כלום
סערות-סופות מוחיות
פוסטים אחרונים
- ושוב אתה 8/6/16
- ושוב אתה 8/6/16
- אם - רודיארד קיפלינג - לגזור ולשמור 18/12/15
- התאהבתי 5/11/15
- האמנם 28/10/15
- עיתונות ומה שבינה 5/10/15
ארכיון
חיים - סיכום זמני (Thelonious Monk - Don't blame me - 1966)
נוברת בשעות יום בחדרים נטושים נוגסת בחיי לילה תמיד לבד עד אשמורת שלישית פוסעת בשבילי הזיקה לציון תמתי ברגלים יחפות
חוברת לחסרי בית אוספת דייגים על רישתם הריקה מלקטת אבנים ללעיסה ולמעגל אינדיאני מפתה פוליטיקאים בעירום נפשי לשנות דעתם מנגנת בחלילית רק בתחנות רכבת נידחות
בחצאית פעמון וידיים מונפות רוקדת ושאבתם על גג מיגדל המים הדולף באבק המדבר מתאבנת לצליל תופים ומוצצצת עסיס מפרחי כפפות השועל הרעילים
מועכת דופק לב למראה ציוריו של השכן אחרי ששרפה את ציוריה שלה חיה בפשטות אינסופית של יצירה מתמשכת שלא באה על סיפוקה זה שנים הרבה
שואפת לקירבה עשן שפלטו אחרים שואבת אהבה בחצרות נטושות כנגד כל הסיכויים מתנצלת על שהיה ועל שיהיה
|
תגובות (77)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
תודה רבה רבה.
מירה
כמה יפה, נוגע ומרגש
*
שלום לך. התגעגעתי. תודה שביקרת.
אמרת הרבה דברים וסיכמת - "...עד המכה הבאה....." שכולנו יודעים שהיא תגיע.
ואפילו יודעים מי יביא אותה. אבל לא אנחנו נמנע אותה.
מירה
הרבה מאד בקרים מתחילים עם ה"הכל הולך פייפן". אבל נגמרים באהבה לחיים.
אני חושב שזו תגובה טבעית לשינויים שחלים מסביב (בהכרח) ומשינויים שחלים אצלינו.
אחרי שהחול ישקע יתבהר המצב, וגם הראות תתבהר,
....עד המכה הבאה....
כמה טוב לי שבאתי במקרה.
הארומה.......
ההגשה שלך מזכירה לי מופע בלתי נשכח מלפני מיליון שנה: "אהבה וג'ז" (גדעון זינגר ונדמה לי שדני גוטפריד)
ארוץ להירשם - שוב.
תודה יקירה.
שמחתי עם ביקורך.
מירה
מלקטת אבנים ללעיסה ולמעגל אינדיאני
נפלא מירה. שורה מופלאה.
הגזמת לטובתי - ותודתי שלוחה אליך על פני כל הקרחונים
והמלאכים.
מירה
תודה רבה יקירה.
תודה רבה.
מירה
(לא באמת מתנצלת.....)
מתנצלת על שהיה ועל שיהיה
מירה, תתנהגי יפה, הילדים מסתכלים (:
הנה אתה, אהובי.
כן. כמו שאמרת אבל אולי הסדר קצת שונה.
הייתי אומרת עוברת-נוסעת תמידית-חולפת.......
תודה שעזרת
מירה
הי דניאלה,
רואה אותך מציירת אותה.
מפוזרת. ...מלוכלכת.... מתפזרת לצדדים.....
שיער רסטות......
בינינו - מי לומד משהו מהחיים???.
אני לא.
תודה
מירה
תודה תודה, תמר,
שמחה שאהבת את תלוניוס אהובי.
כמובן לא אישי, אלא מה???????????..
מירה
תודה רבה.
מסכימה עם כל מילה - העיקר הרגישות.
מי כמוך יודעת.
מחבקת בחוזר
מירה
פעם אנחנו פה והרבה שם
ובין לבין אנחנו לומדים
או שלא
דניאלה
מירה'לה, הצלילים מאוד אופטימיים דווקא, לעומת הכתוב.
שמחה שזה לא אישי עליך..אך הכתיבה נפלאה כתמיד.
רק טוב!
תמר
רק מי שיש לו רגישות כמו שלך יכול להרגיש את החיים.
