוטו שלו ולא את הנטו שלו! כל מה שהיא משנה זה שהחברה תחשוב שוב האם השכר הזה ראוי גם אם הוא לא מוכר לצורך מס. אם היא תחליט פתאום שהשכר הזה לא ראוי (כי מראש היה דרך להתחמקות ממס) אז הוכחתי מה שרציתי...

      ואם היא תחליט שעדיין חשוב לשלם את אותו השכר, אז 26% נוספים שקודם היו מופחתים ממס החברות יכנסו לאוצר המדינה ויהיה עוד כסף, הרבה כסף, הרבה הרבה הרבה כסף, לממן דברים חשובים: למשל שכר מינימום או מס הכנסה שלילי אמיתי או הקטנת החוב הלאומי או מה שלא יהיה....

       

      ושוב אני, שכבר 8 שנים מקדם את זה יושב בבית וכועס על כל מי שמראיין בתקשורת וכל מי שמדבר על תקרה להכרה בהוצאות ועל דיבידנדים ולא מבין את מהות העניין, ואני תקוע בבית בתור צופה ולא מצליח להגיע לתקשורת להסביר את זה.

       

      אתה מתאר לך כמה זה מתסכל???

        29/4/10 11:04:

      צטט: דורון טל 2009-05-26 21:57:23
      לא מבין הרבה בכלכלה, ענייני כספים וגם לא בעסקי שוד אבל נראה לי שאתה צודק רגוע

      גם אני לא ממש הבנתי את הפרטים, פרט לעוקץ, שהחוק נבנה כך כדי שינוצל לרעה ע"י בעלי עניין. אם כן הדבר, מדוע ירצו לשנותו?

       

        26/5/09 21:57:

       

      לא מבין הרבה בכלכלה, ענייני כספים וגם לא בעסקי שוד אבל נראה לי שאתה צודק רגוע

       

        10/4/09 14:07:

      צטט: levydor 2009-04-10 02:48:35

       

       

       

       

      לצערי, בהמשך, לשאלתי לגבי דעתו של גיא רולניק בנושא הוא בחר לתת תשובה "חלבית" ומתחמקת:
      http://cafe.themarker.com/view.php?t=963130&p=3
      "שלום,
      אני לא מספיק מכיר טוב את הנושא. אבל נראה לי הצעת חוק מעניינת. הניסיון של השנים האחרונות אכן מלמד כי בעלי חברות יכולים לחלוב את החברות שלהם בדרכים מגוונות. מצער במיוחד לראות שלאחר שכמה מהם התמנפו, משכו דיוידנדים גדולים ודמי ניהול עצומים בימי הגאות - הם רוצים עכשיו סיוע ממשלתי או מוסדי בגלגול חובות."

       

      לצערי , חבל אבל הוא בחר בכך, כי כל תמיכה מפורשת  וברורה יכולה לעזור.
      אני רק יכול לספר לך שהנושא מאוד מאוד לא חדש לו...
      ב 2005 רואיינתי אצל גבי גזית עוד כשהיה ברשת ב'.
      למרות שעליתי לשידור באמצעות תרגיל של קטע קצת צהוב, הוא נתן לי זמן שידור מאוד משמעותי (למיטב זכרוני 8 או 10 דקות) שבו סקרתי את הנושא הזה.
      למחרת, כמובן בלי לתת קרדיט, שטרסלר ורולניק חילקו ביניהם וכתבו עם קצת תבלינים את מה שאמרתי...

       

       

       

      מצרף תמליל מהכתבות של נחמיה שטרסלר ושל גיא רולניק שהתפרסמו יום אחרי שידור הראיון.

       

       

      לפני שנים ניסיתי לעניין אותו ברעיון כמו רבים אחרים הוא לא הגיב.
      והנה היום, יום אחרי הראיון ברדיו כתבה שמעידה שלפחות אסימון אחד ירד אצלו:

      בטור שלו בהארץ themarker מהיום 5/4 בשם "מוציאים שם רע לבעלי השכר הגבוה" הוא כותב בין השאר:
      "...

      הטענה העיקרית ששכר המנהלים הגבוה הוא תוצאה של "שוק המנהלים" הפתוח נתקלת במציאות: מתוך 30 בעלי השכר הגבוה (לא כולל פיצויי פרישה) בבורסה השנה 22 הם מנהלים שהם גם בעלי שליטה או עניין בחברות המדוברות.

      כלומר, שני-שלישים מכוכבי הצמרת של בעלי השכר הגבוה ניהלו את המו"מ על תנאי שכרם - עם עצמם. ובשפה הכלכלית - המשכורת שלהם לא נקבעה באמת על ידי מנגנון השוק, אלא לפי המקסימום שהם חשבו שיוכלו לסחוט מהדירקטוריון שלהם, אשר במרבית המקרים הם גם שולטים בו.

