כותרות TheMarker >
    ';

    מטרות, אימון ומה שביניהם

    מאמנת קריירה ועסקים, מתמחה באימון אמנים, יוצרים ומעצבים. www.coach-art.com / www.coach-art.co.il
    מאמרים שלי בנושא הגדרת מטרות ומימוש ניתן לקרוא ב- www.mygoalsaver.co.il
    מוזיקאית - כותבת שירים (מוזיקה ומילים). מוזיקה שלי ניתן לשמוע ב- www.talymusic.com

    ארכיון

    סבלנות

    21 תגובות   יום שלישי, 17/2/09, 00:35


    "דרושות 20 שנה כדי להפוך להצלחה בין לילה" - אדי קנטור   

    פעמים רבות בחיי, נאלצתי ללמוד מהי סבלנות.

    בילדותי, רציתי לעבוד עם סוסים, אבל אמרו לי שאני צעירה מדי, והייתי צריכה לחכות לגיל 16.

    העבודה הראשונה בחוות סוסים (שלה כה חיכיתי וציפיתי), היתה מאכזבת ומשפילה, והתבטאה בעיקר בצחצוח מגפיו של בעל החווה.

    באותו זמן, לא ידעתי, שתוך פחות משנה, החלום שלי יתגשם בענק!

    אמי שמעה משכנה שעברה לגור בכפר שלנו, כי היא זקוקה לעזרה באילוף סוסים ותוך זמן קצר החווה שלה גדלה, והפכתי למדריכת רכיבה ומאמנת סוסים (בגיל 17). 

    זה קרה לי שוב בצבא, כאשר כקצינה בחיל הים, ייחלתי לתפקיד, שהייתי צריכה להמתין בסבלנות עד שהתנאים אפשרו שיבוץ אשה בתפקיד שהיה קודם לכן "גברי", ובתמורה "לרצות זמן" בתפקיד שפחות רציתי, אך המערכת ביקשה שאסייע במילוי התפקיד הזה. הבטחות הובטחו והופרו, ולעתים היה נראה שזה כבר לא יקרה. אבל לבסוף קיבלתי את התפקיד בזמן בבמקום הנכונים ביותר. והדרך שעברתי, העשירה אותי וחישלה אותי .

    כיום, כמאמנת המתמחה ב- אימון אמנים, אני פוגשת הרבה אנשים עם קשיי קשב וריכוז.

    אחד ההרגלים הגורמים להם סבל רב, הוא חוסר סבלנות, הרצון לעשות, להיות, לקבל הכל ועכשיו.

    כשאני מסבירה שסטטיסטית, מדברים על השקעה של  10 שנים לבניית קריירה כאמן מצליח, נופלות פניהם.

    הפרדוקס הוא, שככל שאנו חסרי סבלנות, כך הזמן נראה לנו ארוך יותר, זוחל ממש. 

    לכל דבר בעולם יש את העיתוי הנכון, הנסיון לקטוף פרי שעדיין אינו בשל, ידוע לנו כשטות ובזבוז, הרי אם נשאיר את הפרי עוד כמה ימים על העץ – הוא יבשיל ויהיה מוכן לאכילה וטעים יותר. אם נאכל אותו עכשיו, לא נהנה, ואולי אף נקבל כאב בטן.

    "הסבלנות מרה, אך פירותיה מתוקים" ז'אן ז'אק רוסו  

     

    נשים לומדות מהי סבלנות בתקופת ההריון, ובמיוחד בשבועות האחרונים... 

    גם כשאנו הולכים בנתיב של התפתחות אישית או רוחנית, עלינו לגייס סבלנות. סבלנות להשאר זמן מה באי וודאות. ציטוט שקיבלתי לאחרונה, מסכם זאת בצורה הטובה ביותר:  

    על מנת להרפות מן הבלבול,
    עלינו ללמוד לחיות עם שאלה
    ולא לדרוש כי תזכה למענה מיד.
    ד"ר ג'ון גרי

    דרג את התוכן:

      תגובות (21)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        10/9/09 20:49:

      תודה, פוסט מקסים, צריך המון סבלנות והיא תמיד משתלמת, תודה על השיתוף,

      כוכב זה מתבקש, נהנתי לקרוא את הכתוב

      ואכן לכל דבר יש את הזמן והרגע המתאים לו....

      תודה

        12/6/09 12:29:

      תודה רבה על הבלוג ועל התזכורת הכל כך נכונה.

      שגם אם אנו יודעים זאת. אנו צריכים להזכיר לעצמנו שוב ושוב ושוב...

       

      ולבסוף....

      אם מתמידים בסבלנות ובעשייה של מה שאוהבים

      קוטפים את הפירות והם נותנים עונג לרבים תורמים ולעיתים גם מביאים לידי אושר אמיתי ותחושת משמעות לקיומי.

