עברה לה כבר שנה והנה הם שוב, מתרגשים, תופרים, בונים, מלחינים, מקליטים, מסדרים, מפקיעים מחירים, מחכים ומלאים אנרגיות מחודשות. גם השנה כמו בשנה שעברה, מליוני אנשים שמחים יפזזו בקצב הסמבה הפורטוגזית אחרי משאית ענקית הנושאת זמרים נוצצים, רקדנים מנצנצים ואנשים ששילמו המון כסף כדי לרקוד לידם בקומה העליונה של המשאית עמוסת השימחה.

הקרנבל בסלבדור מהווה גן עדן בן חמישה ימים לחובבי החיים השמחים. חמישה לילות רוויי מוסיקה מכל העולם מתנגנת בקולי קולות מתוך משאית שעושה דרכה לאיטה מספר קילומטרים, מוקפת מעריצים עם חולצות תואמות בין חבלים ומעבר לחבלים כאלה בחולצות צבעוניות או בלי חולצות בכלל....

ההתרגשות ושימחת החיים המאפיינת את הקרנבל מהווה תחושה משכרת וממכרת ומותירה זכרון מתוק שמתחדש, כנראה, מידי שנה.

הימים בתקופת הקרנבל בסלבדור דומים מאד אחד למישנהו אך חופנים ניואנסים שונים מידי יום, ניואנסים צבעוניים ומגוונים.

בבוקר שזה יותר צהריים, מתעוררים לצלילי חבורות שכבר החלו להתארגן למסיבות הערב, הם מתחילים להתאמן כבר במשך היום. מתארגנים כקבוצה אורגנית ובליווי תופים ומחולות מתחילים לצעוד בצעדי הסמבה ברחובות סלבדור. אחרי הצצה קלה וריקוד בוקר לצד הקבוצה החולפת מארגנים ארוחת בוקר, קופצים לבריכה במלון הזול שבטעות מצאנו לנו ויוצאים לרחובות או לים. חלק מהחברים מתחילים לארגן אלכוהול לערב, אחרים הולכים לחוף הים, לשוק שנמצא ליד הנמל ויש כאלה שסתם מסתלבטים להם עוד כמה שעות על שפת הבריכה.

בערב מתחילים לשתות לקול המשאיות החולפות שני רוחובות מאיתנו ואט אט מתחילים אנשים לוודא שאין עליהם ציוד מיותר ויותר מריאלים בודדים ויורדים לרחוב. צופים בצעירים שכבר הספיקו להשתכר כהוגן ומטילים את צרכיהם בצידי הרחוב וממשיכים לכיוון בהה, הרחוב הראשי.

אוחזים יד ביד מפלסים דרך בקושי לצד השני של הרחוב ומחכים למשאית "שווה" שתעבור. כשזו מגיעה מצטרפים להמון ומתחילים לפזז ללא הכרה, מניחים לברזילאים חמודים ללמד אותנו את צעדי הסמבה.

מטפסים במעלה הרחוב ולאחר מניחים למשאית להוביל אותנו גם במורדו של זה ולפתע גשם עז שוטף את גופותינו המזיעים ואנו, ממשיכים בחיוך וריקוד סוחף עוד יותר את מסע הריקוד. לרקוד בגשם שוטף וזרמי מים סוחפים לאורך הכביש זו חוויה מטורפת. המקומיים מבסוטים מאיתנו, כל רגע מזמינים אותנו לפחית שתיה, אנחנו נכנסים לאווירה ומזמינים אותם חזרה, הכל כמובן תוך כדי תנועה. כאשר האווירה מתחממת למרות הקור העז... מתחילה התרחשות בלתי צפויה.... קוקוסים מתחילים לעוף באוויר, אנשים רצים לכל עבר וחברינו החדשים מצביעים על אזור התיגרה ומושכים אותנו למקום מסתור, משטרה מגיעה, צעירים נעצרים, מוכים באלות ומובלים, לא אחר כבוד, לקראוון המעצר ברחוב הסמוך... אנחנו מודים לחברינו החדשים על השמירה הצמודה ורצים למלון להתייבש, כמובן אחרי שקבענו איתם שמחר נפגש כאן שוב. בריצה מפלסים שוב בקושי את דרכינו ומגיעים למלון... פלביו אב הבית מקיץ משנתו לקול הפעמון ופותח לנו את הדלת בברכת "הולה" ידידותית. אנחנו ממהרים למעלה ו... קופצים לברכה. הגשם פוסק, החברה רובם חזרו ואנו יוצאים למסע סמבה נוסף. משאית חדשה, חברים חדשים, חיוכים לא פוסקים. לפנות בוקר חוזרים ושוב מתאחדים, שוב ברכה, מקלחת והופ 5 בבוקר, צריך גם לישון...

ושוב פספסנו את ארוחת הבוקר של פלביו... מכינים לנו איזה חביתה וסלט, צופים בחבורת ילדים בליווי גננות וכמה הורים שרוקדים במורד הרחוב לצלילי התופים והמחולות, נותנים כמה צעדי סמבה שלמדנו ממרקוס אתמול וקופצים לברכה. שניים הלכו לקנות אלכוהול... מקווים שהיום לא נתקל בקוקוסים עפים מעל ראשינו. אבל הקוקוסים לא חזרו על עצמם, והמשאיות התגלו שמחות וגדולות יותר מאחת לשניה, גשם כבר לא ירד עלינו בלילות הנותרים לסיום הקרנבל והגופיות היו רטובות רק מזיעה וקצת אלכוהול...

עוד כמה ימים לפתיחת ארועי קרנבל 2009 שבטח יהיה מהממם, שמח ונוצץ.... אך השנה ילקה בחסר... חוסר של 12 חברה מקסימים שהיו ביחד בסלבדור, בקרנבל 2008.