ברוכים הבאים לרשת החברתית TheMarker Café
כדי להגיב לתכנים המופיעים באתר או לפתוח בו עמוד אישי, נבקש ממך לעבור תהליך הרשמה קצר.
ההצטרפות לאתר תחבר אותך לעשרות אלפי חברים שגולשים בו מדי יום. לאחר תהליך הרשמה קצר, ניתן להזמין לאתר חברים שלך ולפגוש אנשים חדשים מכל הארץ, בכל הגילאים ומכל תחומי העיסוק.
אנחנו מזמינים אותך להקים דף אישי ברשת האינטרנט. בדף זה ניתן לספר על עצמך, לכתוב בלוג (יומן רשת) ולהוסיף תמונות וסרטי וידאו. זו הדרך לבטא את עצמך, לקדם רעיונות עסקיים או חברתי
הארץ מפרסם הבוקר מחקר שלפיו, כתיבת יומן מסייעת בהפגת לחצים ומתחים. http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1064741.html לפי המחקר הזה, כתיבה על רגשות יכולה לסייע למוח להתגבר על קשיים נפשיים ולהקל עליהם. המחקר מצא גם כי כתיבה בכתב יד יעילה יותר לאיזון רגשות מכתיבה במחשב, וכתיבה על רגשות בצורה מופשטת עדיפה על תיאור הרגשות בפרטי פרטים. וזה מה שיש לי להגיד על זה:
יום בלי מימצאי מחקר חדש הוא יום אפור; אין למה להתעורר. המחקרים האלה הם מאירי עיניים לקמים בבוקר, ובעיקר למי שקם כמוני על צד שמאל ונשאר לעמוד באותו צד: ואיך אדע, בהעדר מחקר, שעדיף להיות צעיר, עשיר ובריא? בוקר טוב לכל הקוראים: הגארדיין מגלה מפי פסיכולוגים, שכתיבת יומן אישי יפה לבריאות; בעלי יומנים מאושרים יותר. לו ידעתי קודם, לא הייתי זונח בטרם-עת את יומני היקר, שאותו התחלתי כותב בגיל שבע, לאחר טיול שנתי לירקון, ממנו שבתי עייף אך מרוצה. אכן, גילוי מרעיש: עד היום טעינו לחשוב שיומנאים בעליות גג טחובות הם אנשים עצובים, שאין להם עם מי להשיח אלא עם עצמם; היינו שרויים ברושם, שהם כותבים בדם ליבם, רגע לפני חיתוך ורידים. לא רק על יומן הם ממליצים, הפסיכולוגים, גם על הלחנה שלא תושמע או על חיבור שיר למגירה. משוררים דחויים, סברנו, דווקא הם עלולים לפתח נטיות אובדניות. והנה, הפתעה: אם יש את נפשכם לדעת את המעיין ממנו שואבים אחינו המדוכאים את שמחת חייהם - הרי הוא לפניכם. והוא נחשף - המעיין, היומן - בדיוק בזמן: הרבה אנשים מתהלכים כאן בשבוע האחרון בפנים קודרות, וברגע זה ממש הם עושים דרכם אל שולחן הכתיבה - ואורו פניהם. |
rotemran
בתגובה על איך חסכה אשתי 1000 שקל
עדנה כהן קדוש
בתגובה על על מה הוא מדבר, נתניהו
פה גדול
בתגובה על מה שיגע את השופטים של צ'יקו
ציני_כאן
בתגובה על הרב עובדיה הוא האלוהים
צפייה ישירה במציאות
בתגובה על היומן כמעיין
צפייה ישירה במציאות
בתגובה על תחזית להשבוע
Innovative Software Development
| Cafe:
ראשי |
העמוד שלי | אנשים |
קהילות |
בלוגים |
תמונות |
וידאו |
אודיו |
קהילת תמיכה |
||
| מדורים:
העמוד הראשון |
הייטק |
שוק ההון |
וול סטריט |
smartphone |
קריירה |
פרסום ומדיה |
צרכנות |
נדל"ן |
משפט |
רכב |
עסקים קטנים |
||
 | ||
| שימושים: התראות RSS | כל הפרשנויות | כל כותרות היום | תנאי שימוש באתר | כתבו אלינו | ||
| עכבר העיר:
מדריך עכבר העיר |
סרטים |
מסעדות |
הופעות |
ילדים |
הצגות |
ברים |
מדריך עכבר העיר – בידור , תרבות , סרטים , קולנוע |
||
| הארץ:
חדשות |
בחירות |
מזג אוויר |
גלריה |
חדשות חוץ |
ביקורות סרטים |
סרטים חדשים |
ביקורת מסעדות |
ספורט |
לונדון 2012 |
ספרים
|
תגובות (33)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
יומני היקר,
עזור לי להשתחרר מתחושת המעוקה שעוטפת אותי בכל פעם שאני רואה שידור מהכנסת...
