המילה סנוויץ תמיד מזכירה לי כריך לחם טרי  שזה אך יצא את תנור האפיה מרוח בממרח טעים ובין פרוסות הלחם נחה לה פרוסת נקניק/גבינה/ממרח ( ניתן לבחור יותר מפריט אחד) ומעליה עלה חסה שזה אך נקטף מגינת הירק ועוד כהנה וכהנה מיני ירקותו כולו ממתין לנגיסה הראשונה.

אבל לא על הסנוויץ הזה אני רוצה לשתף אתכם ,סנוויץ מסוג אחר  אתם יודעים מהסוג שיש לך מעליך משימות ואחריות ומתחתיך אחריות ומשימות ואתה מוצא עצמך בין המשימות והאחריות ומרגיש כמו סנוויץ.

אבא שלי איש בן 85 עבר לפני ארבע חודשים תאונת דרכים מהסוג הנפוץ בימים אלו בארצנו כזו שמונית פגעה בו את חצה את הכביש בשעות בין הערביים ונהג ה מונית היקר הזה שלא הרגיש את המכה בכנף המונית (אבא שלי איש מאד רזה הוא שקל 100 קילו) וזרק אותן לצידי הכביש והמשיך בדרכו.

וכל מיני אנשים טובים שהזמנו אמבולנס וחייגו את המספר שרשום בזיכרון הטלפון הנייד שנמצא זרוק לצידו בסיפרת החיוג המקוצר  1 (חיים זה אני)  והודיעו לי ככה בכייף תשמע אבא שלך נדרס הוא פה זרוק על הכביש תבוא !!.

כזו תאונה שברישומים של יומן המשטרה מתוייקת כתאונת פגע וברח בהולך רגל ללא עדים.

והתיק נסגר מחוסר ענין לציבור כאילו מה כבר קרה קשישי נדרס על ידי מונית והנהג נמלט ביגדיל.

ומאז התאונה הוא כבר עבר 4 ניתוחים  של מיסמורים ברגל הפגועה ,הוצאת מסמרים ,הכנסת נקזים ובקיצור מזה 4 חודשים אני נע על ציר המרחב של בית -בית חולים- בית שיקום- עבודה- בית

ומאחר והתמזל מזלי ויש לי גם עוד ילדים בתהליך התבגרות ואפילו נכדה (רואים אותה בדף שלי)

והאחריות והמשימות לא תמו  והשמחה עדין שורה בליבי.

פתאום הרגשתי כמו הסנוויץ   אבל  מה! אני לא יודע להגדיר לעצמי האם אני הממרח הכלוא בין שתי הפרוסות או אני שתי הפרוסות ואאלה עוד מעט ואתחיל לשוחח עם עצמי  נראה.

בקיצור יש תקופות בחיים שלנו שאנו כמו  הסנוויץ ובכל אופן חשוב מאד לדעת ליפול תמיד על הצד המרוח לפחות זה מקטין את החיכוך ..

יאללה ביי שיהיה יום ורוד לכולם