תשמעו, זה כבר כמה זמן אני מחזיקה את זה בלב וחייבת להוציא את הבשורה לעם

יש טלוויזיה איכותית בישראל והיא משודרת בערוץ 1.

אז נתחיל בוידוי, אין לנו כבלים, לאחר שמצאנו עצמנו מבזבזים את זמנינו לריק (ולא אהבנו את איך שאנחנו נראים :-)) ניתקנו את המעט שהיה לנו (אנשי הכבלים הודו בפנינו שמקרה כזה עוד לא קרה להם..) ונשארנו עם ערוץ 1 ו-2.

ומאז הערבים שלנו נראים כך (אחרי 20:00 שהמקסימאיה הולכת לישון).

מדליקים טלויזיה, צעקות, רעש, פרסומות אגרסיביות וכתבות יחצניות שיונית לוי מגישה מבהירים לנו שנפלנו על הערוץ הלא נכון.

ואז מעבירים לערוץ 1, ופתאום... שקט, שלווה, מקצוענות, רהיטות, מעניין, טלוויזיה במיטבה - אתם יודעים.

וככה אתמול נפלתי על תוכנית בהגשת אלדד זיו (שהוא מקסים בפני עצמו - באמנות כמו באמנות, אתם יודעים..) הגיש תוכנית בו 3 ציירים התבקשו לצייר את שלי יחימוביץ' בדירתה. איזו תוכנית רגועה, יפה, אסטטית, בטוח לא היתה עוברת את הרייטינג של ערוץ 2 - לא היה בה מספיק: "כבוד, יש כבוד, סיפור מדהים ושאר סופרלטיבים"...

אז ככה נחשפתי לדינמיקה בין שלי לציירים שייצגו זרמים וגישות באמנות ובחיי היום יום.

וגם שלי יחימוביץ' שהסירה את המסיכות (שמעולם לא התיימרה לשים) והתמסרה לציירים.

מה אני אגיד לכם, נכון, הרגשתי אחלה אחרי התוכנית, כאילו קראתי ספר או מאמר מעניין...

נכון, לא כל ערב יש תוכנית שמעניינת את כולם, ואז עושים את הדבר הנכון - מכבים את הטלוויזה ועושים דברים אחרים - תתפלאו, יש כאלה (מה דעתכם על לדבר :-)).

אז בפעם הבאה שאתם לוחצים על השלט - תזכרו את המוזיקה הכי טובה ברדיו...