כותרות TheMarker >
    ';

    ארכיון

    קול ברלין 44: יום השואה הבינלאומי

    0 תגובות   יום שני, 16/2/09, 18:27
    ה' בשבט התשס"ט 30.1.09


    לפני הכל, אני רוצה להשיב פה, בפומבי, למליוני מאזינינו שהתקשרו והעירו על קוצר הפינה שלי: ובכן, במסגרת השידור אני יכולה להעלות נקודות למחשבה גרידא ותו לא. מי שמתעניין או מתעניינת ביותר מכך - מוזמן ומוזמנת לעיין בקישורים שאני מעלה בפייסבוק ובדה מרקר לגבי רעיונותי. בהצלחה.



    ביום שלישי השבוע, ציינו את יום השואה הבינלאומי. זה יום שנקבע על ידי האו"ם, כפי שניתן לקרוא בויקיפדיה, היות ואז שוחרר מחנה אושוויץ.

    בישראל, אנחנו מציינים את יום השואה בכ"ז בניסן, שבוע אחרי פסח ושבוע לפני יום הזכרון לחללי צה"ל. בזכרון הלאומי הישראלי, זה סדר הארועים. קצת קשה לישראלית, שגדלה והתחנכה בארץ, לציין את זה באמצע החורף, אבל מתרגלות, הרי מה אנחנו בסך הכל, אם לא כפר אחד קטן על הגלובוס, מעין נקודה מזערית בחלל האינסופי?

    במסגרת לימודי העצמיים בפילוסופיה, מצאתי כי פילוסופים רבים תהו אם יש אמות מידה אוניברסליות, בין השאר במוסר. גילברט הרמן, מאוניברסיטת פרינסטון אומר: "לרבים יש רעיון שאנו כור היתוך גדול של תרבויות רבות, בעלות ערכי מוסר שונים - לפחות במובנים שונים. כל עוד יש כבוד הדדי, אין צורך לשפוט מערכת מוסר שונה, אך עלינו לנסות להבינה".

    אפשר לקחת את הדיון הזה לכל מיני כיוונים, ובעצם - כל דיון שבעולם, כפי ששמענו קודם לכן את יואב ספיר, אך אני מעוניינת להתרכז בהבט המוסרי של הצביעות האנושית, בעיקר בתחום הפוליטיקה והדת, לחושך פעולתה של הכנסיה הקתולית השבוע בהשבת אחד מראשי לכהונתו על אף היותו מכחיש שואה.

    אמא שלי אמרה פעם ש"אנו קטנים מכדי להבין את מה שגדולים מאיתנו הוגים או עושים". כפולניה אסלית, היא העדיפה להפיל את התיק מעליה. אני כנראה פולניה מסוג אחר, היות ונולדתי פה ונחשבת לצברית קוצנית. לכן, אני מנסה בכל זאת להבין את המופלא ממני. פעם אולי אצליח. או שלא...

    רבות דובר, נכתב ונהגה על התהיה מדוע עמדו האומות מנגד ולא טרחו להציל את היהודים ואת שאר המושמדים. רבות קושקש על מכחישי השואה. רוע הרי לא חסר לנו. זה תמיד יצוץ בבחינת "יצר האדם רע מנעוריו" [בראשית, פרשת נח, ח' כ"א]

    רובנו, מנסה למצוא סדר בחיים, גם אלה שבדרך כלל מבולגנים. כשמשהו צורם לנו - אנו מנסים לתקנו או לפחות להגיע לאיזון כלשהו. איך אפשר לתקן רצח של אנשים רבים כל כך? איך אפשר לא להמשיך לרצוח? "או"ם שמום" טבע דוד בן גוריון את הביטוי הקולע. או"ם שמום ועולם כמנהגו נוהג, הכלבים נובחים והשיירה עוברת.

    שבת שלום מקציר.



    קישורים:
    1. ספקנות מוסרית
    2. האם המוסר יחסי?
    3. הפודקאסט של קול ברלין

    4. קול ברלין בפייסבוק


     


    דרג את התוכן:

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      קול ברלין מקציר