הוא התחיל בכאב ראש מטורף שנמשך מספר ימים ובמנוחה רצינית שנמשכה מאתמול. "יש לך וירוס", אמרה לי אתמול הרופאה, ואני חשבתי לתומי שהיא קולטת את הלפטופ שלי למרחוק... אך לא. היא ערכה בדיקה כללית בגופי, במקומות הלא מוצנעים והחליטה קבל-עם וקופ"ח שאני צריכה לנוח שלושה ימים בבית. ומה טוב יותר משלושה, מימים ומבית? זה היה אתמול. והנה, אני כבר חורגת ממגבלות היום הזה.. אז היום קמתי, צחצחתי, שתיתי, דפקתי חטיף דגנים ופלסתי דרכי אל המחשב הביתי שלי. הכי ביתי. אני כותבת ונזכרת פתאום ביומן שהיה לי בכיתה ד'. כל תחילת עמוד הייתה:" היום אמא העירה אותי אז קמתי, התקלחתי, צחצחתי שיניים, לבשתי תלבושת אחידה ויצאתי לבצפר.." ת'אמת? לא מתגעגעת לבצפר. איכס. בעע. די לא! טוב. ליום הזה. אז היום הזה היה יום של ואו ודי ומספיק ועוד ועוד ומספיק. וכמה ואו וכמה די..
והיה בו גם שקט. והייתה בו אהבה. והיה בו בלגן. והייתה בו אמת. והיה בו חיבוק. ושוב ואו. ושוב די.
ועוד תה צמחים וגלידת סורבה חדשה במקרר.
עכשיו, בקבוק המים המינרליים יושב מולי. שקוף, כמו היום הזה. שקוף בחיות שבו.
אז כן. ביום הזה היו המון חיים. טובים, פחות טובים, מוזרים, מדהימים, אוהבים, עצובים והרבה ואו והרבה די.
מספיק.
|
תגובות (14)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
תודה אדם נשמה יקר.
גם כשלא חולים....
תמיד
ולפעמים הימים הם כמו מיץ תפוזים...
סחוט טרי...
עצוב..כמה מאהוביי חולים..
בריאות ונופש נפשי לכולם....
הכי כיף לשכב במיטה ושמפנקים אותך!!
איכסה בית ספר! תמיד כשיש לי סיוטים זה חלומות על הכיתה...
דוקא יומן מעניין, ויש ימים שהם שקופים כמו מים מינרלים, אהבתי את הדימוי:-)
תהיי בריאה
אנחנו תאומות. זה ברור לך..
קוראת אותך
קוראת את עצמי
מה זה הדבר הזה?
מה שחשוב זה להקשיב לצורך שהביא אותנו למחלה....
מבינה אותך...
אבל עזבי שטויות. שיחבק. ככה תהיו חולים יחד.
24/7 במיטה...
חיבוק ואהבה הם הרופאים הכי טובים.
אבל לי אין את זה בדרך כלל.
כי אני מסרבת להיפגש עם חברי כשאני חולה - לא רוצה להדביק אותו.
אני רוצה אותו בריא, מועיל ומתפקד כהוגן!
מזדהה איתך לאלללללללה
תודה אסף מתוק
לפעמים להיות חולים זה כייפ
בדר"כ כשאני חולה, אין לי סבלנות לנוח בבית
ואני מוצאת את עצמי בים עם נזלת וגליל נייר טואלט ביד
חוגגת יום חופש !
רק בריאות שרון
ותנסי להנות מימי המנוחה עד כמה שאפשר :)