ואת מרגישה ונוגעת
ובחיים האלה אין אושר בלי כאב, זו עסקת חבילה.
צריך רק לדעת לא להישאב למקומות שאנחנו לא רוצים להיות שם.
חיבוק ו *
תודה.
אני מנסה. הכיסא נשבר. ..נפלתי... הנשימה נעתקה לי. ..התחלתי לפזול...
התנפח לי האף...צמחה לי חטוטרת... על הישבן אני לא מדברת....
סססתתתאאאםםם.
יום נפלא
מירה
מירה את יכולה להרגע ,
אחרי כתיבה כזו כל מה שנשאר זה להתרווח אחורה ,לנשום עמוק ולנוח...
תודה אבי,
על המחמאות ועל ההבנה.
מירה
תודה למשכימי קום.
אכן. אנחנו תמיד "בין" משהו למשהו
ובוחרים באיזה שהוא צד.
במקרה הזה - הצד היה, כנראה, נכון
מירה
הי מירה
למרות הכל
אם נביט על הטוב שבדבר
(וגם בדברים עצובים וקשים אפשר למצוא בהם גם משהו טוב)
היו לה חיים מרתקים
לא משעמים בכלל.
מה גם שכתבת נפלא..*.
הי למירה!
הריקוד הזה בין עצב לשמחה, תקווה ויאוש מוציא ממך טוב, בסופו של דבר!
אני מקוה שיצירה משאירה אותך בצד הנכון של הלחם.
תודה גם עבור הפסנתר.
תודה רבה. איך מגיעים לסטודיו???????????
מירה
תודה על הערתך. אני אחשוב איך בדרכים אחרות אצליח
להעביר את התחושה של "החיים בזבל".
מעריכה את תגובתך מאוד.
מירה
TODA RABA.
KATAVTI BELIBI ET KOL MA SHE'AMARTA.
ATA TACHTOM.......
MIRA
יש לי חושים חהחהחהחהחה
סתם יש לי רגישות גבוהה לאנשים.
אוהבת
תודה לילי.
יש מקרים בהם הכותב אינו מודע לכתיבתו, והקורא מזהה
דברים ...........
אז תודה וחיבוק ענק.
מירה
תודה רבה רבה.
מחיבוקך התחזקתי.
מחבקת בחזרה חזק יותר.
מירה
תודה לך חבר יקר ומעניין
מירה
אסתר יקירה,
תודה תודה תודה
התנצלות כחלק מההתקפלות של הדמות.
זו לא אני !!!!!!!!!!
זו היא !!!!!!!!!!!
מירה
גם נכון.
גם מדינה.
הכל הולך פייפן .........
תודה.
מירה
הי את,
את הרי מכירה אותי, לא?
זה לא עלי !!!!!!!!!!!
אמא
תודה יורם.
שמחה שריגשתי.
מירה
תודה לך איש חושב וכותב..
מירה
איך את קולטת דברים עוד לפני שצילמת אותם????????????????
תודה
מירה
תודה רבה רבה.
החיים הם לא הנגדה???????????...
מירה
כן. צודק. יותר מתמיד.........
גם הפסנתר חשוב יותר..
מירה ותודה לך.
שמחה שנגעתי. ולו לרגע. רציתי לשתף בהחמצה של החיים.
(לא שלי.....)
תודה
מירה
תודה.
כן הרבה יותר טוב. השתחררתי מהרוע. שחררתי כשלונות.
עצמתי עיניים מקינאה....ועוד ועוד.
ממש טוב.
מודה לך
מירה
תודה
הייתי שמחה לו היית
את מוכנה לשיר בבר בלוז אפלולי?
אני אלחין !!!
מירה
תודה. כי מה שעלה הוא הוא העיקר.
אהבתי את תגובתך.
מירה
שמחה באהבותיך....ומודה.
אשוב אחר ימות הבציר....
מירה
שנים שאני מתאמצת לגעת בך - ואתה, כלום.
אז תודה
מירה
(נה נה נה נה נה נה .....)
אם אהבת את הפסנתר - דייני.
תודה
מירה
תודה.
אילת יקירה,
זה רק שיר !!!!!
מירה
מאשרת.
מירה
כל מה שכתבת - נכון ותודה.
אז אפשר חיבוק?
מירה
תודה מכל הלב
מירה
לחצוני יו טיוב!
