בצלילות ארגמן,

עומק נרקם ברוויה

אל טירוף מלאות הלבנה הנשקפת

ברקיע יופיך.

כוכב זולג חלום אל שמורות עיניך

הנעורות אלי רשומות גאותך הנסחפת,

עדי שלוות לבך, המתרפק

בליטוף מתמשך,

בחיק נתיבי המשי של אורי הנעור.

רשף נשמתך הוא השתי השותת

ערב כחול עמוק

טווה את חוט השני של אמת הנצח

במארג היותי,

בורא עמי מרבד קסמים

מעבר למימדים ומילים,

נושא אותי

בעוצמת הלחישה של האחד

אל רז נשזר בפרדס.

מעבר למסכות

מאחורי ההעדר

לפני הפחד

אחד

שבחובו נשמת אלוה

האחד, שבך

אני היא.