       

      אני אוהבת להשתמש בדימוי של במבוק

      שלוקח לו זמן להבשיל ולצמוח...

      אך כשהוא מבשיל הוא צומח במהירות מדהימה לגבהים עצומים.

       

      פתגם נוסף שהולך איתי:

       

      כעומק שורשיך כך גובה צמרתך...

      השתרש וצמח!

      אז שוב תודה על הפוסט :)

       

        9/6/09 18:05:
      מסכימה לחלוטין! ראה דוגמת הזמרת הבריטית, שהתגלתה בתוכנית  'כוכב נולד' הבריטית, פרצה מהר מדי ו... איפה היא היום!
        31/5/09 14:24:

      פוסט מצויין!

      המקום שאת מתארת "סבלנות" הוא מקום שקשה לרבים להיות בו.

      יש את ה"ריק" שגורם לרוץ מהר ולעשות משהו...העיקר לעשות! (הפחד להרגיש,הפחד להיות לבד,

      תחושת ערך עצמי שמתערערת וכו').

      יש את הייאוש....ששום דבר לא מתקדם בקצב שאני רוצה....וכך נופלת מרה שחורה וקיפאון.

      יש את העיסוק בפתרונות....חייבים לייצר פתרון.....(אופייני לא רק לגברים).

      יש את הצורך בסיפוק מיידי (כפי שציינת אופייני לבעלי הפרעות קשב וריכוז).

      העצירה הזאת, גם אם לשם התבוננות פנימית וגם אם מתוך אמונה בסדר הדברים...היא זכות גדולה למי שמצליח לעשות זאת.

       

       

        31/5/09 11:30:


      נעים היה לקרוא...

       

      בהצלחה בחברות החדשה.

       

        18/5/09 20:18:


      שמחה שיצא לי להגיע לכאן בעקבות עופר- רוח כחומר.

      פוסט מצויין, תודה, גם אם מכירים את התורה,

      נחמד להיזכר בה לעיתים ולהתחזק.

        19/4/09 13:10:

      צטט: איילה גולשת 2009-04-17 22:00:19

      אכן כל דבר מגיע בעיתו...לי למשל קרה דבר דומה, שנים רבות רציתי לצייר ומחסום שבנתה המורה שלי לציור כשהייתי בכתה ה' עצר מבעדי, כשאמרה לי שאני לא יודעת לצייר...ומאז לא האמנתי בעצמי בתחום הזה , עד כדי כך שגם כשניסיתי סתם לשרבט על דף זה נראה לי דחוי לחלוטין, לפני כשנה לאחר שעברתי סדנא ב"הומיוניקיישן" זה פרץ ממני, נכון אני לא ציירת כפי שמוגדר צייר בתחום האמנות, אני מתקשקשת בצבע על הבד, אז מה? אני נהנית וזה מה שחשוב, גם שיש האומרים שהציורים שלי יפים. אז כנראה שזה היה צריך לקרות כשקרה...וגם מה שחשוב הוא איך אני מרגישה את זה ולא אחרים...חיוך

       

       

      הי איילה,

      תודה על השיתוף בסיפור אישי ומעצים. תהני מכל רגע!

      הסיפור על המורה שאמרה שאת לא יודעת לצייר מתחבר למאמר בנושא שמאד מעסיק אותי

      המאמר פורסם ברשת המורים הארצית של קו לחינוך. בקישו הבא:

      כאיזה מורה תרצה להזכר ?

        17/4/09 22:00:
      אכן כל דבר מגיע בעיתו...לי למשל קרה דבר דומה, שנים רבות רציתי לצייר ומחסום שבנתה המורה שלי לציור כשהייתי בכתה ה' עצר מבעדי, כשאמרה לי שאני לא יודעת לצייר...ומאז לא האמנתי בעצמי בתחום הזה , עד כדי כך שגם כשניסיתי סתם לשרבט על דף זה נראה לי דחוי לחלוטין, לפני כשנה לאחר שעברתי סדנא ב"הומיוניקיישן" זה פרץ ממני, נכון אני לא ציירת כפי שמוגדר צייר בתחום האמנות, אני מתקשקשת בצבע על הבד, אז מה? אני נהנית וזה מה שחשוב, גם שיש האומרים שהציורים שלי יפים. אז כנראה שזה היה צריך לקרות כשקרה...וגם מה שחשוב הוא איך אני מרגישה את זה ולא אחרים...חיוך
        28/3/09 15:49:

      פוסט מצויין!
        16/3/09 13:35:

      חזרתי ממדגסקר, שם אומרים בקיצור במלאגשית

      "מורה מורה" שזה בתרגום לאט לאט.

       

      זה קיים בהמון שפות אנחנו פשוט התקלקלנו מהתרבות המערבית.

       

       

        12/3/09 23:09:


      היי טלי, שמחתי לקרא אותך, את הגישה

      והעומק. הנטייה לחוות סיפוק מיידי, מאפיינת אנשים רבים בעלי קשב וריכוז, אך לא רק.