      חיים כצמן, נוחי דנקנר, מאיר שמיר, אילן בן דב ויצחק שרם לא ניהלו מו"מ אמיתי על תנאי שכרם - כי הם הבוסים של עצמם, ולדירקטורים החיצוניים בחברות שלהם אין באמת יכולת או עניין לנהל עמם משא ומתן קשוח.

      אבל זה לא נגמר בזה: כאשר בעל שליטה או עניין בחברה בורסאית רוצה למשוך משכורת גבוהה מאוד - הוא אולי נדרש גם להרעיף משכורת גבוהה במיוחד על המנהלים הבכירים שמתחתיו - כדי להצדיק את המשכורת הגבוהה שלו - כלומר, אולי 80% או 90%, ולא רק שני-שלישים מהמשכורות הגבוהות בצמרת, הם תוצאה של אותה תופעה.

      ..."

       

      ובנוסף לגיא רולניק, בטור ממול במהדורה המודפסת, יום אחרי שידור הראיון ברדיו, נחמיה שטרסלר (שגם אותו ניסיתי לעניין בנושא),
      חוזר על מהות ההצעה ואחד מהנימוקים ברשימה: "צוחקים כל הדרך - בבנק"

      וציטוט הכתבה:
      "...
      אלה משכורות שנחמה, דנקנר וזיו לא היו מקבלים לעולם בשוק החופשי.

      במקום לחלק את הרווח באופן שווה לכל בעלי המניות, באמצעות דיווידנד, מחלקים הבעלים חלק נכבד ממנו לעצמם, באמצעות שכר מטורף ושיטת אופציות שמבטיחה מיליונים נוספים. הציבור סובל מהשיטה. הוא מחזיק ב-55% מההון של בנק הפועלים, אם באופן ישיר ואם דרך קרנות נאמנות וקופות גמל, אך מקבל פחות מחלקו ברווח - כי שלמה נחמה ודני דנקנר שדדו את הקופה.

      יש לכך פתרון. המפקח על הבנקים צריך לאסור על בעלי שליטה לשמש בעלי תפקידים בבנק. מתברר שיש להם שיקול דעת מוטעה כאשר זה נוגע לשכרם, אז אולי הם עלולים גם לסכן את יציבות הבנק? בנוסף, על מס הכנסה להגדיר שכר מופרז לבעלי שליטה כ"הוצאות עודפות" שאינן מוכרות לצורך מס. כל שכר של יותר מ-40 אלף שקל לחודש לבעלי שליטה - לא צריך להיות מוכר כהוצאה לצורך מס. זה יהווה בלם מסוים.

       

        10/4/09 02:48:

      צטט: מ.י.כ.ל. 2009-04-09 21:27:41

      דור,

      בהחלט נושא מעניין וחשוב, ולדעתי יש לדאוג לתקרת שכר בחברות ציבוריות.

      ....שכן בחברה ציבורית (זה רלבנטי רק עבורה), ...

      מיכל שלום,

       

       

       אני מבקש להדגיש:
      1. אני לא מביע תמיכה בתקרת שכר בחברות ציבוריות, אלא בתקרה להכרה בעלות השכר לצורך הוצאות לקיזוז במס על רווחי תאגידים.
      2. ההצעה מתייחסת לכל תאגיד המכין דוח על הכנסות והוצאות, שעל פי דוח זה הוא משלם מס על הרווחים. זה יכול להיות חברה ציבורית, חברה ממשלתית, חברה פרטית. בשעה זו אני לא זוכר את הפרטים לגבי הדוחות והמיסוי החלים על שותפויות.
      3. אין חשיבות אם יש הרבה בעלי מניות או מעט. כל זמן שמנסים להתחמק מתשלום מס , ולפעמים גם בהשתתפות עם הציבור ברווחים באמצעות התרגיל שפרטתי אזי הבעיה רלבנטית. אני מסכים שככל שהמניות מפוזרות פחות, והרוב מרוכז בידי בעלי השליטה, אז  חומרת הבעיה יורדת.

       

       

      צטט: מ.י.כ.ל. 2009-04-09 21:27:41

      ... אין אפשרות שהמנהלים יהיו גם בעלי השליטה, וכיום ניתנת אחריות כבדה יותר לדח"צים וגם לאופן מינויים.

      ...

