כותרות TheMarker >
    ';

    night spirit

    פוסטים אחרונים

    מתילדה

    6 תגובות   יום ראשון, 15/2/09, 21:34

     

    מתילדה התעוררה בבהלה ממנוחתה. תחושת חנק קלה נותרה בגרונה, מרמזת לה שחלמה חלום נורא. היא התיישבה במיטתה, נושמת עמוקות ומנסה להיזכר בו. אך שבריו שהתפזרו עם רגע היקיצה חמקו ממנה, מסרבים להתלכד לידי תמונה שלמה. תחילה דחקה בו במאמץ רב, מקווה שישוב ויבהיר מה היה לה, אך כשהוסיפו התמונות המטושטשות לרצד, קמה ושבה אל סדר יומה.

     

    לאחר זמן, הופתעה מן השעה המאוחרת. הרגל עשתה לה להמתין עד שקיבתה תסמן לה, בנקישות וצפצופים, כי באה העת להתקין את ארוחתה. אז הייתה מכלה משימותיה, אוספת כליה ונדחפת אל סעודתה. אך הפעם רק כאב דק ודוקרני נמתח בין רקותיה, וחשדה בו כי נולד באותן השעות בהן לא בא דבר אל פיה. לבסוף ניחמה מן ההסבר ובחרה להתעלם מדקירותיו. ארוחתה, אף היא שינתה טבעה באותו היום: חסרת ריח הייתה, טפל טעמה ואף נצטבעה לה זו בצבעים אפרוריים, כמו דהו תחת שמש הצהריים הקופחת.

     

    אך סיימה לאכול, נפתחה דלת ביתה וילדיה פרצו לתוכו. בראותה אותם, פרשה אליהם ידיה ושניהם נענו, ממהרים לטעום חיבוקה. התחפרו בין משמניה, מניחים ראשיהם על שדיה הכבדים, חוגרים גלגל מותניה בזרועותיהם הדקיקות. אך מתילדה, שבכל יום דרוכה הייתה לקראת רגע זה, לא חשה כלל במגעם. הביטה בהם כמו חובקים הם כרית גדולה, משקיעים בה צורת גופם.

     

    'מן הסתם עייפה אני' הפטירה חרש לעצמה. פנו ילדיה לענייניהם, והיא נגשה אל המטבח להפשיר הבשר ליום המחר, לשפות המים לבישול האטריות, לרסק התבלינים להכנת הרוטב, ולקצוץ הירקות לסלט. רגע נכוותה מסיר לוהט, רגע נחתכה מסכין חד, פעם ופעמיים הלם בה פטיש העץ, ולא הבחינה אלא בתחושה עמומה של אי נחת. לא הוסחה דעתה והתמידה במלאכתה עד שתמה.

     

    כששב בעלה מעבודתו, חשה  את כובד שעות היום שחלף. שמחה חולפת רפרפה בה, על כי חלפו השעות. אך מיד נצמת גרונה בחנק קל ופעימות ליבה הואצו, נזכרה בחלום, חוששת שמא ישוב ויתקפנה בשנתה. בלילה, לא נגשה אל מיטתה ועל אף תשישותה סרגה במרץ עד שנעצמו עיניה. אז חמר בה בעלה שתפנה לשכב במיטתה.

     

    בעלה זה, נוהג היה ללטפה בלילות, מחכה שתתיר לו לבקר בתוכה. בלילות בהן סגרה דלתותיה בפניו, נרתע היה למקומו. אך הפעם חשה שאין היא קשורה לכל המעשה הזה, ואין לה אלא לפסק רגליה ולהמתין שיחלוף.

    מוקדם מכפי ששיערה, שמעה מאחוריה קול זעקה ואנחה. גופו רפה, אך נפשה שלה סערה ולא מצאה שוב מנוח. המתינה עד שתפסענה נשימותיו בקצב אחיד ובצעד רחב, או אז קמה ושבה חרש אל סריגתה.

     

    'מה היה לי, מה היה לו לגופי זה? אף שמעולם לא חיבבתיו, רגילה אני אליו, ואיך קרה שלפתע אינו שלי עוד?' חשבה, 'החלום שהפריע שנתי, שרוי במיטתי, אורב לי שם להתקילני. והרי בעודי ישנה לא אוכל לו'. היא הוסיפה להרהר באותה בעיה או שמא מחלה היא, שאין לה מזור? שהרי אין לה פצע או מכאוב ואם תפנה אל הרופא על מה תבוא בקובלנה? יאמר לה 'משחיתה את זמני'.

     

    המשיכה סורגת עד שדמעו עיניה מן המאמץ ופסקה. עודה יושבת בחשיכה, נדמה היה לה גופה כגוף אשה אחרת, או כגוף בובה, מאילו המוצבות בחלונות הראווה. 'אינני צעירה עוד ובוודאי בעת הקרובה יציקוני מיחושים ואף מכאובים עזים' חשבה לעצמה, 'היתכן כי כך נחסך ממני צער זה?'

    התפלאה מתילדה כיצד לא התבהר לה דבר זה מלכתחילה. מחתה דמעותיה.  נגשה אל הארון, שלפה ממדפו העליון שמיכה דקה, התיישבה על כורסתה ונתעטפה בה, מותירה את חלומה לצד בעלה.

     

     

     

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (6)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        28/3/09 03:46:
        23/2/09 22:57:
      יופי של סיפור.
        18/2/09 14:51:

       

      סאני, תודה על הקריאה הרגישה והתגובה המרגשת.

      נדמה לי שהתחושה שנותרה בך, דומה לתחושותיה של מתילדה: יותר משהיא יודעת מי היא, היא מרגישה את החללים הקטנים שהיא מותירה אחריה...

       

      אני שמחה שהצלחתי לכתוב הפעם בסגנון פחות צפוי ומוכר.  וכמו  כל דבר חדש, הפידבק מאד משמעותי,

      אז שוב תודה על שמילאת את החלל הזה...

        18/2/09 10:27:

      הסיפור הזה, אני קוראת אותו שוב ושוב ומתקשה לחבר אותו אלייך(:

      יש בה משהו מאוד נוגע במתילדה שלך, מכמיר לב. אני מהלכת איתה ומרגישה שהיא קצת כמו העקבות האלו בשלג, ששמת בעמוד הראשי, מותירה סימנים, מתפרשת לי על הרשתית, אבל נותרת מופשטת, תמונה מסקרנת שאני רואה רק חלק קטן ממנה. יותר משאני יודעת מי היא, אני מרגישה את החללים  הקטנים שהיא מותירה אחריה. השאירה את חלומה לצד בעלה - זה נפלא.

        17/2/09 00:29:


      תודה דניאל שקראת!

      אם מתאים לך לפרט, אשמח לשמוע עוד...

        16/2/09 21:59:
      מעניין

      תגובות אחרונות

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      רוח לילה
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין