חשבתם כבר מה תרצו שיהיה כתוב לכם על המצבה? עלה לי רעיון להציע לכם את שירותיי לכתיבת אפיטף: טקסט מחורז שמתאר את פועלכם בחייכם, אולי של תכונות מיוחדות, הישגים, הדרך המקורית שבה מתתם, ביטויי צער של המשפחה והקרובים, משהו מתוך העקרונות שהלכתם לפיהם, איזה מוטו היה לכם, (או איזה אוטו: "היה לו מרצדס בנץ"), אולי עצה טובה לבאים אחריכם. (היה איש אחד שהשאיר על מצבתו מתכון לעוגה, למשל). גם אם אין לכם הרבה כסף לסתת משהו עם הרבה אותיות, אפשר להסתפק במסר של משפט קצר. (רציתי למשל, לכתוב על המצבה של אבא שלי: "נמוג בעשן", כי הוא היה מעשן כבד, אבל האחיות שלי לא התלהבו). אגב: בעידן האינטרנט, בתי הקברות הווירטואליים יהפכו לאתרי הזיכרון העיקריים (ליטרלי) שינציחו בצורה הטובה ביותר. (מכיוון שלא יהיה צורך לכתוב באבן, שזה ממש לואו-טק ועולה ביוקר, האפיטף יכול להיות בכל אורך שהוא.) זה יהיה די דומה לבלוג ברשת חברתית. (רק של מתים). עדיין לא חשבתי איך לתמחר. אני מצרפת שלושה אפיטפים לדוגמה, כמה ויזואלים שמצאתי ברשת ואופציות נוספות.
אפיטף לשמרטף
כאן נחה היד שנענעה את העריסה נדם שיר הערש שלה וגווע במדינת הגמדים נרדם הצבא העייפות הכריעה, המערכת קרסה כשבכי תינוק פילח לבבה
עכשיו היא סוף סוף ישנה בשלווה
אשה בשחור
ליקיריי המומי הצער הבאים לבכותני במקום זה דעו כי בחרתי בשיש שחור שהרי שחור זה מרזה
הוא היה איש גדול
כאן שוכב לו מוישה גרויס שחשב את עצמו א גנצע גסטרונום ואף פעם לא ידע להגיד הויס כך הזמין סוף נורא ואיום מגשים של בורקס הוא היה תוקע הוא אכל ואכל – עד שהתפקע
עכשיו הוא רעב בגיהנום
תפריט משפטים לקבר של אמא פולנייה:
סליחה שאני לא יכולה להחזיר ביקור. לא חבל על הפרחים? זה קבר. לא ספסל. השכנים לא משהו. משמאלי דוקטור, מימיני עורך דין. זאת מנוחה? גם עכשיו אני לא מצליחה לעצום עין אתם ממשיכים להדאיג אותי עם מי השארתם את הילדים? כמה עלה השיש? ביקשתי משהו פשוט. לא מנקר עיניים. אבל יותר יפה משל ברוניה. ממילא אתם לא באים לבקר. גם אני הייתי צעירה ויפה. אמרתי לכם שאני אגמור בקבר. עכשיו אתם מרוצים? ככה מתנהגים לאמא? הנה. אני מתה. עכשיו יותר טוב לכם? אני כבר לא מפריעה ולא מתערבת. העצירות הרגה אותי. בסוף צדקתי! המילה האחרונה: אמרתי לכם?
אפיטף - קלסיקה
|
nilibek
בתגובה על ליצן רפואי
תגובות (32)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
זה באמת הזכיר לי שאמא שלי היתה אומרת: "את תורידי אותי ביגון שאולה" (ככה מדברת מורה בישראל) או "בת נעוות המרדות".
מעולה. כשיהיה לי זמן גם אסתכל בלינק כמו שצריך.
כתובות קבר מומלצות:
אמרתי לכם שזה יקרה, אבל לא רציתם לשמוע.
תכבו את האור בשרותים כשאתם חוזרים הביתה.
תשקו פה מסביב.
מחכה לכם, אבל אל תמהרו.
קראתי פעם כיתובית על מצבת כלב: כאן לא נובחים עלי יותר.
גדול
מחייך
תרגיל רוחני מקובל - לדמיין מה יכתבו על המצבה, מה יגידו בהלוויה ואם זה לא ממש מוצלח, לשפר את הפרזנטציה שלנו -ע-כ-שיו. אז שתהיה לכולנו הלוויה מופלאה (וחיים מהנים)
חיבוק לך יקירה
\
:)
על שלי:
רעיל! אסור להאכיל תולעים.
אני לא רוצה להדחף עם הפתולוגיות שלי,
אבל אני חייבת לציין, שלעיתים, בעתות מצוקה,
אני מרחפת בדמיוני אל ההללוויה שתהיה לי,
כל האנשים שידחפו מרפקים בדרך לחלקה,
הו,
זה ממלא אותי חיות.
