כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    כל מיני

    שיר שכתבתי

    2 תגובות   יום שלישי, 17/2/09, 23:08


    כל כך רוצה להיות שם
    להרגיש כמו שכולם מרגישים
    לדעת שיש שם משהו גם בשבילי
    להרגיש ולא במעט קצה קצהו של אושר דק
    לא הרבה, רק קצת

    ולכן נתתי לך להיכנס לחיי
    להרגיש את אותו קצת
    הקצת גדל וגדל ונהיה לו לבלון קטן
    ואז בבת אחת התנפץ לו
    ושוב לא חזר להיות בלון קטן

    פחד נכנס לתוך הלב
    וזה איננו יודע יותר
    להבחין בין קצת להרבה
    ויש בו הרבה תהיות והרבה משאלות
    והוא איננו יודע שוב אם רוצה הוא בכלל

    והפחד כל כך גדול
    שהוא איננו יודע אם יש בכלל
    מקום לאותו קצה אושר שמהול
    בכל כך הרבה תהיות

    והלב והפחד נהיו פתאום יחד
    מהולים בהרבה יחד
    ואין הלב שלי עומד לבד
    ממולו עומד לבד נוסף
    שגם הוא כנראה חי בסוג של פחד

    וכל שנותר לבקש הוא
    שמישהוא שם למעלה
    יחל לעשות קצת סדר
    ויפריד את הפחד מהאושר
    כי בסופו של יום רק
    ביקשתי להיות קצת קצת מאושרת.
    דרג את התוכן:

      תגובות (2)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        17/2/09 23:27:


      תודה אבנר על התגובה

      וכמובן על המחמאות

      נתי 

        17/2/09 23:22:

      כתבת כל כך יפה !

      תיארת את תחושותיך בצורה עמוקה 

      ולדעתי - את הצעד הראשון עברת:

      את הצעד בו את מפרידה בין הפחד לאושר כמו שכתבת.

      נראה שאת מודעת לצורך בהפרדה הזאת, וכשתידרשי - תדעי גם להפריד.

       

      אהבתי - מקסים.

      אבנר

       

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      נתי רוזנהק
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין