החיים הם לא רק שחור ולבן....אבל השילוב בינהם יוצר קסמים....
כותבת את עצמי אוהבת
כותבת את עצמי מרגישה
כותבת את עצמי כואבת
כותבת את עצמי עצובה
כותבת את עצמי מעודדת
כותבת את עצמי מזדהה
כותבת את עצמי וזו הבמה
מעדיפה תגובות על כוכבים
ומודה לכל מי שמשתתף בהגיגיי
איריס
פוסטים אחרונים
- חווייה סוערת 18/2/15
- המלצה חמה לחנוכה - פסטיבל "טעם כנרת" ( פוסט מצלום ) 6/12/12
- שייטים צעירים יוצאים להרפתקה ונהנים יותר 30/7/12
- משוחררת מהחוטים 18/2/12
- אהבה מאוחרת - מחזה מאת דוד אשוח ז"ל 21/1/12
- שלוש מילים שהן המון 20/9/11
ארכיון
0
הקויוט שבי
כל הלילה קראתי לך כמו זאב ערבות מיילל מול ירח מחפשת אותך בצללים מושיטה יד ותופסת אויר... השם שלך נלחש משפתיי אות אחר אות מביטה בהן מתפוגגות בערפל ונעלמות... אומרים - חיים ומוות ביד הלשון והפעם הרגשתי את זה בלבי, לא התכוונתי להכאיב זה הקויוט* שבי. כל הלילה קראתי לך הרגשתי נופלת...נופלת....ואין כלום מאחוריי רק שמיים שחורים והירח מסתתר מאחורי עננים. בוא תושיט לי יד אהובי בוא ותציל אותי מעצמי כי אתה הוא הקסם שלי...
*הקויוט נמצא בקלפי הטוטם שלי והוא מסמל זאב ערבות רב תעלולים, שטומן לעצמו מלכודות, נופל בהן ופוגע בעצמו.... ולפעמים גם באחרים...
Up Where We Belong JOE COCKER & JENNIFER WARNESFrom An Officer and a Gentleman Who knows what tomorrow brings In a world where few hearts survive All I know is the way I feel When its real I leep it alive The road is long there are mountains in the way Love lift us up where we belong Where the eagles fly on a mountan high Love lift us up where we belong Far from the world below Where the clear winds blow Some hang on to usued to be Live there life looking behind All we have is here and now All our lives out there to find The road is long and there are mountains in my way But we climb the stairs everyday Chorus Time goes by no time to cry Just you and I alone |
תגובות (18)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
איריסקה נשמה יקרה,
להקשיב לקולך
הנישא בינות רוחך
אהובך האמיתי כבר איתך
מולך, לצידך, בתוכך.. רך
גם אני פעם קראתי לו
לאיש הזה שיבוא ויציל אותי
הוא בא, כן, הם מגיעים שקוראים להם
אבל אז
הבנתי
שיש רק אדם אחד בכל העולם הזה שבאמת יכול להציל אותי
אני...
אוהבת לקרוא אותך....
כשהיינו ילדים אמרנו "מכה עוברת - מילה נשארת". ועד היום זה כך, כנראה לתמיד.
מלים קשות נשארות בראש לאורך ימים ויש שממלאות אותו ולא משאירות מקום.
אבל מלים יכולות גם להרים אותנו, ו"לעשות תיקון" למה שקלקלנו.
בטוח שתמצאי (או כבר מצאת) בליבך את המלים הנכונות.
הבוקר עלה...והאיר.....בעוצמה....
לילה ללא שקט.....אבל עם המון אהבה
תודה מקסימה
זה רק לילה כזה
ותמיד תמיד עולה הבוקר
ואולי הוא גם הצטרף
והפך את זה לסמפוניית יללות קסומה מול ירח....
עד שהשמיים התמלאו בכוכבים
נכון...
ואת, מקסימה אחת
תמיד מגיעה אלי בזמן הנכון....
אז תודה
תודה
ואולי הוא בכלל שמע?
אמא פולניה לפחות ?????..
ואני יפתי - את המעשה הטוב שלי מסתבר שאם כך - היום כבר עשיתי....:)
אמא !!!
איזה תגובה.....
היפלת אותי מכסא.....
חשבתי למחוק את הפוסט אבל אחרי תגובה כזאת....
אין מצב...
אוף אילו עוצמות
וכמה תשוקה יש באהבה הזאת שלך.
לו רק הירח אני בזמן קריות הקיוט הזה שבך...
אוהב אותך פראית ככה, זה טוב לנשמה (שלך - לא שלי.....:) )
צודקת....
אין עלייך מקסימה
חיבוק חזרה
אין שום צורך להציל אותך מעצמך איריס יקרה שלי. את בסדר גמור כפי שאת, עם הקויוט וכל השאר.
כולנו הולכים בדרך החיים. לפעמים טועים ואז מגלים שבכלל לא טעינו, רק התנסינו ולמדנו.
חיבוק ממני.
אורנה
שיר נפלא...עמוק ונוגע.....
בכל פעם מחדש את מפתיעה עם היכולות שבך.....
וליללת הזאבים....אתמול בלילה...היגיע להקת תנים...ממש פה ליד האורווה
ופצחו ביללות ....בעוצמות שהרבה זמן לא שמעתי כל כך קרוב..
ובקול כזה חזק.....ולא היפסיקו לילל.....עד שחשבתי לצאת ולירות כדור באוויר להבריח אותם....
הייתי בטוח שהם מתנפלים על הסוסים.....
שפתחתי את הדלת לצאת....הם פשוט נעלמו......
יקירתי, לא צריך לקרוא
זה פשוט מגיע בזמן הנכון...
שיר מקסים...