       

       

      כיצד הגעת למסקנה הזו?
      אני לא אוהב לנקוב בשמות ולפעול לגופם של אנשים אבל אפשר לרמוז על דוגמאות:
      * חברת תוכנה גדולה, נשלטה בעבר על ידי שני אחים שגם ניהלו אותה. הם החזיקו בגרעין שליטה של  כרבע מהמניות.
      * חברת בניה שנשלטה על ידי בני משפחה מסויימת. לפני שנים עיינתי בדוחות הכספיים. החברה היתה בהפסד קטן ולא שילמה מס באותה שנה. ללא השכר שמשכו האחים, בשיעור של כ 8 מיליון ש"ח, הפער בין ההכנסות וההוצאות היה סכום של כ 8 מיליון ש"ח.
      * אחד מהבכירים לשעבר בבנק גדול, החזיק באמצעות חברה בבעלותו ב 3% מהמניות של אותו בנק. לא, אין לו שליטה במונחים חשבונאיים. בפועל הוא עשה מה שהוא רצה...

       

       

      שימי לב, שגם בדיון באחרונה שבו התארח גיא רולניק הוא לא מבחין בין הדברים, וכך כתב:
      http://cafe.themarker.com/view.php?t=963130&p=2
      "שלום גלי,
      אני מסכים איתך: אסור למדינה לסייע במישרין או בעקיפין (כספי משלם המיסים או כספי המוסדיים) ליזמים ומנהלים שמשכו דיווידנדים, משכורות ודמי ניהול בסכומים עצומים בתקופת חגיגת האשראי. אני מקווה שהציבור הרחב יעמוד על רגליו האחוריות ויזעק, כמה שהוא יכול, נגד היוזמות המפוקפקות האלה.
      גיא "

       

       

      לצערי, בהמשך, לשאלתי לגבי דעתו בנושא הוא בחר לתת תשובה "חלבית" ומתחמקת:
      http://cafe.themarker.com/view.php?t=963130&p=3
      "שלום,
      אני לא מספיק מכיר טוב את הנושא. אבל נראה לי הצעת חוק מעניינת. הניסיון של השנים האחרונות אכן מלמד כי בעלי חברות יכולים לחלוב את החברות שלהם בדרכים מגוונות. מצער במיוחד לראות שלאחר שכמה מהם התמנפו, משכו דיוידנדים גדולים ודמי ניהול עצומים בימי הגאות - הם רוצים עכשיו סיוע ממשלתי או מוסדי בגלגול חובות."

       

      לצערי , חבל אבל הוא בחר בכך, כי כל תמיכה מפורשת  וברורה יכולה לעזור.
      אני רק יכול לספר לך שהנושא מאוד מאוד לא חדש לו...
      ב 2005 רואיינתי אצל גבי גזית עוד כשהיה ברשת ב'.
      למרות שעליתי לשידור באמצעות תרגיל של קטע קצת צהוב, הוא נתן לי זמן שידור מאוד משמעותי (למיטב זכרוני 8 או 10 דקות) שבו סקרתי את הנושא הזה.
      למחרת, כמובן בלי לתת קרדיט, שטרסלר ורולניק חילקו ביניהם וכתבו עם קצת תבלינים את מה שאמרתי...

       

      צטט: מ.י.כ.ל. 2009-04-09 21:27:41

      ... ישנן חברות ציבוריות שהן בצמיחה, ואז ההשקעה נותנת תשואה על ההון אשר בא לידי ביטוי במחיר במניה העולה, וישנן חברות יציבות, אשר משלמות דיבידנדים לבעלי המניות. אני לא יודעת אם בארץ יש לנו חברות יציבות שאכן משלמות דיבידנדים, אולי "טבע" וחברות התקשורת. ...

       

      את הפסקה הזו אני מודה שלא הבנתי את כוונתך:
      אם החברה גודלת בפעילות אבל היא עדיין בהפסדים האם מבחינתך היא בצמיחה? ואיך זה מתקשר לעניין?
      לחברה מפסידה אסור לחלק דיבידנדים (אלא מהרווח הצבור). זה סוג של הגנה עליה.
      ההצעה שאני מקדם בעצם נותנת גם הגנה על חברות מפני עצמן או מנהליהן.
      בהחלט קרה שחברות ללא רווחים ממשיים רוקנו מתוכן על ידי שכר למנהלים. דוגמא מהעבר:
      זוכרת את ימי הבועה הקודמ/קודמ/קודמת... ואת חברות הבועה של יובל רן?

       

       

      צטט: מ.י.כ.ל. 2009-04-09 21:27:41

      ... אני לא יודעת אם בארץ יש לנו חברות יציבות שאכן משלמות דיבידנדים, אולי "טבע" וחברות התקשורת. ...

