צטט: גדעון עמיחי 2009-02-15 14:29:22

אומנות הסיפור

מאיפה אני מכיר את הנעליים האלו, הבזיקה מחשבה במוחי. מאות מחשבות רצות במהירות. והמזוודונת הזו... כל כך מוכרת. הכל מונח בצורה פלגמטית משהו. אני מרים את העיניים. חליפה לבנה מרופטת קלות, עם חלוצת משבצות כחולה...

פורסט גאמפ!!!

זה כל כך מקסים ומרגש לראות איך סרט קם לחיים, ממש מולך, ככה במקרה. בלי להתכוון. בכלל יש אימג'ים שמצליחים להחרט בזכרון שלנו לעולמים. הישיבה של פורסט על הספסל, כפות הרגליים שהיו סדורות באופן כה נוגע ללב.

כמה יצירתיות השקיעו כאן. לא הכול בבת אחת. אתה מגלה לבד, הזכרון שלך עובד שעות נוספות, ומי שבחר לספר את הסיפור עשה זאת בצורה מושלמת ממש.

בכלל, לספר סיפור זו אומנות.

 

אומרים ששום דבר לא מקרי בחיים... אז הנה עוד אנקדוטה קטנה לסיום...עלינו ממש החודש עם הפרסומת החדשה של orange (הדובים). המוסיקה שצרפנו היא פס קול הסרט פורסט גאמפ...