      כולנו במידה מסויימת (מינונים משתנים :)) לוקים בה. אנו חיים כיום, יותר מבעבר בחברה,

      המבוססת על סיפוקים מידיים. כך ביחסי זוגיות, הורות וכך לגבי כל השאר (כמעט :)).

      חישבי על נושא החיזור, שכמעט ועבר מן העולם. הכל אינסטנט. הצריכה, התרבות, בעיקר

      כפי שזו נשקפת אליינו מערוצים מסחריים. ההשטחה והרדידות הפושטים בכל, כן לצערי גם

      ברבים מהעוסקים במקצוע האימון, המנופפים בססמאות שחוקות, המשטיחות את כל העיסוק

      בדבר המורכב ביותר, נפש האדם וההתנהגות האנושית. 

      אנשים עוברים קורסים קצרצרים (בנושאים שונים ומגוונים ) ומייד מסמיכים את עצמם לאימון.

       

      טוב ומעודד לחשוב, שבכל זאת ולמרות המגמה הכללית, יש עוד ותמיד יהיו גם אנשים עם עומק

      וסבלנות, היודעים שכדי להגיע לאן שהוא משמעותי, יש לעבור כברת דרך ולהתחייב להשקעה ועבודה

      עיקבית.  

       

      סופ"ש מקסים, ממני יעל.

        12/3/09 21:08:


      אהבתי את הפוסט ואת המסר...

      אהבתי בעיקר את המשפטים האחרון של ד"ר גרי

      תודה

        8/3/09 22:12:

      קצר קולע ואומר המון

      וכמובן מעורר דברים שמתעלמים מהם

      בחיי היום יום

      תודה אלי

        7/3/09 00:05:


      עוד ביטוי מתאים הוא "החיפזון מהשטן....".

      * ותודה,

      רותי.

       

        6/3/09 23:37:
      תאמת,אני עד היום לא מבין לאן כולם ממהרים.(אגב זה פטל בתמונה?נראה טעים= איפה קונים?)
        25/2/09 20:51:


      מסכימה גם.

       

      לדעתי הסבלנות בונה בנו יכולת הקשבה לרווחים גם בין האותיות בכל מילה שמביעים.

       היא חשובה לכל בני האדם, כדי לתרגל את הבשלות ולא להגיע לריקבון או לקטיף בוסר.

      רק כך תהליכים מוטמעים, וככל שהתרגול גדל, הקפיצות בהישגים גדולות יותר.

        25/2/09 15:31:

      "הסבלנות מרה, אך פירותיה מתוקים" ז'אן ז'אק רוסו  
      מי מחליט מתי הפרות בשלים?
        23/2/09 23:28:


      אהבתי מאד את שכתבת

      אני מסכימה איתך לחלוטין, היום הקצב הוא קצב החוסר סבלנות, לכן דבר לא נשאר לאורך זמן שאפשר להנות ממנו.

      הכל בא והולך במן מירוץ מטורף של סיפוק צרכים שנדמה לנו שאנחנו יודעים מה זמנם וכמה, וכשזה יגיע אז..... נרגע ונרגיש שלמים יותר

      מקוה שבעבודתך את זוכה להביא שינוי , ומרחיבה את האופק הצר של הצורך, לצורך במרחב מחיה לאופק..

       

        17/2/09 22:55:

      צטט: coachmaster 2009-02-17 18:04:36

      במזרח נפוצה האמירה "הכל בא אל זה הממתין", ואני אוהב להוסיף  - "ועובד".
      להתאזר בסבלנות זה ללא ספק אחד הדברים הקשים ביותר. אבל זה קל יותר אחרי שרואים ומבינים את הדרך שבה יש ללכת כדי להגיע את המטרה שלנו. ותמיד צריך לזכור - אם זה לוקח עשור, ונתחיל היום, בעוד עשר שנים נגיע לשם. אם לא נתחיל, בעוד עשר שנים נהיה בדיוק במקום שבו אנו כעת...

       

      הי עמית יקר,

      תודה. כרגיל אתה מעשיר ומשביח את הנכתב...

       

        17/2/09 18:04:
      במזרח נפוצה האמירה "הכל בא אל זה הממתין", ואני אוהב להוסיף  - "ועובד".
      להתאזר בסבלנות זה ללא ספק אחד הדברים הקשים ביותר. אבל זה קל יותר אחרי שרואים ומבינים את הדרך שבה יש ללכת כדי להגיע את המטרה שלנו. ותמיד צריך לזכור - אם זה לוקח עשור, ונתחיל היום, בעוד עשר שנים נגיע לשם. אם לא נתחיל, בעוד עשר שנים נהיה בדיוק במקום שבו אנו כעת...

      פרופיל

      coach-art
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין

      תגיות

      שימושי

      מידע שימושי