       

      אחת הבעיות שאני מצביע עליהן היא שחברות בישראל כמעט (יחסית כמובן)  ולא משלמות דיבידנדים, וזה בתרבות שלנו, בגלל העיוות שאני מצביע עליו בהצעה. הזכרתי שיש חריגים שקל לאפיין אותם של חברות שכן משלמות דיבידנדים:
      1. חברות דואליות שנסחרות (או רוצות להיסחר) גם בחו"ל ונאלצות לקבל את הנורמה המקובלת שם.
      2. חברות שיש להן קופת מזומנים וחוששות מהשתלטות עויינת על קופת המזומנים.
      3. חברות שכבר השתלטו עליהן, בין בהשתלטות עויינת ובין אם נקרא לזה הפרטה, והרוכשים מממנים מקופת החברות שנפלה לידם, את החזר ההלוואה שלקחו לצורך ביצוע העסקה.

       

      מקווה שעכשיו זה יותר ברור.

        9/4/09 21:27:

      דור,

      בהחלט נושא מעניין וחשוב, ולדעתי יש לדאוג לתקרת שכר בחברות ציבוריות.

      למרות זאת, לא הבנתי את ה"תרגיל", שכן בחברה ציבורית (זה רלבנטי רק עבורה), אין אפשרות שהמנהלים יהיו גם בעלי השליטה, וכיום ניתנת אחריות כבדה יותר לדח"צים וגם לאופן מינויים.

      לדיבידנד, יש צורך בתשלום מס של 20% או 25% בעוד שמהשכר יורד 35%, ושוב, אלה המקבלים את השכר אינם אלה המקבלים את הדיבידנד.

      ישנן חברות ציבוריות שהן בצמיחה, ואז ההשקעה נותנת תשואה על ההון אשר בא לידי ביטוי במחיר במניה העולה, וישנן חברות יציבות, אשר משלמות דיבידנדים לבעלי המניות. אני לא יודעת אם בארץ יש לנו חברות יציבות שאכן משלמות דיבידנדים, אולי "טבע" וחברות התקשורת.

      גם הבורסה לני"ע בת"א שינתה לא מזמן (אבל זדי זמן לפני הצונאמי הכלכלי...) את כללי השתייכות לאנדקס ת"א 25, והתייחסה לאחוז אחזקת הציבור בה כפרמטר נוסף, כך שלא ייסחרו באינדקס חברות שיש להם בעלי מניות ספורים.

        8/4/09 11:12:

      לא מכיר את הפרטים מספיק לעומק, אך בכל מקרה - יישר כוח!

       

      בקשר להעלאת דברים על סדר היום הציבורי - צריך להשתדל לפרסם את הדברים בזמן שהם אקטואליים (לדוגמא, כאשר מתפרסמות משכורות מנהלי הבנקים), וכמובן - לנסח את הדברים, ובמיוחד את הכותרת - באופן מושך. למרבה הצער, גם אנחנו צריכים לחשוב איך להביא יותר "רייטינג".

       

      אשתדל לקשר יותר אליך - לפוסט הזה דווקא יהיה לי קשה לקשר, כי אני מוזכר בו, ולכן זה לא ייראה טוב אם אקשר אליו.

        2/3/09 08:04:

      הי,

      חזק ואמץ וכולי תקווה שזה יעבור את טבעת ההגנה של כנופיית השילטון...

        25/2/09 07:48:

      צטט: ד"ר מיקי ארליך 2009-02-25 06:47:32


      שלום דור,

       

      יישר כוח על הפוסט המעמיק והמצוין הזה. ...

       

      קודם כל תודה!

       

      צטט: ד"ר מיקי ארליך 2009-02-25 06:47:32


      ... יישר כוח על הפוסט המעמיק והמצוין הזה. זאת דרכו של עולם, כשמישהו כותב על נושא כה חשוב כמו זה, אנשים כמעט לא קוראים אותו ופחות מכך מתייחסים אליו.

      ...

       

      תמיד אפשר לקבל עזרה, ב 1001 שיטות, כמו למשל להמליץ לאנשים לקרוא, לי למשל אסור לכתוב במומלצים...

      להפנות אנשים מהתקשורת, ממקבלי ההחלטות , מהאקדמיה ובכלל לקרוא ואם אפשר לחוות דעה באופן כתוב.

      כל הבעת תמיכה מסודרת תוכל לעזור לקידום העניין. צריך משפטן שמבין ללניסוח הצעת החוק, בינתיים השארתי את זה ריק.

