מכירים את הרגע הזה, שבו אתם נזכרים שיש לכם חשבון בנק?

 ככה קורה לי פעם בכמה זמן, כשאני ניגשת לחור בקיר ומקבלת ממנו כסף. אבל אז אני לא מקבלת גם מרק והרצאה, ואני נזכרת שזאת לא אמא שלי. שבעצם, בניגוד אליה, לאנשים שמאחורי החור בקיר עדיין יש ציפיות ממני. הם מצפים ממני לתת להם תמורה בשביל לקבל מהם כסף.

אז אני ניגשת לאתר של הבנק. הפסיכולוגיה הלא כל כך עדינה שלי עדיין לא נתנה לי לשים את האתר במועדפים, וככה, כל פעם, אני מקישה בידיים רועדות את הכתובת של הבנק, מאפסת את הסיסמה כי ברור שלא כתבתי אותה בשום מקום, ומחכה לרוע הבשורה.

ואז אני רואה שיש לי יותר כסף ממה שחשבתי. יותר נכון, אז אני רואה שהחור הרבה יותר קטן ממה שחשבתי. זה מה שקרה לי היום.

אז את כל זה כתבתי סתם בשביל להשוויץ שיש לי נעליים חדשות.