המוכר-מדי מעורר בהלה. אתה עשוי להתעורר בבוקר ולגלות שהמיטה איננה במקומה, הראי מגלה פנים אחרות, או האדם שלצידך מתנהל באופן חשוד. הפרנויה טבועה בנו, לא באופן מקרי, בנרטיב חד-פעמי לחלוטין, ששייך לאחר ולא באמת רלוונטי "אליי". הפרנויה מעידה על העוצמה הנשגבת שהאדם הטמיע בסביבתו, עוצמה המפציצה אותו בחזרה בגירויים, נשגבים במובנם הקאנטיאני כעונג שלילי. העונג השלילי נוכח הפרנויה מעיד על תאוות הכוח שהשתקעה בחפץ, עד כדי כך שהאביזר הטכני המורכב עד-אימה והעמוס לעייפה בפרטים ממוזערים, מקרין בחזרה את העוצמה הצבורה בו – כהון צבור. הערך העודף הנצבר משקף בחזרה את הסבל והייסורים הכרוכים בהכנתו, או בהנפקת הפרט הקטן ביותר על ידי ההוויה השמישה. הפרנויה איננה רק במפה, בקווי המתאר של תכנון המכונה, או בחומרים המעוותים לצורך הבאתה לחיים. הפרנויה ממוקדת באדם הכל-כולו ממוקד בהבאת המכונה המייצרת מזעור, הנטמע כל כולו במזעור. בצדק רב מבין הפרנואיד את החלק הזעיר בטבע החיצוני שלו כקם לכלותו, כאשר העולם כולו פורק לחלקים זעירים, תת אטומים, שאימתם נותרה בגדר תעלומה. |