עושה רושם שכל זב חוטם מקים היום רשת חברתית למשהו. חובבי צפיה בכלבי ים ממליטים? אוכלי קטניות בפסח? בועלי אלמוגים? משליכי סנאים? אל דאגה! מיד תימצא הרשת החברתית אשר תשמח לארח אתכם. אל תהססו להרשם, מיד תקבלו הצעות חברות מחבריכם הקרובים. שלא תעיזו לסרב ולהגיב לפוסטים!
בעוונותיי אני חבר בפייסבוק, לינקדאין, מייספייס והקפה. לאחרונה קיבלתי הזמנה להתחבר לרשת של THECOILS והסכמתי. גם ביקשתי להרשם לiDrink, בכל זאת חבריי לרשתות האחרות רשומים שם גם. עשיתי בדיקה, ויותר ממחצית מחבריי חברים בשלוש רשתות או יותר!
אז למה באמת צריך כל כך הרבה רשתות כדי לתקשר עם אותם אנשים? ובכלל, מה באמת צריך כדי שרשת חברתית תהיה שווה את הזמן? אם תשאלו אותי, ישנם שני גורמים עקריים ואולי עוד שניים משניים. העקריים הינם גורמים אשר מימושם בהצלחה מייצר פוטנציאל לרשת חברתית רחבה ומגוונת והם האפשרות לשווק אישי ופוטנציאל הפלירטוט. דגש על הפלירטוט. המשניים (גורמים נישתיים אשר יכולים לייצר רשת חברתית קטנה ובמרבית המקרים קצרת חיים) הם מציאת עבודה או שותפים ושיתוף מידע ותמיכה לאור בעיה משותפת.
זהו. זה אולי נראה הרבה אבל זה די מעט. אני לא יודע מה אתכם, אבל בזמן האחרון אני מרגיש מחסור בזמן אמיתי עם חברים אמיתיים תוך כדי עשיית דברים אמיתיים. |