      צטט: ד"ר מיקי ארליך 2009-02-25 06:47:32

      ... יש בכל הסיפור רק היבט אחד מתסכל: זה מסוג החוקים שיותר משנועדו להיאכף, הם נולדו להיעקף: ברגע שהוא ייכנס לתוקף (במהרה בימינו), יתחילו לנסות לגלות בו פרצות.

      ....

       

      חלק ממה שסיפרתי זה על הנסיונות לשכלל את ההצעה ולהפוך אותה לטובה יותר.

      אבל הבעיה שהאויב של הטוב זה הטוב ביותר...

      זו הסיבה שבחרתי  להמליץ על התקרה הזו, ועל דרך קביעתה.

      רמזתי גם שבמשך השנים למדתי הרבה על ההצעה ושיפרתי אותה (קישור לפרסום הראשון, מאוד מאוד בוסר).

      קיבלתי המון הערות והארות וביקורת מכל הסוגים... כל אחת מהן בדקתי, וככל שבדקתי ככה הבנתי כמה זה חשוב.

      רק כדוגמא, יו"ר וועדת הכלכלה לשעבר אברהם פורז אמר לי שאין דבר כזה בשום מקום בעולם...

      זה גרם לי לחפש ומצאתי דבר כזה דווקא בארה"ב - המודל התרבותי שעל פיו פורז מנהל את האידאולוגיה שלו...

      הבעיה שבארה"ב זה מנוסח בצורה איומה ומתוסבכת.

       

      אם יש לך רעיונות כיצד אפשר לעקוף את ההצעה בניסוח שאני מציע, אשמח  אם תעלה  את זה לדיון ולבדיקה.

      גם אם יישארו קצת מקרים שאפשר יהיה, ובלבד שאת הרוב כיסינו  - דיינו.

        25/2/09 06:47:


      שלום דור,

       

      יישר כוח על הפוסט המעמיק והמצוין הזה. זאת דרכו של עולם, כשמישהו כותב על נושא כה חשוב כמו זה, אנשים כמעט לא קוראים אותו ופחות מכך מתייחסים אליו.

      אני שמח לגלות שאתה אבי הרחש-בחש בתחום זה שעל אודותיו אני שומע בשנים האחרונות.

      יש בכל הסיפור רק היבט אחד מתסכל: זה מסוג החוקים שיותר משנועדו להיאכף, הם נולדו להיעקף: ברגע שהוא ייכנס לתוקף (במהרה בימינו), יתחילו לנסות לגלות בו פרצות.

       

      כל טוב,

       

      מיקי

        24/2/09 22:51:

      רוב תודות, אשמח לכל עזרה!

       

      התחלתי לעבוד על זה ב 2001/2002. אז עוד לא הבנתי כמה זה עמוק.

      מאז,

      יש מספר אנשי אקדמיה וגם מהתקשורת שהביעו תמיכה ברעיון.

      בעבר דובר על שלוש הצעות חוק, שסטו מהמתווה שהתכוונתי. כולן נתקעו ואולי טוב שכך:
      א-שר המשפטים דאז רמון בתאום עם משרד האוצר התחילו לקדם את זה.

        לצערי הם דיברו על תקרה שנתית של כמה מיליוני שקלים שתרוקן את ההצעה מתוכנה.

      ב-חיים אורון ניסה להיות חכמולוג ולהשיג ע"י ההצעה דברים שאי אפשר להשיג:

         הוא ניסה לגרום שיהיה מניע להעלות את שכר הזוטרים, והציע פער/יחס בין השכר המקסימלי והמינימלי, שמעבר לו השכר לא יוכר כהוצאה. הבעיה בזה שיהיה קל מאוד לעקוף את זה, וגרוע מכך, תהיה נטייה להוציא עובדים בשכר נמוך אל מחוץ לחברה וליצור עובדי קבלן נוספים.

      ג-שלי יחימוביץ שמעה השגות שלי בעניין וניסתה לסתום את הפרצה בהצעת החוק שהגישה.

        אני בספק עד כמה סגירת הפרצות שלה היתה מצליחה.

       

      לדעתי צריך להיצמד לתקרה פשוטה אחת. אני ממליץ על תקרת השכר של הביטוח הלאומי (שכר חודשי של כ 35000 ש"ח) , שעד אליה משלמים ביטוח לאומי ומס בריאות, ומעבר לה השכר לא יוכר כהוצאה.

        22/2/09 17:27:

      דור, יפה כתבת. רציני, יסודי, מקצועי ומעמיק. אזמח לעזור לך לקדם את הצעת החוק מול אחד מחברי הכנסת הרלואנטיים.

      שבוע טוב,

      עדי

      פרופיל

      levydor
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין

      פוסטים אחרונים

      ספרים מומלצים