הכתיבה בהחלט משחררת וזאת הסיבה שאנו כאן
--
חזי זיו
עורך דין
אחת הבעיות שלנו, ואני מרשה לעצמי להשתייך, היא שאנחנו לא מבינים שהסגנון הוא חלק מהתוכן. גם להדחף בתור זה סגנון, ולהגיד אני אני אני זה סגנון, ולפעמים הסגנון כל כך מעצבן שאין שום אנרגיה להתייחס לתוכן. אז אולי אני קצת רגיש לזה. לגבי הדברים, השמאל בארץ הוא על הפנים בדיוק כמו הימין, בדיוק כמו הדור. זה המצב, אני נע בין פסימיזם לאפאטיה כל הזמן. לגבי מר שריד, אני מעריך אותו מאד ואת פועלו למען אזרחי המדינה, ואני מקבל את החלטתו לשבת בצד עכשיו. לא חושב שהוא צריך להיות המטרה לכל התסכולים שיש לנו, ובצדק, מהשמאל הישראלי.
תודה לכל המגיבים שהתייחסו למה שכתבתי.
כואב לי שהשמאל על גווניו נופל עכשיו.
ומה שכתבתי היה להביע בצורה צינית, מתלוננת ורגזנית את הכאב הזה.
תקראו מה שכתבתי בבלוג שלי כאן בקפה:
1) שלום לך ציפי לבני,
מכתב שכתבתי לציפי לבני שקורא לה להכנס לממשלה בכל זאת כדי שלא תהיה לנו ממשלה ימנית-פאשיסטית. ונראה לי שעכשיו הולכת להיות כזו ממשלה.
2) מהי אמא? שחרור גלעד שליט
המיליטריזם שומר על הכבוד העלוב שלו אל מול החמאס וגלעד שליט עלול להנמק בכלא עוד שנים.... וגם זה נושא ראוי שמוכרחים לכתוב עליו.
וכל מה שאני רואה זה: לא התיחסות לתוכן אלא לצורתו!!! ואני בכל זאת מסכים עם הכותבת בעיקר לאחר הבהרותיה.
בחייך- אייל, עזוב את התפל-בא נעסוק בעיקר! והעיקר מאוד מטריד אותי ובטוחני שגם אותך.
כל טוב.
...כל מה שאני רואה זה כאב ותסכול...
גלי, עזבי את השמאל, בבקשה! אני הצבעתי מרץ, אינני חבר מרץ, ואני מסכים עם כל מילה שכתבת.
ואומר ליוסי שריד שאני בטוח שאיננו קורא זאת,ובכל זאת, יוסי- ירדת מהפסים, כואב הלב, תפסיק בינתיים לכתוב כאן.
3 סוגים של אנשים מדברים בלשון רבים:
1. אצולה ומלוכה
2. עורך עיתון כשהוא פונה לכתביו
3. אנשים עם תולעים
לא יודעת למה אבל נזכרתי בזה עכשיו...
לעניין המחקר.
האם צויין שם אם גם כתיבת טוקבקים משחררת?
אם לא. הלחינם שרפתי שנים של "כנסו כנסו - אחד שיודע" ?
ותגובות רדודות לבלוגים של אישי ציבור ומופת בעבר, מה דינם?
אני משכילה יותר מרוב כותבי הטורים.
יש לי 35 שנות לימוד,
פרסמתי מעל 200 מאמרים במדע פופולארי,
שלא לדבר על הפרסומים המדעיים שלי"
כל מה שאני רואה זה נפיחות.