בחיי.
גדולה את ! אפשר לגוון את הנוסח, מדי פעם? את יודעת, האוכלוסיה בבית
הקברות משתנה, הביקוש משתנה, אולי נארגן הזמנות למסיבות בגן עדן,
טרק לגיהנום...
איזה קטע - את צודקת
אבל יש שם כל מיני דברים חשובים לחיים שלאחר המוות כמו הזמנת מקום טיסה, רכב שכור, יעוץ פיננסי וכאלה. ממש מפחיד לדעת שכל האבוג'ראס הזה קיים גם בצד השני
הצחקת אותי הרבה
הרבה יותר טוב מכל אלו שלוקחים גם את מותם ברצינות רבה מדי..
כשיתפתחו המצבות הדיגיטליות יראו תחות עלייה ב"פחחח" ו"חחחח" שנפוצות גם בטוקבקיי ופורומי ארצנו,
אך גם נפוצות כמילים אחרונות בהחלט.
סה רעיון מקורי !
ויש את הסגנון החרדי שמנסה לעשות אקרוסטיכון.למשל עליהיו יכולים לכתוב
ד - דפק על הסטנדדר כשהיו הרבהדיבורים בשעת התפילה.
נ - נתן צדקה לכל מי שביקש.
י - ירושלמי ובבלי היו תמיד פתוחים על שולחנו
א - אוהב את הבריות וקרבן לתורה
ל - למדן עצום ! עצום! סיים עשר פעמים את הש"ס עם מפרשים !
וליד הקבר של אמא שלי כתוב על המצבה של איש אחד
"איש אופטימי"...
את כבר ציינת פעם שפוסטים באים בצרורות. גם האחרון שלי נוגע , איך לא, במוות,אם כי ממבט לא מי יודע מה משועשע.
בכל אופן, לגבי המצבה, לא יותר רומנטי לפזר את עפרי ברוח ?
עכשיו זה הסוף וכולם להריע
הנה אני מתהדרת בדירה ברקיע
היה לי נחמד, אך שמחתי לעזוב
ושמואל באהבה המשך עלי לחשוב
שלום לכולם, ולא להתראות
ואת הקארמה - הקפידו לנקות!
החיים זה לא צחוק, את זה אתם יודעים
כי גם אתם לא תצאו מהם בחיים!
החלטתי :)
"אופסס" יספיק
אחלה פוסט מורבידי. לרוחי ממש
במקרה שלי, אין לי כוונה לתפוס מקום גם אחרי מותי.
שישרפו ויפזרו מתחת לאיזה עץ.
אז האפיטף (הוירטואלי) יהיה "חלפה עם הרוח"? אולי...
רעיון מקברי מקסים....
אז ככה : מכאן דניאלה חופשייה להמריא !!!!
אבל איך אוודה שכתבו בדיוק את מה שביקשתי ולא הוסיפו " היא חשבה ש..../ ציפתה ש..." ?????
ברצינות?
עסק לא רע-בהצלחה
כדאי לחשוב ולתכנן מראש!?!
ציפי
למה בעצם לא היה לנו ב"חיים אחרים" מדור בשם "רוח הדברים"? זה שם לא רע למדור שעוסק בספוקי אובג'קטס, כמו "דיבוק" שנאחז בחפצי הבית או לחילופין מדור לפנג שוואי. נו, טוב. מאוחר מדי.
אל תאתגרי אותי או תתגרי בי! אני אתפור לך אפיטף על פי מידתך! (אבל צדקת בקשר לרוח הדברים...)
את גדולה!!!
מאד משעשע, כרגיל.
אבל צר לי לאכזב - במקרה שלי שירותייך יהיו מיותרים לחלוטין.
כל מה שיהיה כתוב זה - סוף סוף!
אולי בתוספת - ברוך שפטרנו...
אבל בהספדים דוט קום, אין הספדים.
אחלה רעיון
www.hespedim.com
סבא שלי סיפר לי, ממזמן, שבשער הכניסה לבית הקברות בעיר בה גר ברומניה היה כתוב (וברומנית זה נשמע הרבה יותר טוב):
כמו שאתה היום - הייתי גם אני. כמו שאני היום - תהיה גם אתה.
אם כבר לינק אז
http://www.youtube.com/watch?v=BoHzjkdeb1U&feature=PlayList&p=801F95422C8F496A&playnext=1&index=11
נהדר.
הדבר הטוב הראשון שקרה לי היום.
שכחתי להוסיף לינק מעניין:
A Grave Affair
איזה שם נהדר והולם לאתר כזה.
הפולניה הפולניה
חמודה