הכל ביגלל מכחול קטן
היו 1500 ערבים מלווים במוסיקה בסטודיו
"תשליך" שנתי
הנקזות
הטהרות
אפשר להתחיל
פה ושם התבזות נוספת
החיים הם תהליך התנסות בלתי פוסקת
יונקת בכל רגע מפיטמת חיים | עבשה
נוברת בשעות יום בחדרים | נטושים
הייתי מורידה שתי מילים אלו
le mi?
le mira
shalom
iashavti echanti a pipoca ve ...
chaim shlemim mul einai
muchsheret im
atchalat a chaim
lefanaich
tavi niar
ani chotem lemata
iedid netzach
o historia
rak, ve rak
le ele
she mevinim oto
כתיבה נוגעת עד מאוד.
ראיתי משהו אחר...
בעיניי,
רק אישה עוצמתית וחזקה יכולה
לתאר כך
תוכן מורכב שכזה...
את גדולה!
חיבוק עוטף
למירה היקרה!
איזה תיאור נפלא ואמין, עשיר ומגוון,
בתכנים מגעים והתנסויות.*
לא מבינה מדוע ההתנצלות? על העבר ולקראת העתיד?
בטוחתני שהעולם היה נראה הרבה יותר יפה לו היו רבים ורבות שכמותך.
בברכה
אסתר
כתיבה יפה.. וחזקה..
איכשהו מתקשרת לי דווקא למדינה..
לא עצוב קצת...אמא?
מלא דמיון ורגש !
מקסים.
לא נראה כמו סיכום, יותר כמו תמונת מצב עדכנית.
אלו החיים שלנו יקירתי וטוב שכך.....
דימויים נהדרים.
סיפור חיים מלא, גדוש, טעון
ובכל זאת מותיר תחושה של ריקנות.
הנגדה יפה.
עושה רושם של פרודיה על החיים.
מילותייך וצלילי הפסנתר,
מתארים כאב מתובלים בהרבה אופטימיות.
בנימה של גיחוך ציני ממתיק סוד.
נפלא !
עצבות טובה מניתוק.
עצבות טובה מפעלתנות הדוחקת אותה.
עצבות היא חיבור.
האם באמת הקריאה שלי יכולה במעט להפר אותה?
מקוה שכן.
בשלי נגעת.
מה שלומך ,היום?
מקווה שטוב יותר מהיום שכתבת את השיר הקשה הזה ..
למרות מילות הסיכום ...
עוד יבואו ימים טובים אחרי....אני מאחלת ...
יום טוב...
מעט מילים המכילות סיפור חיים שלם.
נשמע כאילו מישהי אמורה לשיר את שירך בבר בלוז אפלולי :)
מדהים כמו תמיד!
מירה היקרה,
המשוטטת במרחבי הנפש,
נתקלת במציאות ולומדת על עצמה כל פעם שוב פעם ושוב פעם,
הטקסט הוא חכם נוקב ונוגע למציאות קשה
היא מהלכת יחפה בין לבין ומלקטת לעצמה את פרורי החיים בתיקווה אולי להביא למשהו יותר נשגב וטוב
זה מה שעלה באופן האסוציאטיבי בקריאת הטקסט שלך
אהבתי
כמובן*
בוקר טוב
כמה יפה !!!!
*
אמרי נא שלא את הנושא !!!
אהבתי אותך כאדם - אהבתי אותך כאמנית ויוצרת מוכשרת .
וגם אם לפעמים המזג הרע איננו כל כך עביר
יבוא לו אחרי החורף אביב
ואת תשובי חזרה
ושוב תהיה פה אוירת פריחה ותקווה .
שלמה
מעטים הכתובים שעוד מצליחים לגעת בי
נגעת בי
מירה
נהנתי לקרוא...
למרות שתוכן הטקסט עצוב...
את כותבת ברגישות גדולה.
וצלילי הפסנתר...ערבים לאוזן.
* ליום נפלא...
הדס.
כתיבה מעולה של מציאות קשה...
*
יפה ואומר הכל.
אהבבתי.
*
קצת מדכא אבל מבריק
קונטרסטים של חיים ומוות, של אנרגיה מול גסיסה, של יצריות מול יובש, של פעימה מול נטישה
מעולה, וגם הקליפ, הוא תותח, וטוב שצילמו את זה
קשה להבין איך מצליחים לנגן עם טבעת כזו גדולה...
*
בהצלחה