אה, נזכרתי פתאום בעוד מחקר רציני הטוען שזקני עמי הארצות ככל שמזקינים דעתם מיטפשת עליהם.
אתה אומר את זה כי לא קראת את המחקר שהופיע מיד אחר כך המוכיח שפוליטיקאים בדימוס הכותבים פוסטים רדודים בנימה צינית יזכו לחשיפה חסרת פרופורציות לכשרון או לרמת הכתיבה שלהם בעיקר אם הם שייכים לצד הנכון של המפה הפוליטית.
אגב אני לא חושבת שכתיבת יומן יוחסה בעבר לדכאוניים בעלי נטייות אובדניות. אולי לטיפוסים רגישים יותר.
תודה.
וביחוד תודה על תשומת הלב.
תודה לאלה שהבינו את הסרקזם ולאלה שלא הבינו אותו בכלל.
אז לפחות אסביר במלים רגילות לכל קשי התפישה:
ליוסי שריד נתנה במה ארצית על ידי הארץ והוא לא מנצלה כדי להטיף למען רעיונות השמאל ולמען שיקומו.
כדי שיקרה הבלתי יאומן במדינה: שההגיון והשכל הישר ינצח והמוכשרים והשווים יגיעו לעמדות מפתח במקום שהבינוניות תנצח - והיא מנצחת בכל מקום כולל בכנסת, לצערנו.
במקום זאת יוסי שריד מנציח את הבינוניות על ידי כתיבת מאמרים בינוניים.
ולכן הוא קיבל תגובה סרקסטית.
דרך אגב, משרה של בעלת טור בהארץ זו לא משרה שהייתי מעוניינת בה.
כי אני עוסקת בהוראה ואני מרצה. וזו משרת חלומותיי.
תודה לכם,
גלי
לא כדאי לזלזל בכתיבת יומן - זה באמת עוזר, ומרגיע. זה קצת דומה לטיפול פסיכולוגי, וזה ממש עוזר להתמודד עם מצבי-רוח, תקיעויות וכו'. מצד שני - זה עוזר אולי יותר למי שקל לו לבטא את עצמו, ולא לכולם קל. אולי זה כלי טוב למי שכבר היה בטיפול פסיכולוגי, שמאמן את האדם ב"זרימה" של מחשבות ורגשות. אבל בכל זאת - שווה לנסות!
אבל נחמד, יוסי שריד, שהגבת, תמיד ההתבטאות שלך, בכתב או בעל-פה, היא מרתקת, זורמת ומפתיעה.
את בעיקר נורא נורא צנועה
אז נטלתי את יומני הישן ואיבקתיו מאבק השנים
יומני היקר,
דקות ספורות לפני השינה קראתי פוסט מעניין של יוסי שריד על עוד אחד מהמחקרים המתפרסמים חדשות לבקרים ושאין לי מושג אם יש בו רצינות או קורטוב של ציניות על תופעת המחקרים המתפרסמים חדשות לבקרים, והגבתי לו.
צחצחתי שיניים, שטפתי פנים ונכנסתי למיטתי החמימה עם הספר המרתק "נפש ערומה", של עדה למפרט, המדבר על מחקרים על נבכי ונפתולי נפש האדם, על הרוח האנושית, על מבנה המוח ועל היצירה.
להתראות מחר
שלך, עידית
על פי אופנת 3 הנקודות שאת כה אוהבת להניח בסוף כל משפט - אתה לא ממש נראית משכילה...
יוסי,
תמיד שמחה לקרא אותך... גם כשאני לא מסכימה, (נדיר) אני תמיד נהנת
שלום מר יוסי מענין אותי לדעת מה אתה חושב על תוצאות הבחירות ומה יהייה על הדורות הבאים באיזו מציאות
יוסי שלום
פתחתי את הבוקר עם דבריך. זה כנראה סוד ההצלחה של הבלוגים ברשת. אנשים מצאו דרך גם לכתוב את רחשי ליבם וקיבלו בונוס - גם קוראים וגם מגיבים לדבריהם.
כבלוגרית בת חמש, אני מאד מזדהה.
שקלתי את דברך שקול וחזור, ושקול עוד פעם, אבל חושי אומרים לי להמשיך ולדבוק ב - CLONEX .
יש לי הרושם, שהפוסט הזה, מרוב עיסוקים אחרים, לא זכה לכל היכולת.
אולי באמת כדאי שתתחילי לכתוב יומן. זה יעזור לך להיות פחות טרחנית, צינית וממורמרת....נכון
וזה כל כך קל
נסעתי הבוקר לירושלים
בדרך הבטתי לצדדים
טיול פריחות
עצי שקד פורחים בצבעים וורוד ולבן
השמש ממול
ובין עצי השקד
ברושים ואורנים צעירים
חגיגת בוקר
עבדתי בירושלים
עצים אדמה
פרחים עבודתי שם
ובחזרה אל השפלה
השמש במרום
השקדים בשיא הפריחה
עצרתי
והרחתי את ריח השקדים
גן עדן כאן
ובחזרה אל המעבדה
קל כאן
יופי כאן
עודד יפה
איזה מזל שתופעת הציניות זורמת בדמנו..
אם יתנו לי טור בעיתון "הארץ" כמו שנתנו לך, אני מאוד אשמח.
אז אתה צודק. זה נקרא לכתוב בלוג.
אני משכילה יותר מרוב כותבי הטורים.
יש לי 35 שנות לימוד,
פרסמתי מעל 200 מאמרים במדע פופולארי,
שלא לדבר על הפרסומים המדעיים שלי - שזה לא נחשב כבלוגר.
יש לי גם ניסיון (של עשר שנים) - ניסיון עיתונאי עשיר (וזה לא לכאן).
אבל אין לי קשרים, ולא הייתי בשום מפלגה ולא היה לי מושב בכנסת ולכן אין לי כאן טור על מדע כמו שלך יש כאן טור על ענינים פוליטיים.
וזה למרות שאני נורא מוכשרת,
מה גם שישנה ירידה בערך המדע בארץ,
וזאת יחד עם ירידת ערך החינוך וההשכלה בארץ.
ולכן אם כל הכבוד...
בטרם מייעצים...
קודם כדאי לשקם את השמאל הישראלי ולטפל במצב האבסורדי בו:
המוכשרים באמת לא מגיעים למקומות בהם הם יכולים באמת לתרום
וזאת בגלל שהבינוניות שולטת בארצנו.
ולמה? כי השמאל במקום לטפל במצב ובמעמד החינוך, המדע וההשכלה במדינה.... מקשקש שטויות.
"הרבה(מאד) אנשים מתהלכים כאן בשבוע האחרון בפנים קודרות, "
אהלן יוסי ושלום לכל החברים .
מה עושה אותו המדוכא שבתבטאות מילולית אין לו מתחרים
אך להתבטאות כתיבתית אין לו התחת לשבת ולכתוב ! ?
הרעיון ידוע,
סוקראטס ובובר עשו מזה קריירה
זה נקרא 'דיאלוג'
(פנימי וחיצוני)
.
אבל העיקרון שם
זה לא העט
ולא הנייר
אלא משהו אחר:
אוטנטיות
הכוונה היא
שחייבים להיות מסוגלים להסתכל פנימה אל תוכנו
ולגעת גם במה שאנחנו לא אוהבים שם
(אגוצנטריות, תוקפנות, רשעות, חמדנות, שתלטנות, פינוק, פחדנות וכו')
יש את כל זה אצל כולם
אבל מעטים מוכנים לנגוע בזה
ולנכונות הזאת אין קשר לאינטלקט
או לכשרונות
זה עניין של אומץ
לנגוע בחולשות של עצמי
רק עם זה
יומן
(או בלוג)
עוזריםכתיבה מופשטת;
על רגשות;
בכתב-יד.
... כמה אנשים עוד מסוגלים לזה?...
- ואולי בדיוק החזרה לחשיבה מופשטת, רגשית ולא-טכנולוגית (אולי "חמה") היא שמעוררת תחושות חמות בכותבי היומנים הרגשיים-מופשטים בכתב-יד?
הכתיבה טובה מכל תרפיה.
משחררת.
בבחינת כמעיין המתגבר. תודה.
טוב, הוצאתי את היומן מהמקפיא.
יומני היה קר.